ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי ירדה ב-1.4%
ההוצאה למו"פ אזרחי לנפש בישראל הגיעה בשנת 2023 ל-3,458.7 דולר, דולרים שוטפים במונחי שווי כוח הקנייה של התמ"ג, הוצאה זו היא מהגבוהות במדינות ה-OECD, בעיקר בשל ריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות בישראל.
מקורות המימון העיקריים של המו"פ, חו"ל והמגזר העסקי הנתונים לשנת 2022 מראים כי המגזר העסקי מימן 47.2% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, עלייה לעומת שנת 2021 (45.0%).
מחקר ופיתוח מוגדר כפעילות המשתמשת בשיטה המדעית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה, או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי.
בענפים בהם יש שינויים טכנולוגיים מהירים, נדרש מחברות עסקיות להתאים את עצמן ולפעול ליצירת מוצרים חדשים.
לשם כך חברות רבות מייסדות מרכזי מו"פ, שבהם מתבצעים מחקרים לפיתוח מוצרים חדשים ושיפור אלו הקיימים. חלק מהמרכזים שייכים לאוניברסיטאות ומכוני מחקר וכן לסוכנויות שונות המייצגות את המדינה.
חלקו של המימון מחו"ל בשנת 2022 הסתכם ב,45.4% לעומת 46.4% בשנת,2021 ורובו יועד למגזר העסקי.
המגזר הממשלתי מימן, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי, 6.8% מההוצאה, לעומת 7.9% בשנת .2021 המלכ"רים הפרטיים מימנו 0.4% מסך ההוצאה לעומת 0.5% בשנת,2021 והמוסדות להשכלה גבוהה מימנו 0.2% מסך ההוצאה.
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה בשנת 2023 ב-119.3 מיליארד ש"ח, 6.3% מהתמ"ג (%6.1 בשנת 2022).
במגזר העסקי הייתה ירידה של 1.5% בהוצאה למו"פ במחירים קבועים, בניגוד לעלייה של 14.6% ב-2022 ולעלייה של 13.7% ב-2021, בשנת 2022, 45.4% ממימון המו"פ היה מחו"ל ו-47.2% מהמגזר העסקי.
בשנת 2023 הופנו 52.3% מהוצאות משרדי הממשלה לקידום הידע הכללי (הכולל ברובו את ההקצבות למו"פ של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), ו-34.1% הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות.
