משנת 2013 נרצחו 11 נשים בנשק שהוחזק ברישיון

משרד לביטחון לאומי ומשרד הרווחה: "יקודם ממשק בין משרדי להעברת מידע על מבקשי רישיון לנשיאת נשק.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "המטרה שהמחזיק ברישיון הנשק יהיה בן אדם אחראי ואם יש סכנה הוא יילקח ממנו. אין כוונה למנוע מאנשים ראויים לשאת נשק".

 

הוועדה לביטחון לאומי דנה בבקשה לדיון מהיר בנושא "חשש לחיי נשים בעקבות ההקלות בנשיאת נשק" של חברי הכנסת מירב בן ארי, סימון מושיאשוילי, יאסר חוג'יראת, גלעד קריב ואורית פרקש הכהן.

 

בחלופת מכתבים בין שרי המשרד לביטחון לאומי, איתמר בן גביר לשר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, שהתקבלה בוועדה טרם הדיון עלה כי יש הסכמה  ליישום הקמת ממשק ממוחשב להעברת מידע ממשרד הרווחה לאגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון לאומי על מבקשי רישיון לנשיאת נשק, בדומה לממשק עם משטרת ישראל.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי לכולם ברור שאלימות במשפחה היא אחת הרעות החולות בחברה וכולנו ללא הבדל חייבים להילחם בכך. "אין לי ספק שחלוקת הנשקים שמתבצעת מאז תחילת המלחמה מצילה חיים. העובדה ששני המשרדים החלו לדבר על הקמת הממשק היא חיובית מאד".

 

ח"כ מירב בן ארי, יוזמת הדיון אמרה כי רצח נשים מתבצע בד"כ על ידי בן זוגם או בן משפחה או מישהו שנשלח לרצוח אותן ומי שמשלם את המחיר הגבוה הם הילדים. לדבריה, ב- 24 שעות האחרונות שרי הביטחון לאומי והרווחה הוציאו מכתבים בנושא הקמת ממשק בין משרדי כך שיועבר מידע על אדם המוכר ברווחה שיש בעיה לנשיאת נשק. "אנו יודעים שנשים כבר לא פונות למשטרה אלא לעובדת הסוציאלית ולכן ביקשתי שיהיה ממשק. נשק מציל חיים אבל הוא גם הורג והכנסת חייבת להיות הגוף המפקח. יש בעיה אמיתית גם בתוך המשפחות בעקבות המלחמה ויש עלייה של 34% באלימות נגד נשים על ידי לוחמים שחוזרים הביתה וחשוב לומר גם את זה".

 

מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה, טען כי הקונטקט של הדיון כולל הדברים נגד חיילים שחוזרים הביתה אלימים יותר כביכול הוא לא נכון. " אי אפשר לצייר את הגברים היהודים אלימים כאשר מתוך 36 נרצחות השנה מעל 75% הם מהמגזר הערבי. גם כותרת הדיון כאילו הנשק שניתן הוא הגורם הוא לא נכון".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, העיר כי הכותרת של הדיון היא להקפיד לראות שמי שמקבל נשק לא נמצא במערכת המאיימת. פואה: "הנשק הבלתי חוקי הוא הרוצח וחלוקת הנשקים ברישיון מגנה על כולם נשים וגברים". שחר תירוש, בונות אלנטרנטיבה: "הדיון נוגע באלימות נגד נשים ולא צריך לספור כמה נשים נהרגו השנה ולא אלה הסובלות מאלימות ולהפריד בין המגזרים. הרבה נשים נמצאות בבית שלהם בתחושת פחד וחייבת להיות עבודה בין משרדית על האכיפה והמעקב".

 

עו"ד אודליה קדמי, עמותת מתחמשות בישראל, טענה כי היא מסתייגת מהכינויים הקלות וחלוקת נשקים והכותרת שגויה ומטעה. " כן יש מאמץ להתחמשות אזרחית. יש מנגנון ברור להגיש תלונה ולהוציא צו הגנה מבית המשפט לשלול נשק. במקרים רבים מספיקה תלונה במשטרה כדי שתגיע הודעה שתדרוש להפקיד את הנשק. יש סיבה שלמשטרה יש את הסמכות הזו על פי חוק כי זו שלילה של זכות להחזיק בנשק ויש בה חובה אזרחית למי שזכאי לכך".

 

הודיה מויאל, משדולת הנשים, ציינה כי היא מברכת על כל ההתקדמות לתיקון נושא הממשק.  "יש להגדיר לוח זמנים ברור כדי לקדם זאת. צו הגנה לא מספיק גם אם אין חשש לרצח . נשק במערכת יחסים שיש בה אלימות הוא גורם קריטי ופוגע בקורבן".

 

עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, הסביר כי על פי הנתונים מאז 7 לאוקטובר חולקו 143 אלף אקדחים פרטיים לאזרחים בהם הוכפלה אוכלוסיית הנשים וניצלו אזרחים רבים מאלה המחזיקים בנשק ואזרחים מנעו עשרות מקרים של פיגועים. "במסגרת הרפורמה לא מחולקים נשקים ואין הקלות אלא יש בקרה ופיקוח הדוק יותר ותנאי הסף שונו והודקו. התקיימו דיונים עם משרד הרווחה והיום התקבל מכתב מהמשרד לקדם את הממשק ויש שתי הצעות פרטיות כדי לזרז את החקיקה בנושא".

 

לימור ארזני, רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי, הבהירה, כי בדיקות למסוכנות פלילית ובריאותית מתקיימות. "אנו בעד הממשק. יש הצעת חוק פרטית שתכלול גם את אלה המבקשים רישיונות. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרווחה כאשר ב -5 שנים האחרונות התקבל דיווח על שלושה מקרים שניים מהם לא קשורים לנשים. אנו מבקשים גם ממשק עם הנהלת בתי המשפט".

 

סאיד תלי, ממונה הערכת מסוכנות במשרד הרווחה, הדגיש כי המשרדים פועלים כבר אופרטיבית להקמת הממשק ותיקון החקיקה ויש הצעות איך לקדם זאת במהירות האפשרית. "אנו יכולים לדווח רק על אנשים המטופלים אצלנו. נושא מוכרים לרווחה זה דבר משתנה ואנו מעדיפים לא לדווח על מקרים בלי לפגוש את האדם להערכת מסוכנות".

 

עו"ד חנאן יחיא, משרד המשפטים: "תומכים בהקמת הממשק ואנו מגויסים לקדם את תיקון החקיקה".

 

רפ"ק גל ספן, ראש חולית ביטול כלי ירייה, במשטרה:" אנו מחפשים את המסוכנות ולי לא משנה מי אשם או לא. במקום שאני מבין שיש מסוכנות אז אין ספק כי בסוף זו אחריות שלנו. נושא אלימות במשפחה מטופל בכובד ראש במשטרה. לא השתנה שום דבר מה- 7 באוקטובר מבחינת תבחינים והבקרה וכל מקרה נבחן ברצינות. כל חשוד שנחקר באזהרה מגיע אלינו וגם מקרי סכסוך שכנים ארוך. אנו בוחנים את הכל ואין אצלנו ספק".

 

ח"כ צבי סוכות, שאל האם יש נתונים בנושא רצח נשים בגין נשק ברישיון מתוך כלל הרציחות?  "יש הרבה טענות מגורמים שונים שההתחמשות כביכול גורמת לרצח נשים ויש להבהיר זאת".

 

רפ"ק ספן: "משנת 2013 ועד היום נרצחו 11 נשים בנשק שהוחזק ברישיון. והמקרה האחרון היה בשנת 2021. 313 מהרציחות בוצעו בנשק חם שמקורו אינו ידוע". נציג המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ) טען כי מהנתונים שהתקבלו מהמשטרה לדו"ח שנעשה בנושא עולה כי בין השנים 2022 – 2020 נרצחו 9 נשים מנשק ברישיון - 2 מוסדי, 7 פרטי ." אלה נתונים שמעודכנים עד היום ולא לאחור וגל הציג נתונים שאולי מסתדרים הנתונים הללו". 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי הדיון הציף את הצורך לקיים את הממשק בין המשרדים. "יש שני גופים נוספים: ביטוח לאומי והנהלת בתי המשפט שיש לקדם עמם את הנושא. המטרה היא שהמחזיק בנשק יהיה בן אדם אחראי ואם יש סכנה הוא יילקח ממנו. אין כוונה למנוע מאנשים ראויים לשאת נשק".