מתייחסת לכלל תושבי העיר כעברייני בניה
החלטה בהסכמה, במסגרת ערר, שהתקבלה לאחרונה ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז, חשפה מדיניות מטרידה, על פיה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפתח תקווה אינה מתירה באופן מוצהר, הכשרת כניסות נוספות לנכסים, בשל תופעה נרחבת של הקמת יחידות דיור לא חוקיות.
עו''ד אריק גינזבורג צלם ניר בר
משפטנים: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפתח תקווה מתייחסת לכלל תושבי העיר כעבריינים, מבלי שביצעו כל עבירה
עו"ד אריק גינזבורג שייצג את העורר: "הוועדה המקומית מתייחסת לכלל תושבי פתח תקווה כעבריינים, עוד לפני שביצעו כל עבירה, במקום לאכוף את החוק על העבריינים האמיתיים. מדובר במדיניות אבסורדית, מפלה וספק חוקית".
מדיניותה המפלה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפתח תקווה, נחשפה, לאחר שתושב פתח תקוה, שבבעלותו מגרש המשתרע על למעלה מ-700 מ"ר, פנה אליה בבקשה לבצע מספר שינויים בהיתרי הבנייה של הנכס. בין השאר ביקש בעל הנכס להכשיר מצב קיים, להגדיל את שטח המרתף על ידי המרת שטחי חנייה למחסן, וכן לבצע שינויים בחזיתות תוך הוספת כניסה נוספת בחזית הקדמית.
אולם בקשתו נדחתה על ידי הוועדה המקומית. בין הנימוקים לדחייה נטען, כי המבקש לא סיפק לוועדה את היתר הבנייה הקיים, ולכן לא ניתן לדעת מה המצב לאשורו. בנוסף, נימקה הוועדה את דחייתה, בכך שבאופן עקרוני, ועל פי מדיניות סדורה, היא אינה מתירה באופן גורף כל בקשה להכשרת כניסה נפרדת לנכסים, וזאת בשל מכת מדינה של הקמת יחידות דיור ללא היתר באזור פתח תקווה. מעבר לכך, נטען, כי לא ניתן לנייד זכויות בנייה המאפשרות את הפיכת חלק ממגרש החנייה למחסן.
בצר לו, פנה בעל הנכס לעו"ד אריק גינזבורג, אשר הגיש בשמו ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז.
בערר טען עו"ד גינזבורג, כי נימוקי הוועדה המקומית אינם מצדיקים את דחיית הבקשה . כך, באשר להמרת שטחי חנייה למחסן, טען עו"ד גינזבורג, כי הוועדה בחרה בדרך הקלה של דחייה, במקום להורות על פתרון חלופי או לאשר את הבקשה בתנאים. לדבריו, מדובר במגרש בשטח של 729 מ"ר, שקיימות בו די זכויות בנייה, שטרם נוצלו במקרקעין, ושיש בהן כדי לאפשר את הגדלת שטח המרתף.
"מטרת הוועדה היא לאשר את התוכניות, כשניתן, על מנת שהאזרח ישפר את איכות חייו ולא לדחות בקשות, כאשר ניתן לאשרן, ובכך לגרום לו נזק כלכלי", דברי עו"ד גינזבורג.
באשר לסירובה של הוועדה המקומית לאשר כניסה נוספת בחזית, טען עו"ד גינזבורג, כי בעניין זה קיימת מחלוקת עובדתית, שכן לדברי המבקש הכניסה הנוספת היא בהיתר, אלא שלמרבה התמיהה, הוועדה איבדה את היתר הבנייה המקורי, ובכך הסבה למבקש נזק ראייתי. בעניין זה תהה עו"ד גינזבורג כיצד זה יכול להיות שרשות מינהלית מצפה מהאזרח לשמור על מסמכים, בשעה שהיא זו שאמורה לשמור עליהם, שכן היא הפיקה אותם.
באשר לקביעת הוועדה, לפיה מהותה של הבקשה ליצירת כניסה נוספת מהחזית הקדמית מאפשרת יצירת יחידה משנית, שיש בה פיצול דירה, טען עו"ד גינזבורג שמדובר באבסורד. לדבריו, אפשרות ליצירת יחידה משנית היא רק בגדר אפשרות של פיצול דירה, אך על פי החוק והפסיקה אין בכך פיצול דירה.
לדברי עו"ד גינזבורג, לא ניתן להתייחס לאזרח תמים כוונה לביצוע עבירה, ועל כן לא לאשר לו היתר בנייה שישפר את איכות חייו.
"פוטנציאל למימוש עבירה קיים בתחומים רבים וכמובן גם בתחום הבנייה, אך הסמכות לא לאשר היא רק במימוש הפוטנציאל ולא בהערכה של אפשרות לקיומו, ויודגש כי הבקשה שהוגשה אינה בקשה לפיצול דירה כלל", לשון הערר.
לאחרונה, התכנסה וועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז המרכז, בהרכב של 4 דיינים, בראשות עו"ד איל תיאודור שרון, על מנת לדון בערר.
בוועדה טען בא כוחה של הוועדה המקומית, בנוגע לאי מתן ההיתר לכניסה נפרדת כי "...יש לנו קושי אמיתי, יש מדיניות ברורה, המדיניות הברורה היא לא לאפשר את הכניסות הנפרדות ויש את החשש האמיתי של הפיצול, ולכן הקושי".
הדיון בוועדת הערר כלל מספר לא קטן של דיונים מחוץ לפרוטוקול, בהם נדונה, בין השאר, חוקיותה של מדיניות הוועדה המקומית, לאסור באופן גורף הקמת כניסות נוספות לנכסים, מבלי שהתבצעה במקום כל עבירה.
לבסוף, ועל מנת שלא לכפות על הוועדה המקומית מדיניות לא לה, החליטה וועדת הערר לציין בהחלטתה, כי זו איננה החלטה עקרונית וגורפת, אלא ניתנת מלפנים משורת הדין ובאופן ספציפי למקרה.
וכך, קיבלה הוועדה את כלל טענותיו של עו"ד גינזבורג, וקבעה כי בקשת העורר להיתר מאושרת, בכפוף לתיקונה בהתאם להערות הצוות המקצועי בוועדה המקומית, אך ללא צורך בהחלטה תכנונית נוספת.
וכך מסכמת ועדת הערר את החלטתה:"במנותק ממדיניותה העקרונית של כבוד הוועדה המקומית, השוללת ככלל התרת כניסה נפרדת לקומת מרתף בבית מגורים בהליך רישוי ב"מסלול ירוק" – מדיניות לגביה איננו מחווים בהחלטה דנן כל דעה כזו או אחרת, המלצנו בנסיבותיו הפרטיקולאריות והייחודיות של המקרה כי הערר הספציפי שלפנינו יתקבל, ובקשת העורר להיתר תאושר.
"לתוצאה זו הגענו, בין היתר, בהינתן השתלשלות האירועים כמתואר בכתבי הטענות, הוראות התכנית החלה (המאפשרות על פניהן כניסה נפרדת לקומת המרתף), סל זכויות הבניה שטרם נוצל במקרקעין, וצורת הבינוי והמתקנים השונים המוצגים בבקשה להיתר .
"לאחר ששקלה את הדברים מחוץ לאולם ועדת הערר, קיבלה בהגינותה כבוד הוועדה המקומית את המלצתנו, כאמור וכמודגש: בנסיבותיו ובגווניו של המקרה דנא בלבד, ומבלי לגרוע ממדיניותה העקרונית ושיקול דעתה הפרטני במקרים אחרים לעתיד לבוא.
"אשר על כן, הערר אפוא מתקבל בהסכמה. בקשת העורר להיתר, כפי שהוגשה – מאושרת , בכפוף לתיקונה בהתאם ל הערות הצוות המקצועי בוועדה המקומית, אך ללא צורך בהחלטה תכנונית נוספת. הליך הרישוי יוחזר אל כבוד הוועדה המקומית לצורך השלמת התנאים לפי דין והפקת ההיתר בפועל".
לדברי עו"ד אריק גינזבורג, "מדובר אמנם בהחלטה מבורכת, המאפשרת לעורר לתכנן את הנכס בבעלותו, לנוחותו, מבלי לפגוע באיש, אך מצד שני, ההחלטה חושפת מדיניות מאד מפוקפקת של הוועדה המקומית, המייחסת מראש לתושבי פתח תקווה והאזור כוונות עברייניות. אני סבור כי מדיניות זו איננה עומדת בקנה אחד עם החוק במדינת ישראל, ועל כן יותר נכון כי הוועדה המקומית תשנה את מדיניותה בסוגיה זו" דברי עו"ד גינזבורג.
עו"ד אריק גינזבורג אתר מתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית ודיני מקרקעין, ועוסק בין היתר בתביעות משפטיות מורכבות לרבות מאבקים על רקע עסקי, יחסי עובד מעביד, תובענות ייצוגיות עתירות לבג"ץ ועוד. בין לקוחות המשרד חברות בניה, חברות הייטק, יזמי תחום התחדשות עירונית, מוסדות פיננסים, חברות ביו טכנולוגיות, אומנים, אנשי עסקים ולקוחות פרטיים.
