משבר אמון עמוק בין הציבור להנהגה

 

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם היום את המדד החודשי, שבוחן את תפיסות הציבור בנושאים שונים: האמון בהנהגה, ניהול המלחמה, מערכת החינוך, סוגיות של דת ומדינה, ועתיד המדינה.

 

הסקר מעלה מספר ממצאים מעניינים, שנביא כאן את מקצתם בתמצית

 

גיוס חרדים וערבים לצה"ל

 

רוב הציבור היהודי (58%)  תומך בהחלטה שלא לממן מעונות יום למשפחות של חרדים חייבי גיוס (שלא התגייסו)

 

כמחצית מהציבור היהודי סבורים שצה"ל פועל לאט מדי לגיוס בני הישיבות, לאחר שביהמ"ש החליט שעליהם להתגייס.

 

רוב גדול בקרב היהודים החילונים (72%) סבור שצריך להגביר את הלחץ והסנקציות על מי שלא מתגייסים;   לעומת זאת, כ-80% מקרב החרדים מאמינים שאי אפשר לגייס צעירים חרדים בכפייה, אלא רק בהידברות

 

כמעט מחצית מהערבים מקווים שלא יגויסו לשירות צבאי או לאומי, וסבורים שעל ההנהגה הערבית להתנגד ליוזמה כזו.

 

ניהול המלחמה

 

עלייה מסויימת בשיעור הישראלים הסבורים שישראל תנצח במלחמה לעומת חודשים קודמים (40%), אם כי הנתונים עדיין רחוקים  מאלה שנרשמו בחודשי המלחמה הראשונים.

 

רוב הישראלים מתנגדים לטקס הממלכתי לציון 7 באוקטובר, כאשר רוב המתנגדים מנמקים זאת בכך שהמלחמה עוד לא נגמרה. רוב הנשאלים השיבו כי אין בכוונתם לצפות בטקס.

 

רוב בקרב היהודים (51%) תומך ביציאה  למלחמה נגד חזבאללה בהקדם האפשרי.

 

51% מכלל הישראלים יתמכו בעסקה בעניין החטופים, גם אם זו תהיה כרוכה בוויתורים ישראלים משמעותיים.

 

האמון בהנהגת המדינה

46% מהישראלים סבורים שצריך לצאת לבחירות בתוך שלושה חודשים מהיום (עלייה לעומת סקרים קודמים).12% נוספים תומכים בקיום בחירות מייד לאחר סיום המלחמה.

 

פחות משליש מהישראלים (וכשליש מהיהודים) מביעים רמת אמון גבוהה או די גבוהה בממשלה. לרוב ניכר של הציבור רמת אמון נמוכה בממשלה.

 

ל-30% מהישראלים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 68% שיש להם אמון נמוך בראש הממשלה. מקרב היהודים, לכ-35% אמון גבוה בראש הממשלה, ול-63% אמון נמוך.

 

רק שליש מהישראלים סבורים כי עמדתו של ראש הממשלה בסוגיית עסקת החטופים עניינית, ומבוססת רק על שיקולים ״בטחוניים, הומניטריים ומדיניים״. קרוב למחצית מהישראלים (45%) סבורים כי שיקוליו של ראש הממשלה מבוססים בעיקר על ״תועלת פוליטית״.

 

רוב הישראלים (56%) הביעו אמון נמוך מאד או די נמוך בפיקוד הבכיר של צה"ל.

 

מערכת החינוך

רק 18% מכלל הישראלים, ו-14% בלבד מהיהודים, מעריכים את מערכת החינוך של ישראל כ"טובה".

 

הרוב המכריע של הציבור היהודי (53%) מגדיר את מערכת החינוך כ"בינונית", בעוד ש-32% מעריכים אותה כ"לא טובה".

 

בקרב האזרחים הערבים, התמונה מעט יותר חיובית, עם 32% המעריכים את מערכת החינוך כטובה, 39% כבינונית, ו-29% כלא טובה.

 

מחצית מהמשיבים היהודים (50%) סבורים שיש ללמד תנ"ך בבתי ספר "כל מגזר על פי דרכו". 28% נוספים סבורים כי יש ללמד תנ"ך כחומר לימוד תרבותי ולא דתי, בעוד 19% תומכים בלימוד תנ"ך כחומר לימוד דתי.

 

עתיד המדינה

נמשכת מגמה של ירידה נוספת בהערכת העוצמה הבטחונית והכלכלית של המדינה, בקרב הישראלים, עם פער משמעותי בין התפיסות של היהודים (הסבורים שישראל עוצמתית יותר) לעומת האזרחים הערבים (הסבורים שישראל עוצמתית פחות).

 

למרות הכל, הציבור בישראל נוטה לאופטימיות, כאשר רמת האופטימיות משתנה עפ"י סולם המסורתיות והעמדות הפוליטיות: הציבור המסורתי דתי והימני אופטימי יותר לעומת אחרים.

 

התפילות בתל אביב

רוב הציבור היהודי מתנגד להחלטה של עיריית ת"א למנוע תפילות במרחב הציבורי בשל התנגדותה להפרדה מגדרית. קרוב למחצית מהנשאלים סברו ש"אין שום בעיה בהפרדה מגדרית כשיש מי שרוצה בכך" ועוד 16% סברו שאפשר להתיר הפרדה מגדרית באופן מוגבל.

 

 

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן: "ממצאי הסקר מצביעים על תמיכה ציבורית משמעותית בצעדים לקידום שוויון בנטל, לצד פערים גדולים בתפיסות הציבור בנושאים שונים.

על ההנהגה לפעול בתבונה ובאחריות כדי לגשר על הפערים ולקדם מדיניות שתחזק את הלכידות החברתית ואת החוסן הלאומי.

הנתונים מצביעים על משבר אמון עמוק בין הציבור להנהגה, בעת שישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים. הירידה באמון בניצחון במלחמה, לצד החשדנות כלפי מניעי ראש הממשלה, מדגישים את הצורך הדחוף בשיקום האמון ובגיבוש אסטרטגיה לאומית מוסכמת. זאת ניתן להשיג באמצעות בחירות כלליות, ואכן רק מעט יותר מרבע מהישראלים סבורים שאין להקדים את הבחירות".

 

איסוף הנתונים לסקר המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (747 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (203 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם בשאלון אינטרנטי ומחציתם בתישאול טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי דפוסי הצבעה ורמת דתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. את מדד JPPI לחברה הישראלית עורכים שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, עם היועץ הסטטיסטי פרופ׳ דויד שטיינברג.

 

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) עוסק במחקרים ובתכנון ארוך טווח, בקשר לכל לאתגרי העם היהודי והקהילות היהודיות בכל העולם, בראייה גלובאלית.

פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה, ומדגישה במיוחד את זיהוי החלופות הזמינות, ניתוח של השפעתן על העתיד, והצגת המלצות מדיניות וסדר קדימויות אופרטיבי.