ההשפעה של המדיניות המוניטרית על הצריכה הפרטית בישראל

 

צמצום מוניטרי על ידי העלאה של הריבית בנקודת אחוז אחת, פועל להפחית את ההוצאה לצריכה הפרטית (מקומית; ללא דיור) בששת החודשים הראשונים שלאחר העלאת הריבית בשיעור של עד כ-5 אחוזים, ובכ-2 אחוזים בממוצע במהלך השנה שלאחר העלאת הריבית.

 

העלאות הריבית משפיעות במידה שונה על הרכיבים השונים של ההוצאה לצריכה פרטית: הן מקטינות משמעותית את הצריכה של שירותי הפנאי, שמשקלם בצריכה של משקי בית בחמישון העליון גדול יותר, אך לא משפיעות על צריכת המזון, שמשקלה בהוצאות החמישון התחתון גדול יותר.

 

העלאות הריבית החל מחודש אפריל 2022 מיתנו את הצריכה הפרטית, ויכולות להסביר את ההתרחבות האטית יחסית של הצריכה בשנה שלאחר מכן.

 

מטרתה המרכזית של המדיניות המוניטרית היא לשמור על יציבות המחירים. הכלי המרכזי לצורך כך הוא הריבית שקובע בנק ישראל. העלאת הריבית צפויה למתן את הצריכה הפרטית ולכן לפעול למיתון הלחץ על המחירים ולהאטת האינפלציה.

ניתוח שנערך על ידי ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר בחן באיזו מידה השינוי בריבית משפיע על הצריכה הפרטית ועל רכיביה ומצא שהעלאת ריבית אכן פועלת לצמצום ההוצאה לצריכה פרטית, תוך שהיא משפיעה באופן חזק יחסית על צריכה של שירותי פנאי, אך לא משפיעה על הצריכה של מוצרי מזון.

 

הניתוח מבוסס על נתונים בתדירות חודשית של ההוצאה הריאלית בכרטיס אשראי לשנים 2016 עד אמצע 2023. התדירות החודשית של נתונים אלו, בשונה מנתוני החשבונאות הלאומית שקיימים רק בתדירות רבעונית, מאפשרת לבחון ולזהות את התגובה של הצריכה הפרטית, בפרט בטווח הקצר לשינויים בריבית, תוך שיוכה למועד המדויק שבו התרחשה.

 

בנוסף, המידע הקיים בנתונים של כרטיסי האשראי מאפשר גם לנתח את רכיבי ההוצאה השונים של משקי הבית, כדי לבחון לא רק את השפעתה של המדיניות על הצריכה הכוללת, אלא גם על רכיבים שונים של הצריכה – למשל, צריכת מוצרים מול צריכת שירותים ובפרט צריכה של שירותי פנאי.

 

בכדי לבודד את התגובה של הצריכה הפרטית למדיניות, חשוב היה לייחס את השינוי בצריכה רק לרכיב הלא-צפוי בשינויי הריבית, כי סביר להניח שביחס לשינויים שכבר היו צפויים, משקי הבית כבר עשו את ההתאמות הנדרשות בהיקף הצריכה שלהם קודם לכן ולא המתינו למועד ההחלטה עצמו. על כן, בניתוח נעשה שימוש בשינוי בתשואת התלבור ל-3 חודשים ביום שלאחר החלטת הריבית. שינוי זה משקף את החלק הלא-צפוי בהחלטת הריבית.

 

הקשר בין המדיניות המונטרית לצריכה הפרטית נחקר רבות בעולם באמצעות שימוש בנתונים מצרפיים מקרו-כלכליים, או לחילופין מידע מפורט, למשל מסקרי הוצאות של משקי הבית, וכן באמצעות הסתמכות על נתונים פרטניים בתדירות גבוהה של תשלומים בכרטיסי אשראי או מידע פיננסי אחר. במחקרים רבים נמצא כי מדיניות מונטרית מצמצמת (העלאת ריבית) פועלת לצמצום הצריכה בעיקר של משקי בית שהם מוגבלי נזילות או משקי בית המושפעים ישירות מהשינוי בריבית, למשל אלו שיש להם משכנתא, וכי עיקר ההשפעה היא על צריכה של מוצרים בני-קיימא.

 

תוצאותיו של הניתוח הנוכחי מצביעות על כך שהמדיניות המוניטרית משפיעה באופן משמעותי על ההוצאה לצריכה פרטית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוצאה בכרטיסי אשראי (למעט דיור). עלייה של נקודת אחוז אחת בריבית לטווח הקצר, מביאה להפחתה של עד כ-5 אחוזים בהוצאה בתוך שישה חודשים לאחר ההעלאה ולירידה ממוצעת של כ-2 אחוזים בצריכה בשנה שלאחר העלאת הריבית.

 

הניתוח גם הראה שלא כל רכיבי הצריכה מגיבים באופן שווה לשינויים בריבית. רכיב ההוצאות למוצרי ושירותי פנאי, שגמישות הביקוש לצריכתם ביחס להכנסה היא הגבוהה ביותר, ושמשקלם בצריכה גבוה יותר בחמישון העליון של ההכנסה לעומת החמישונים האחרים, הוא גם הרכיב הרגיש ביותר לשינוי בריבית. לעומת זאת, הוצאות על מזון, המהוות חלק גדול יחסית מההוצאה של משקי בית בחמישון התחתון, כמעט שאינן מגיבות לשינוי בריבית.

 

באמצעות האומדנים שהתקבלו, הוערכה ההשפעה הכמותית של מחזור העלאות הריבית האחרון על הצריכה.

 

מהניתוח עולה שלתהליך העלאת הריבית מהרמה הנמוכה של 0.1% לפני אפריל 2022 ועד ל-4.75% באמצע 2023 היתה השפעה משמעותית על הצריכה בתקופה זו, בסדר גודל של כ-6%. השפעה זו תואמת את הניתוח שהוצג בדוח בנק ישראל לשנת 2023. על פי הניתוח בדוח, הצריכה הפרטית סטתה בשלושת הרביעים הראשונים של 2023 (לפני המלחמה) ביותר מ-5% מהמגמה טרום הקורונה, ובפרט הסטייה היתה גדולה יחסית בתחומי הבידור והפנאי.

 

הניתוח המובא כאן, ובפרט התגובה החזקה של ההוצאה לשירותי פנאי, יכולה להסביר, לפחות חלקית, את הסטייה של הצריכה מהמגמה.
 

לחץ להורדת הקובץ