יצוין כי חלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן עיריית אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות) טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ברציפות), אלעד ורמלה. 

להלן נתונים מרכזיים מהדוח:

• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, לעומת 13,414 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2023 
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ירושלים (794), עיריית אשדוד (710), עיריית ראשון לציון (532) ועיריית חיפה (390).  
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (99.3%), עיריית ירושלים (95.8%), עיריית ראשון לציון (85.9%), עיריית נתניה (81%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (52.8%), עיריית חולון (46.6%), עיריית רמת גן (24.3%) ועיריית הרצליה (12.9%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (25.4%), לא ניתן לאתר את המידע (17%), פגיעה בפרטיות (15%)
• 213 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות. מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (7), עיריית חיפה (6), עיריית טייבה (5) ועיריית רחובות (5).
• בין הרשויות שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים (עד 14 יום): עיריית ירושלים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית קריית גת ועיריית אור יהודה

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיידית לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".

ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: "משרד הפנים רואים ביישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות המקומיות אבן יסוד חשובה  בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק הרשות מחויבת לפרסם דו"ח שמפרט  בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית. לכן אנחנו פועלים כל העת כתף אל כתף עם היחידה הממשלתית במשרד המשפטים כדי להמשיך ולשפר את העברת המידע של הרשויות המקומיות לתושב".