התרסקות במיומנויות הקריאה והמתמטיקה של הישראלים

 

סקר מיומנויות הוא סקר בין־לאומי שעורך ארגון ה־OECD זו הפעם השנייה, ומשתתפות בו 31 מדינות. הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65) בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.

 

מיומנויות אלו נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. הסקר מודד באופן ישיר את רמת השליטה במיומנויות ואת האופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום־יום. מיומנויות אלו רלוונטיות להקשרים ולמצבים רבים בעולם העבודה ובחיים החברתיים, וניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו, ואילו אלו שאינם שולטים בהן עלולים "להישאר מאחור".

 

סקר מיומנויות נערך במחזור הראשון בשנים 2011–2018 ב־39 מדינות, ובהן ישראל. פרסום זה מתמקד בממצאי המחזור השני, שנערך ב־31 מדינות בשנים 2022–2023. הסקר הועבר בישראל בעברית ובערבית. המשיבים התבקשו להשיב על מבחן המיומנויות ועל שאלון רקע. הן המבחן והן השאלון הועברו באמצעות מחשב לוח (טבלט).

 

בדומה למחזור הראשון (2014–2015), גם במחזור השני (2022–2023) ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה־OECD בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו – אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.

 

באוריינות קריאה – הציון הממוצע של ישראל הוא 244 לעומת 260 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה. הציון של ישראל ירד ב־10 נקודות לעומת המחזור הראשון, ומושפע בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה.

 

באוריינות מתמטית – הציון הממוצע של ישראל הוא 246 לעומת 263 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־26. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. לא חל שינוי מובהק בציון של ישראל לעומת המחזור הקודם.

 

בפתרון בעיות אדפטיבי – הציון הממוצע של ישראל הוא 236 לעומת 251 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־25. הציון של ישראל דומה לזה של פורטוגל, קרואטיה ודרום קוראה. זו הפעם הראשונה שמיומנות זו נמדדת בסקר.

שיעור גבוה מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היא ברמות הנמוכות במיומנויות יסוד.

 

שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות קריאה הוא 36%, לעומת 26% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-27% במחזור הראשון.

 

שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות מתמטית הוא 34%, לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% במחזור הראשון.

 

שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי הוא 40%, לעומת 30% בלבד בממוצע ה־OECD.

בשלושת התחומים שנמדדו נרשם פער גדול בין יהודים לערבים, בדומה למחזור הראשון.

 

באוכלוסייה הערבית חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה (מ־225 ל־199). לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי, והציון שלה נותר דומה ל־OECD (259 ו־260, בהתאמה). כתוצאה מכך, הפער לטובת היהודים התרחב מ־39 נקודות במחזור הראשון ל־60 נקודות במחזור הנוכחי.

 

70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד.

 

באוריינות מתמטית לא חל שינוי באף אחת משתי קבוצות האוכלוסייה לעומת המחזור הראשון. הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215).

גם בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247).

 

בישראל, כמו ב־OECD, הציון הממוצע של הצעירים גבוה מזה של המבוגרים.

 

מיומנויות האוכלוסייה יורדות עם הגיל, ובישראל ניכרת ירידה במיומנויות מגיל 45 בקירוב.

 

בדומה למחזור הראשון, קבוצת הגיל שבה ממוצע הציונים היה הנמוך ביותר היא 60–65. 58% מבני קבוצת גיל זו קיבלו ציונים נמוכים באוריינות קריאה – גידול משמעותי לעומת 46% במחזור הראשון.

 

בישראל יש פער קטן לטובת הגברים באוריינות מתמטית, ופער קטן לטובת הנשים באוריינות קריאה. בפתרון בעיות אדפטיבי אין הבדל בין המינים.

 

הציון הממוצע באוריינות מתמטית בקרב הגברים גבוה ב־6 נקודות מהציון בקרב הנשים. זהו צמצום בפער לעומת המחזור הקודם, אז היה יתרון של 12 נקודות לגברים. אצל נשים לא חל שינוי בציון באוריינות מתמטית, ואילו אצל הגברים חלה ירידה של 8 נקודות.

 

באוריינות קריאה חלה ירידה בציון אצל שני המינים, אם כי הירידה אצל גברים משמעותית יותר. כתוצאה מכך, באוריינות קריאה נוצר פער קטן לטובת הנשים, לעומת שוויון בין המינים במחזור הראשון.

 

ממצאים אלו נובעים מהירידה בציון של גברים ונשים במגזר הערבי. כתוצאה מהירידה הניכרת בציון הממוצע באוריינות קריאה של גברים ערבים (32 נקודות) לעומת הירידה המתונה יותר אצל נשים ערביות (19 נקודות), נוצר ביניהם פער של 11 נקודות לטובת הנשים הערביות.

 

לעומת זאת, אצל היהודים לא נמצא הבדל בין גברים לנשים באוריינות קריאה, בדומה למחזור הראשון.

 

בדומה לממוצע ב־OECD, בישראל לא נמצאו פערים בין המינים בממוצע הציונים בפתרון בעיות אדפטיבי.

 

רמת המיומנות קשורה לרמת השכלה ולמעמד חברתי־כלכלי.

בשלושת התחומים שנמדדו נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה למיומנויות. כך, בקרב האוכלוסייה שהשכלתה היא פחות מתיכונית שיעור המתקשים באוריינות קריאה מגיע ל־73% (לעומת 59% בממוצע ה־OECD), ובקרב בעלי השכלה תיכונית שיעור המתקשים הוא 49% (לעומת 30% ב־OECD). אומנם בקרב בעלי השכלה על־תיכונית וגבוהה שיעור המתקשים הוא הנמוך ביותר (22%), אך הוא עדיין גבוה מהשיעור המקביל במדינות ה־OECD (12%).

 

הירידה הגדולה ביותר באוריינות קריאה נמצאה בקרב בעלי תעודת בגרות עיונית (ירידה של 24 נקודות) ובקרב בעלי תעודת בגרות מקצועית (ירידה של 21 נקודות).

 

אף שהציון הממוצע באוריינות מתמטית נותר דומה למחזור הראשון, בציון של בעלי תואר אקדמי חלה ירידה (של 12 נקודות בקרב בעלי תואר שני או שלישי, ושל 8 נקודות בקרב בעלי תואר ראשון), ובציון של בעלי בגרות עיונית חלה הירידה הגדולה ביותר (של 19 נקודות).

 

בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו, אחוז המתקשים בישראל גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה תיכונית לעומת ממוצע ה־OECD: 49% מתקשים באוריינות קריאה (לעומת 30%); 47% מתקשים באוריינות מתמטית (לעומת 27%); ו־52% מתקשים בפתרון בעיות אדפטיבי (לעומת 34%).

 

בכל אחד מהתחומים הציון הממוצע של המתגוררים ביישובים ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, גבוה מזה של שאר האוכלוסייה.

 

לחרדים הישגים נמוכים לעומת שאר היהודים, והישגיהם ירדו לעומת המחזור הראשון.

 

הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). לעומת זאת, במחזור הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות.

 

בהשוואה בין גברים לנשים באוכלוסייה החרדית באוריינות קריאה, ניכר יתרון של 12 נקודות לנשים, ואילו במחזור הראשון לא היה פער ביניהם.

 

הציון באוריינות מתמטית באוכלוסייה החרדית (246) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (258). לעומת זאת, במחזור הראשון לא היה פער בין שתי הקבוצות, בדומה לאוריינות קריאה. עם זאת, הפער לטובת הלא חרדים קיים רק בקרב גברים והיה משמעותי (21 נקודות). בקרב נשים אין הבדל בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות.

 

בפתרון בעיות אדפטיבי, המגמה דומה לזו שבשתי המיומנויות האחרות: יתרון לטובת הלא חרדים, במיוחד בקרב גברים.

 

​להודעה המלאה​