קיבלתם הודעה שחשבונכם נחסם? כך תתנהלו באופן בטוח

 

מניתוח הנתונים נראה כי רוב ההודעות מתחזות ל bit, לצד התחזויות ל PayPal, Pay box, שירותי הבנקים וחברות אשראי שונות. אמצעי הזהירות הבאים נועדו כדי לשמור על הכסף שלכם:

 

המלצות מערך הסייבר הלאומי להתגוננות מהודעות אלו: 

בדקו את שם השולח - שימו לב שכיום ניתן להתחזות גם לשם השולח במסרון. בדוא"ל – בדקו אם כתובת הדוא"ל היא כתובת עם סיומת רשמית של הבנק. 

 

שימו לב לניסוחים מאיימים - פניות שמאיימות לסגור חשבון, דורשות פעולה מיידית או כוללות שגיאות כתיב או תחביר צריכות להדליק נורה אדומה.

 

היכנסו לאתר הרשמי מהדפדפן - במקום ללחוץ על הקישור שהתקבל בהודעה, גשו ישירות לאתר הרשמי של המוסד הפיננסי דרך הדפדפן או דרך אפליקציה רשמית ובידקו באיזור האישי שלכם.

 

לא מוסרים מידע אישי - בנק או חברת אשראי לעולם לא יבקשו מכם למסור בהודעה או בטלפון את הסיסמה, הקוד או פרטי כרטיס אשראי. לא מוסרים מידע זה גם למי שנראה כחבר או מכר. 

 

הגדירו אימות דו-שלבי -  לכל שירות פיננסי באפליקציה, באתר הרשמי או ברכישות. ההגדרה מעניקה שכבת הגנה נוספת בכך שהיא מחייבת גם קוד נוסף (לרוב קודם ב- SMS או אפליקציה ייעודית) מעבר לשם המשתמש והסיסמה.

 

עקבו אחר רכישות ותנועות בחשבון - שימו לב לפעולות לא מוכרות. ניתן גם להפעיל התראה על כל ביצוע של רכישה – שירות חינם שמציעות חברות כרטיסי האשראי. 

 

בדקו את הקישור - שימו לב אם מדובר באתר הרשמי. ניתן לבדוק בהודעות הפישינג הנפוצות ביותר באתר המערך, וכן בשירות scan my SMS העובד יחד עם המערך, שם ניתן להזין קישור ולקבל תשובה אם מדובר בקישור חשוד. במקרה שמדובר בקישור חשוד – הקישור ידווח אוטומטית למערך הסייבר ויטופל.

 

במחשב - התקינו תוכנות אנטי וירוס שמציעות הגנה ייעודית נגד אתרי פישינג וחוסמות כניסה לאתרים חשודים. כמו כן, הימנעו מלשמור סיסמאות לאתרים פיננסיים בדפדפן. 

 

דווחו - ניתן לדווח למערך הסייבר הלאומי בחיוג ישיר 119, בטופס הדיווח או לפנות למוקד השירות של המוסד הפיננסי שאליו התיימרו ההאקרים להתחזות.

 

להמלצות נוספות לזיהוי הודעות פישינג