ממצאי המחקר: ירידה חדה בתשפ"ג (2023) בהישגים בעברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו'.

 

ממצאי המחקר מצביעים על ירידה חדה בהישגים בעברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו'. הממוצע בתשפ"ג (2023) ירד לרמה בה החלה המדידה בתשע"ד (2014).

 

שר החינוך יואב קיש: "ממצאי המחקר של ראמ"ה לשנת תשפ"ג מדגישים את הצורך בשינוי מערכתי בהוראת השפה העברית במגזר הערבי. הנתונים משקפים את המצב המורכב שירשנו, ומחדדים את החשיבות של התוכניות החדשות והייעודיות שמשרד החינוך מוביל בתחום זה. השליטה בשפה העברית היא מפתח להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית, באקדמיה ובשוק התעסוקה.

 

לאור זאת, משרד החינוך הציב את קידום השפה העברית בחברה הערבית כיעד אסטרטגי מרכזי. התכנית 'עברית לחיים' שהשקנו מתמקדת בחיזוק העברית הדבורה מהגיל הרך ועד התיכון, תוך הגדלת המשאבים, הכשרת מורים מתמחים והגברת החשיפה לשפה גם מחוץ לכותלי בית הספר.

 

אין לי ספק שהצעדים שאנו מובילים כיום, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, יובילו לשיפור משמעותי בשנים הקרובות. זוהי משימה לאומית מהמעלה הראשונה, והיא תישאר בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך."

 

להלן עיקרי הממצאים:

 

בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בממוצע ההישגים (12 נקודות) בהשוואה למדידה הקודמת ב-2018. הממוצע ב-2023 (499) דומה לממוצע בשנת 2014 (500), בה החלה המדידה. כמו כן, שיעור התלמידים ברמות הנמוכות, המעידות על שליטה בסיסית או על היעדר שליטה בשפה העברית, עלה ב-6% ועמד על  36% - השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה.

 

נרשמו ירידות בהישגים של רוב הקבוצות, אך בקבוצות שהישגיהן היו גבוהים במדידות קודמות (דרוזים ובנות) - הירידות היו בולטות במיוחד. 

 

ירידה ניכרת (6%-13%) בשיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית (מסוגלות עצמית, הנאה ועניין) והשימוש בה בכיתה ומחוץ לבית הספר.

 

החסמים המרכזיים להוראה איכותית בשיעורי העברית, לפי דיווחי המורים: 85% מהמורים מדווחים על היעדר חשיפה של התלמידים לעברית מחוץ לבית הספר ; 62% מהמורים מדווחים כי התלמידים אינם משקיעים מאמץ בלימודי העברית ; 41% מהמורים מדווחים כי לתלמידים עמדות שליליות כלפי לימודי העברית.

 

המחקר מצביע על מספר גורמים מרכזיים הקשורים להישגים גבוהים בעברית: עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית והשימוש בה; עמדות חיוביות כלפי המורים לעברית ועידוד השיח בכיתה ; חשיפה לשפה מחוץ לבית הספר והתחלה מוקדמת של הלימודים. ממצאים אלו התקבלו לאחר בקרה על מאפייני רקע של תלמידים ובתי ספר.

 

המחקר, שנערך בפעם השישית מאז 2014, כלל כ-4,200 תלמידי כיתות ו' וכ-300 מורים לעברית מכ-180 בתי ספר דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות בתחום העברית כשפה שנייה, תוך התמקדות בהישגים לימודיים ובהקשר הלמידה בבית הספר ומחוצה לו.

 

חומרי המחקר: לדוח המחקר, למצגת, לגיליון הנתונים