הדרוזים בתקשורת הישראלית

בעקבות הוויכוח על החשיבות של כתיבה בעיתונות הישראלית וכתבתו של רפיק חלבי תחת הכותרת "המדינה שויתרה עלי", ראינו לנכון לפרסם חלק קטן מהמחקר שעשה נאטור ראסם במסגרת הלימודים שלו לתואר שני באונ' תל-אביב "בתקשורת פוליטית" ובעיקר להציג את הממצאים וחלק קטן מהספרות המקצועית שהיא לא פחות חשובה שעל כל דרוזי לקרוא אותה.

המחקר עוסק בפרופיל שמציירת העיתונות הכתובה בשני העשירונים האחרונים על הדרוזים, שתואמת את מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן, המחקר עסק בשלושת העיתונים הראשיים בישראל, ידיעות, הארץ ומעריב במשך 18 השנים האחרונות. חלק מהמחקר הוא כמותי וחלקו איכותני ויש התאמה לטענה הן לכמות והן לתוכן הכתבות וההתפלגות שלהם לנושאים שהמדינה מכוונת אליהם.

ממוצע הכתבות בשנה לכל עיתון: ממוצע של פחות מכתבה בשנה, הממוצע של ידיעות לשנה 4.75 כתבות, 5.68 כתבות למעריב בשנה, הממוצע של הארץ 8.12 כתבות לשנה.

אם נעשה ממוצע של כל הכתבות חלקי שלושת העיתונים במשך 16 השנים האחרונות 1993-2008 אנו מגיעים לממוצע של : 0.42 כתבות לחודש בכל עיתון.

ראסם נאטור: "המטרה היא להציג בפני ההמון הדרוזי את מה שהוא אינו מצליח לזהות ובעיקר את התדמית שלו בעיני הקולקטיב הישראלי והחולשה שלנו בלהציג את האמת שלנו וכמה שאנחנו רחוקים מלהשביע על סדר היום הישראלי ולא רק בנושא האדמות, אלא בכל עניין ועניין בשל המציאות שיצרה המדינה שלנו על ידי הפיצול מהחברה הערבית ועל ידי הריכוזיות של התקשורת בידי האליטה הישראלית".

ראסם נאטור: "התרומה של רפיק חלבי במישור זה נחשבת בעיני לקרן האור היחידה בחברה שלנו המקומית והעדתית".

ראסם נאטור: "אני רואה מקום להציע לאתרים לא רק לתאר את המאבקים המקומיים ואת התסכול המקומי אלא להעמיק בעשיית סנטור למוח הדרוזי שסובל מהבנת המציאות והערכת מעמדו האמיתי שלו בתוך המדינה ולהרבות במחקרים, בביקורת מקצועית וחשיפת האמת ולאפשר לאנשי הרוח ערבים ויהודים בכל ישראל לכתוב אצלנו ועלינו".