האוכלוסייה המבוגרת בני 65 ומעלה 1.2 מיליון איש
ישראל מדינה שמטפחת את גיל הזהב ותחולת החיים מהגבוהות בעולם, עד שנת 2035 בעוד כעשור צפוי מספרם של בני ה-65 ומעלה לגדול משמעותית ולהגיע ליותר מ-1.6 מיליון, קרוב ל-14% מכלל האוכלוסייה. מצבן של הנשים המבוגרות טוב יותר ממצבם של הגברים. מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים.
פערים בין גברים לנשים, אחת המטרות המרכזיות של המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית היא לאפשר בחינה וניתוח של הפערים ואי השוויון בין קבוצות שונות בחברה.
פערים בין יהודים ואחרים לערבים, עבור 39 מדדים ותתי-מדדים זמינים נתונים המאפשרים להציג השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה. בקרב בני 65 ומעלה ב24- מדדים ותתי-מדדים מצבם של היהודים ואחרים טוב יותר ממצבם של הערבים, ב10- מדדים ותתי-מדדים מצב של הם ערבים טוב יותר ממצבם של היהודים הו אחרים , וב5- מדדים ותתי-מדדים קיים שוויון בין שתי הקבוצות.
מתוך 81 מדדים ותתי מדדים של הזדקנות מיטבית עבור 64 מדדים ותתי-מדדים ניתן להציג השוואה לפי מין. בקרב בני 65 ומעלה ב17- מדדים ותתי-מדדים מצבן של הנשים טוב יותר ממצבם של הגברים, ב32- מדדים ותתי-מדדים מצבם של הגברים טוב יותר ממצבן של הנשים, וב15- מדדים ותתי-מדדים קיים שוויון בין המינים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים נבחרים מתוך דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית המתמקד באוכלוסיית בני 65 ומעלה בישראל. הדוח מופק אחת לשנתיים כחלק מיישום החלטת ממשלת ישראל מיולי 2021 "מפת מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית" (החלטה מס' 127).
בשנת 2022 מנתה אוכלוסיית בני 65 ומעלה 1.2 מיליון איש, 12.4% מכלל האוכלוסייה בישראל. עד שנת2035 בעוד כעשור) צפוי מספרם של בני ה-65 ומעלה לגדול משמעותית ולהגיע ליותר מ-1.6 מיליון, קרוב ל-14% מכלל האוכלוסייה. בשל כך סומן אתגר ההזדקנות כאחד מהאתגרים הלאומיים של ישראל המחייב את המדינה להיערך כדי להתאים ולייעל את השירותים הציבוריים לצורכי האוכלוסייה המבוגרת תוך מתן מענה לעלייה הצפויה בהוצאה הציבורית הנדרשת.
מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית גובשה על ידי צוות עבודה הכולל את משרדי הממשלה: משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר, בשותפות עם ג'וינט-אשל, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי החלטת הממשלה, המפה מתעדכנת בהתאם לפיתוחים חדשים ולבחינה שוטפת של המדדים הנכללים בה. בהתאם לכך, לדוח השני נוספו 11 מדדים חדשים.
הנתונים למדדים אלו נלקחו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס, ומבוססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים המבוצעים על ידה וכן על מידע שנאסף ומחושב על ידי גורמים מקצועיים מחוץ ללמ"ס: התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות וסקר SHARE של מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל.
מעבר לתמונת המצב ברמה הלאומית ובהתאם לזמינות הנתונים, ניתוח המדדים והצגתם כוללים השוואות בין לאומיות, מעקב אחרי השינויים במגמות בהשוואה לשנים קודמות, השוואות לפי מין, קבוצת אוכלוסייה וקבוצות גיל שונות בקרב בני 65 ומעלה. בדוח הנוכחי מוצגים לראשונה נתונים לפי פילוחים גאוגרפיים שונים המאפשרים להשוות בין מחוזות ובין 18 הערים הגדולות המונות 100,000 תושבים או יותר. בערים אלה התגוררו יותר ממחצית מבני 65 ומעלה בשנת 2022.
בנוסף לראשונה מתפרסם פרופיל חברתי-כלכלי בריאותי של בני 65 ומעלה ברשויות מקומיות (259 רשויות) ומעמד מוניציפלי (עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית) המהווה תמונה משלימה לנתוני הדוח.
הקובץ כולל מגוון נתונים לשנת 2022 בנושאים דמוגרפיים וחברתיים כלכליים, כגון קצבאות, רשומים בשירותי רווחה ועוד. הנתונים התקבלו ממגוון מקורות הכוללים את המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, רשות המסים, משרד הבריאות ועוד.
