הוועדה לענייני הצעירים, דנה בהשפעת מדיניות האכיפה בתחום התכנון והבנייה, על צעירים ומשפחות צעירות מאוכלוסיות מיעוטים.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "החברה הערבית והחברה הדרוזית בישראל מונות יותר מ-20% מאוכלוסיית המדינה, והן חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. תוכניות המתאר ביישובים הערביים והדרוזים לא עודכנו במשך שנים רבות, והדבר מונע מהם לקבל היתרי בניה ולבנות בתים באופן חוקי. התוצאה הישירה מכך היא שצעירים רבים בוחרים להימנע מהקמת או הרחבת המשפחה, וגם הזוגות שמצליחים להקים משפחה נתקלים בקשיים כלכליים, עקב העונשים הכבדים המוטלים על בנייה בלתי חוקית, שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים למשפחה. מציאות זו מקשה על חיי הצעירים והצעירות מקרב אוכלוסיות אלו, וגורמת לאפליה קשה בינם לבין שאר החברה הישראלית. חקיקת חוק קמיניץ והגברת האכיפה ביישובים הערביים והדרוזיים רק החמירו את מצב זה. מדובר באפליה חמורה, שרק מקשה עוד יותר על הצעירים והצעירות בקבוצות אלו".

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הזהיר כי לרוב הרשויות הערביות והדרוזיות אין תוכניות מתאר מאושרות, ולכן לרוב תושביהם אין כלל אפשרות לבנות בית באופן חוקי. "המציאות כיום בנגב הוא גירוש וטיהור אתני – בדיוק כשם שמתקיים בשעות אלו בג'בליה, וההמחשה הבולטת לכך היא גירוש אום-אל-חירן", אמר.

 

חמד עמאר (ישראל ביתנו) ציין כי "אין בניה בלתי חוקית במגזר הדרוזי, אלא בניה בלתי מורשית, כיוון שכולם בונים על קרקע פרטית, בבעלותם, ולא על קרקע של המדינה". הוא הדגיש כי הרשויות אינן יודעות להתמודד עם תכנון בניה על קרקע פרטית.
 

פרחאן אבו-ריאש, פעיל בדואי בנגב, הוסיף כי המדיניות הנוכחית פוגעת באוכלוסייה הצעירה, החלשה ביותר הנמצאת בתחילת חייה, וחוסר התכנון לבנייה, מוביל ליאוש ולחוסר-תקווה. הוא קרא להגדלת תחום השיפוט של הישובים הבדואים, להקפאת חוק קמניץ ולגיבוש תכנית שתעניק פיתרון בניה לצעירים הבדואים.

 

ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון, הביע דאגה כי המצב הנוכחי יגרום להריסת היחסים בין העדה הדרוזית למוסדות המדינה, ובזמן שצעירינו מתמודדים עם צווי-הריסה וקנסות – הם מתמודדים עם שירות צבאי ודאגה לחזרת בניהם מהחזית.  
 

פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, טען כי נרשם שיא של 2,007 הריסות מבנים בישובים הבדואים בנגב בששת החודשים הראשונים של 2024, ובהנחה שלא יהיה שינוי במגמה, צפוי גידול משמעותי בסך ההריסות שיירשמו עד סוף 24', שיגיע ליותר מ-4,000 הריסות - עליה של 22% לעומת שנת 23'.
 

מנגד, לפי עו"ד לילך שרון, היועצת המשפטית של הרשות לאכיפה במקרקעין, הוקמה וועדה מיוחדת לישובים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים, שיהיו לה סמכויות של וועדה מחוזית, ומציאת פתרונות דיור וחיבורי-חשמל. היא ציינה כי בניה בלתי-חוקית על קרקע ייעודית, מעכבת ומסכלת תכנון בניה ופיתוח הישוב.  בנוסף, בשנת 2023 חלה ירידה של כ-31% במספר הצווים המנהליים שהוציאה הרשות ביחס לשנת 2017. מדובר  בצווים המתמודדים עם בנייה חדשה בלבד והם כלי האכיפה היעיל ביותר להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית. בשנת 2023 חלה ירידה של 20% במספר הצווים שבוצעו לעומת שנת 2022.

 

עוד עולה, כי מנתוני תצלומי האוויר החודשיים שעורכת הרשות, עולה כי המגמה של בלימת התחלות בנייה משמעותיות (שלדי מבנים, כלונסאות, קידוח יסודות) בשטחים הפתוחים נשמרת. הרשות הרחיבה את השטח המצולם ביחס לשנים קודמות, ומהנתונים עולה כי בשנת 23' אותרו בצילומי האוויר 23 התחלות בנייה משמעותיות לכל 1,000 קמ"ר לעומת 22 התחלות בנייה בשנת 2022 ו-80 בשנת 2017.

 

השטח המצולם הוא השטח "המועד", קרי השטח בו קיים ריכוז של התחלות בנייה בלתי חוקית. תצלומי האוויר התכופים מאפשרים מיקוד של משאבי הרשות והכוונת המפקחים בפרקי זמן קצרים שמאפשרים פעולה באמצעות צווים מנהליים.

 

אמין אבו חייה, מנהל אגף מיעוטים במשרד הבינוי והשיכון, תמך בזירוז תכנון במקום ביצוע צווי הריסה, והבטיח כי בעוד כשנה תחל לפעול אותה וועדה שתתמקד בישובים אלו, ואין ישוב שאיננו מתוקצב לבניה.

 

גיא דייגי, נציג מינהל התכנון, ציין כי בשנים האחרונות קודמו עשרות-תוכניות בניה והתחדשות בישובים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים, ופירט חלק מהן.
 

בסיום הדיון קראה יו"ר הוועדה מוועדת ההיגוי בראשות מינהל התכנון לזרז קידום תכניות מתאר באופן שיאפשרו בנייה חוקית, לרבות ליישובים הערבים, ולפעול להגדלת שטחי השיפוט של יישובים אלו, תוך איתור עתודות קרקע להתרחבות על אדמות מדינה. בלעדי צעד זה לא יתאפשרו פתרונות בנייה, ולא תתאפשר שימור את יכולתם של ישובים אלו כקהילה וכ"בני המקום".

 

בנוסף, התבקשה וועדת ההיגוי לקיים בחינה מסודרת של השלכות "חוק קמיניץ" על צעירי יישובי מיעוטים, בדגש על השלכות החוק על היחסים העתידיים בינם לבין המדינה. לזימי הזהירה כי "הקנסות הגבוהים והסנקציות מאז "חוק קמיניץ" אינן מאפשרים שיקום ובפועל מדרדרים את הצעירים לבנייה בלתי חוקית כאפשרות הקיום והדיור היחידה שעומדת בפניהם. מדובר בחוק שהציבור אינו יכול לעמוד בו. במידה ולא יקודמו פתרונות בהקדם, הוועדה מתריעה מפני פוטנציאל משבר ביחסים בין העדה הדרוזית לבין רשויות המדינה, שבזמן שבניהן מצויים בחזית המלחמה, בבית ממתינים להם קנסות כבדים וצווי הריסה".