חוק החשבוניות יעבור משלב הפיילוט לשלב המניעה ב-2025

 

ברשות המיסים הציגו כי מאז הוחל שלב החובה של המערכת, לפני כחצי שנה, מחזור העסקאות שהתגלו כפיקטיביות עמד על כ-30 מיליארד ₪, מהם נגזר סה"כ מע"מ בגובה כ-5 מיליארד ₪, כאשר מתוך סכום זה הצליחו ברשות לסכל כמיליארד ₪, והצפי הוא לגידול משמעותי עם סיום שלב הפיילוט, כאשר הרשות תוכל למנוע הנפקת חשבוניות בגובה 20 אלף ₪ ומעלה, החשודות כפיקטיביות.

 

מנהל רשות המיסים: "אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו בשני העשורים  האחרונים במסגרת המלחמה בהון השחור. היו הערכות שונות לאורך השנים וזו המעבדה הראשונה להון השחור, מדינת ישראל איבדה מאות מיליארדים אם לא מעבר לכך"

 

חברי הוועדה והארגונים המקצועיים שיבחו את אנשי רשות המיסים על פועלם ועל יישום המערכת. לצד כך הביעו הארגונים וחלק מחברי הכנסת הסתייגות מכוונת הממשלה להביא בתקופה הקרובה חקיקה שתכיל את המנגנון על חשבוניות בגובה 5,000 ₪ ומעלה, צעד שהיה אמור להיכנס במסגרת המתווה הנוכחי רק בשנת 2028: "אחרי עלויות המלחמה והקורונה זה יקריס עסקים קטנים". ברשות השיבו כי יש לכך מענים מלאים

 

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ד') את צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־ 2024)(החלת סעיף 38(א) ו-(ב) לחוק),התשפ"ה-2024.
כזכור בחוק ההסדרים לשנים 23-24, לאחר דיונים ארוכים ואינטנסיביים אישרה ועדת הכספים את "חוק החשבוניות", שנועד להילחם בהון השחור.

 

החוק קובע שינוי הליך הוצאת חשבונית מס בגין עסקה, כך שנדרשת התקשרות אונליין עם רשות המיסים בגין עסקאות בסכומים מוגדרים ומעלה, במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות.

 

לאחר חששות מצד המגזר העסקי כי החוק יביא לרגולציה קשה ולפגיעה בעסקים, ובתום מספר דיונים, סוכם לדרישת הוועדה, כי החוק יחול כהוראת שנה ל-5 שנים, כאשר בתחילת התקופה יחול פיילוט בן שנה בו ללא צעדים שעלולים לפגוע בעסקים, כאשר תתאפשר הארכת הפיילוט לשנה נוספת. כן נקבעה הגדלה משמעותית של הסכום בגינו יופעל המנגנון (25,000 ₪) בתקופת הפיילוט, עם התכנסות מדורגת לאורך השנים, עד לסכום שהוצע בתחילה בהצעת החוק בשנה החמישית (5,000 ₪).

 

במסגרת שנת הפיילוט שנקבעה לשנת 2024, נקבע כי יוקצו מספרי חשבוניות לכל, ללא שיקול דעת למנהל רשות המיסים. כן נכללה בחקיקה אפשרות של הארכת הפיילוט במידת הצורך, וכי במידה וזה לא יוארך תחול כניסה למתווה מלא עם סנקציות וכל הקבוע במסגרת החוק.

 

היום אישרה הוועדה את הצו הקובע כי הסכום ירד ל-20,000 בשנת 2025, 15,000 בשנת 2026, 10,000 בשנת 2027 ו-5,000 ש"ח בשנת 2028, עם שיקול דעת לרשות המיסים שלא להקצות מספר. אנשי הרשות ציינו כי ההערכה היא שהצעד יכניס בשנת 2025 כמיליארד וחצי ₪ לקופת המדינה.

 

ברשות המיסים הציגו היום כי נוכח המלחמה החל שלב הקצאת החשבוניות בחודש מאי השנה, ולא מתחילתה, אך המערכת עצמה פועלת מתחילת השנה, וכי לא נרשמה ולו תקלה אחת. כך הוצג כי המערכת מטפלת במאות אלפי פניות ביום ומבוססת על תשתית ענן מתקדמת, ומנפיקה חשבוניות בשברירי שנייה. כן הוצג כי מאז הוחל שלב החובה של המערכת, לפני כחצי שנה, סה"כ מחזור עסקאות שהתגלו כפיקטיביות עמד על כ-30 מיליארד ₪, ומהם נגזר סה"כ מע"מ עסקאות שהתגלו כפיקטיביות בגובה כ-5 מיליארד ₪. מתוך סכום זה ציינו ברשות המיסים כי הצליחו לסכל הוצאה של חשבוניות שלא כדין בסכום של כמיליארד ₪. ברשות הדגישו כי מעבר משלב הפיילוט לשלב הבא במתווה, יאפשר מניעה מראש של מתן מספר הקצאה במקרים חשודים, ויאפשר מניעה מראש של הפעילות העבריינית וצמצום גדול הרבה יותר של הפסד מס כתוצאה מהוצאת חשבוניות פיקטיביות. 

 

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים: "זה אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנעשו בעשור האחרון או בשני העשורים האחרונים במלחמה בהון השחור. היו כל מיני הערכות לעניין סכומי ההון השחור במהלך השנים, זו המעבדה הראשונה לנושא, מדינת ישראל איבדה מאות מיליארדים אם לא מעבר לכך. הוועדה העבירה את החקיקה במאי 23, שהייתה חקיקה קשה. הוועדה העבירה את החקיקה עם איזונים ובלמים כדי שלא יהיה איזה "פיגוע" כלכלי שהמשק ישותק. כפי שהתחייבנו המערכת התחילה לעבוד ב-1 לינואר 2024, כשהתחילה המלחמה נתנו דחייה להנפקת המספרים ולבסוף התחלנו ב-5.5 להנפיק כחובה בעסקאות של מעל 25 אלף ₪, בכפוף לזה שאנחנו לא יכולים לסכל. המערכת עבדה ולא היו נפילות או מקרים שלא הצלחנו להנפיק מספרים, לכן אנחנו חושבים שיחד עם ההצלחה שאנחנו רואים בפרויקט ותרומתה לכלכלת ישראל והמלחמה להון השחור, אנחנו מבקשים לקצר את הפיילוט, כך שמה-1.1 נוכל לסכל והסכום ירד ל-20 אלף ₪". 

 

יואל חלימי, רשות המיסים: "החלטנו על פיילוט כדי להפיג את החששות שהמערכות יקרסו, עלינו עם מערכת ייחודית, אפס תקלות, חברות התנדבו וולונטרית להיכנס, מה-5.5 זה היה חובה בחשבונית מעל 25 אלף ₪. 252 אלף עוסקים נרשמו, חברות נוספות נרשמו ונכנסו למודל כשהם לא מחויבות, כי הם הוציאו חשבוניות על פחות מ-25 אלף ₪. אין חברה שנתקעה בלי יכולת להפיק חשבונית, לא קיים דבר כזה. השלב הבא יאפשר לנו לעצור את העסקה לפני, כי לרדוף אחרי הכסף בדיעבד זה קשה עד בלתי אפשרי".

 

עוד התייחס מנהל הרשות לכך שהממשלה אישרה, נוכח הצרכים הכלכליים של המדינה בעקבות המלחמה לקפוץ למדרגה האחרונה שאמורה להיכנס לפי המתווה המקורי לתוקף רק בשנת 2028, ולהקטין את הסכום ל-5,000 ₪, צעד הדורש חקיקה שצפויה להגיע לוועדת הכספים

 

ח"כ ינון אזולאי העיר על כך: "אנחנו עמלים חודשים על מתווה, ואז בא שר האוצר ואומר תשכחו ממה שעשיתם. תדעו שאתם באים עם החוק, שאנחנו נעמוד על מה שחוקקנו כוועדה, אנחנו צריכים לעמוד במה שחוקקנו, גם כלפי הציבור, העסקים, כלפי כולם וגם כלפי עצמנו. זה לא אומר שאי אפשר לשנות, אבל יש דרך לעשות את זה. במלחמה יש לזכור גם שהעסקים לא עבדו".

 

אהרונוביץ: "זו תהייה החלטה של הוועדה, צריך לזכור שהמציאות השתנתה, המציאות דורשת הרבה יותר מיסים".
דובי אמיתי, נשיאות המגזר העסקי: "שאנחנו אוספים מודיעין בסוף צריך לתקוף את האויב ולהרוג אותו, מה ששמענו פה, זה שהמהלך שעשינו לפני שנה, אני חושב שהוא מבורך, אבל לא השלמנו את הפגיעה באותו מנפיק חשבוניות ואותו הון שחור, מדובר על הפסדים אדירים למדינת ישראל. בנוגע להורדת המדרגות שלא לפי המתווה, יש לנו בעיה, על הדבר הזה אני רוצה שנקיים דיון עקרוני, להוריד מ-25 ל-5 זה עניין דרמטי, זה הולך לפגוע בעסקים הקטנים. אנחנו בעד לאשר את הצו היום, ובהמשך לדון איך יראו הצעדים הבאים, אישרנו פה משהו, אל תבואו לנו כל פעם עם נתח אחר".

 

אבי נוימן, לשכת רו"ח: "במאי 23 שדנו על החוק, הפיילוט עליו דיברנו, היה בשל החשש הגדול מכשל טכנולוגי, קריסת מערכות, ברשות המיסים תרגמו את זה להקצאה של חשבוניות. יש לומר שלכניסה למערכת והרישום למערכת היו חבלי לידה קשים מאוד, היה שת"פ בין הצדדים, ואחרי שעברנו את חבלי הלידה יכול להיות שהחשש שלנו מקריסה טכנולוגית כבר לא קיים, ואם הוא לא קיים, אז הבקשה של רשות המיסים שהיא הצו הנוכחי יכול להיות שהוא נכון. לגבי החוק שמדובר לדעתי עדיף שלא יגיע לוועדה, אנחנו לא תומכים בהורדת המדרגות באופן דרסטי ל-5,000".
אבנר עמר, לשכת רו"ח: "תרמתי מזמני 3 שעות בערך ביום לעניין, כאשר נתקל בעסקים הקטנים זה יהיה מסובך מאוד, יהיה מאוד קשה להכניס אותם למערכת. לכן המחשבה צריכה להיות בצורה מדורגת, לראות מה קורה בחסימה".

 

ישראלה מני, איגוד לשכות המסחר: "הטמענו את המערכת להרבה מאוד חברות גדולות, החברות הגדולות מאוד אוהבות את המודל הזה, מצד שני התהליך היה מאוד יקר עבורן, חלק מהחברות היו צריכות לשלוח את מערכות התוכנה לעדכון בהודו, חלק היו צריכים לקחת אנשים שיעשו להם עדכון בתוכנות שלהם, וחלק עשו שיפורים בתוכנות וזה גם יקר. זה דרש מאתנו תהליכים של ליווי אישי לחברות, התשובות של הרשות המיסים יש לומר היו מסביב לשעון ומידיות, אבל צריך להבין את ההשלכה על עסקים קטנים יותר. צריך להכין מערך של טלפונים שידע לענות לעסקים האלה, יכול להיות ששווה לבחון סבסוד לעסקים מאוד קטנים, טכנאי מזגנים למשל. זה שאני מקבלת תשובה זה לא דוגמה".

 

ליאת פייג-נויבירט, לשכת עו"ד: "אנחנו חושבים שזה מהלך חשוב, עבודה מושקעת ויש זמינות, אבל אני לא מבינה למה צריך חקיקה חדשה, יש את המודל וקבענו שאחרי השנה הזו נעבור לשלב היישום. אני סבורה שנכון לראות איך השנה הזו תעבור, איך חדר הבקרה עובד, נראה שזה באמת עובד כמו שצריך ואז נוכל להיערך להפחתה בסכום החשבונית. העלויות היו מאוד כבדות לעסקים כדי להיות מוכנים למודל הזה. צריך לחשוב איך עושים את זה נכון כדי להכניס עסקים נוספים למערכת ולא להכניס אותם לעלויות כבדות, בטח בתקופה של מלחמה".

 

עדי פרץ, התאחדות התעשייה והמלאכה: "אנחנו מברכים את הרשות על העבודה וגביית ההון השחור, מנגד אנחנו עסקים קטנים, עברנו קורונה, מלחמה, אין ספור עליות מחירים, עכשיו אתם רוצים להשית עלינו את העלויות האלה? אנחנו בקושי שורדים. תעזרו לנו בעלויות המימון של המערכת הזו, שרשות המיסים תתחייב שהיא מחויבת לתת מענה טכנולוגי ולממן אותו. אנחנו גם חרדים לנושא  הזמן, אם תוך 2 דק' אין הקצאה, תאפשרו שבעל המקצוע יוכל להנפיק חשבונית".

 

ברשות המיסים השיבו לחששות על פגיעה בעסקים קטנים במעבר לסכומי חשבוניות נמוכים כי מעבר לחשבוניות מסכום 5,000 ₪ משמעו התווספות של עוד 35 אלף עסקים, כאשר 15 אלף כבר הצטרפו וולונטרית, כך שנותרו עוד 20 אלף עסקים, וכי עבור עסקים המפיקים מספר מועט של חשבוניות בגובה הזה, פותח יישום טלפוני שאינו מצריך חיבור לבית תוכנה, וכי ישנם מענים נוספים לעסקים הקטנים שהוכנו מבעוד מועד, כולל אפשרות להנפיק חשבונית ולדווח עליה בדיעבד.

 

ח"כ ולדימיר בליאק: "אנחנו מברכים על ההצלחה של הפיילוט, כשיגיע לשולחן הוועדה הצעד הבא, עם הורדת התקרה, אני לגמרי מסכים שאנחנו צריכים לחשוב גם על העסקים הקטנים ובמידת הצורך לתת להם מענה".
ח"כ חמד עמאר:" בעיני זה לא רק הון שחור והכנסה למדינה, הכסף הזה הוא המנוע לארגוני הפשיעה, אנחנו רואים את הרציחות. מה שחשוב וכמה שיותר מהר הוא שאנחנו צריכים להגיע למצב שעוצרים את אותו הון שחור, כי אני עוצר את הרצח הבא והירי הבא".

 

רועי כחלון, משרד רה"מ: "המנוע המרכזי של צונאמי הפשיעה בחברה הערבית הוא הפשיעה הכלכלית".
ח"כ סימון דוידסון: "כל החיים הייתי בעל עסקים, עוד רגולציה ועוד רגולציה קוברת את בעל העסק, ככל שהסכום קטן זה יגיע לעסקים הקטנים והמדינה חייבת לעזור עם הצעד הזה. שהולכים לכיוון הזה, חייבים לעשות תוכנית מה עושה המדינה. בנוסף ככל שהכרישים גדולים יותר מדובר על שוק שחור והון שחור, ומיליארדים, בסוף אם לא תהייה תוכנית מניעה אמיתית בחברה הערבית כל הדבר הזה לא יעזור".

 

ח"כ אליהו רביבו: "הייתה פה ספקנות כשרשות המיסים ביקשה לקדם את הצעד הזה, איך המדינה חיכתה עד היום עם מערכת שעוצרת מחוללי פשע. פשע פלילי שיכול גם להפוך ללאומני, ויכול להכניס כ"כ הרבה כסף. צריך לומר תודה רבה לאנשי רשות המיסים על העבודה החשובה הזו, שתיזכר להם לדורות".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מעבירים הרבה ביקורת על מה שהממשלה עושה, ויש דברים שצריך לשבח את רשות המיסים על מה שהם עושים. אני חושב שצריך לאשר את זה, זה מאבק כמו שצריך להיות בהון השחור, הלוואי שכל הצעדים בממשלה יעבדו כמו שצריך".