תלמידים בנים 1,375. בנות  1,245, גני ילדים 32, מספר תלמידים 826, מספר עובדי הוראה 50. מספר כיתות 32, ממוצע תלמידים בכיתה 29

 

עלות ממוצעת לתלמיד 22,055, אין מורים עובדי הוראה בגנים לעומת 50 גננות 

 

החלוקה בגנים בנים בנות תלמידים בנים 444, ובנות 382

 

התאמות לבגרות, תלמידים עם זכאות לשירותי חנ"מ בחינוך הרגיל, תלמידים בכיתות חנ"מ במוסדות רגילים 2.6%, תלמידים בכיתה רגילה, סל אישי (שילוב) 3.3%, שאר כלל התלמידים ברשות 94.1%.

 

פרוט מסגרות לתלמידים מצטיינים ומחוננים לפי שלב חינוך כיתה תלמיד רשאי להשתתף במס' מסגרות יסודי חט"ב חט"ע, מרכז מחוננים מרכז מצטיינים אמירים קדם עתידים, תוכניות חינוכיות המופעלות ברשות עבורן לא התקבל דיווח מלא על מספר התלמידים:

אמירים (יסודי)

התפלגות כיתות לסוג חינוך, כיתה ושכבה

כולל כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים

כיתה רגילהכיתת חינוך מיוחד

 

בתי ספר

חינוך רגיל/חינוך מיוחד

בתי ספר

96 חינוך רגיל

8 חינוך מיוחד

גני ילדים

27 חינוך רגיל

5 חינוך מיוחד

הישגים

כולל חינוך מיוחד

 

תשפ"ב בהשוואה ל-תשפ"א תש"ף, תשע"ט, תשע"ח, תשע"ז, תשע"ו, תשע"ה, תשע"ד.

אנגלית 4 י"לאנגלית, ​5 י"למתמטיקה ​4 י"למתמטיקה 5 י"לזכאות טכנולוגית מצטיינת זכאות ​טכנולוגית זכאות​ לבגרות בגרות מצטיינת.

 

מספר מסגרות ארגוניות נוספות ברשות, מעון 1היל"ה 2 מרכז העשרה 1 פנימיה 1 מוסד תרבות 2 מוסד ספורט 1

 

מבט רחב נתונים כלליים של דאלית אל כרמל בקישור

 

נתונים בעלי חשיבות מכרעת למערכת החינוך, נתוני "התמונה החינוכית הארצית", בחטיבה העליונה והשקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ג (2023).

 

משרד החינוך מפרסםאת נתוני "התמונה החינוכית הארצית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ"ג (2023). מדובר בנתונים בעלי חשיבות מכרעת למערכת החינוך, המספקים תמונת מצב כלל ארצית על הנעשה בבתי הספר התיכוניים והחטיבות העליונות.

 

בנוסף, משקפים הממצאים את המסירות והמחויבות הגדולה של המנהלים וצוותי ההוראה לקידום והזנקת מערכת החינוך ותלמידיה.

 

בשנת הלימודים תשפ"ג 432,952 תלמידים למדו בתיכונים בחטיבות העליונות, בכיתות י' – יב', מתוכם 127,379 מתוכם הם תלמידי כיתה יב' במסגרות חינוך המגישים תלמידים לבגרות. בשנה לימודים זו 39.5% מכלל תלמידי י' – יב' למדו במגמות טכנולוגיות (ובכלל זאת: הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית, תקשוב וכו').

 

שר החינוך, יואב קיש: "אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות. לאור זאת, אני מקדם את תכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון", שמעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון ופורצת באחת תקרות זכוכית של דורות ראשונים להשכלה. תכנית זו, מצטרפת כעוד כלי חשוב שאנו מעמידים במערכת החינוך לצמצום הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות כלכליות שונות. התוצאות שאנו מפרסמים כעת הם כלי עבודה חשוב בהקשר זה. אנו נלמד אותם ונשען גם עליהן בדרך להזנקת מערכת החינוך קדימה".

 

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "התמונה החינוכית והשקיפות התקציבית מאפשרים לנו למקד מאמצים ומשאבים במקומות שבהם נדרש שיפור, ולהמשיך להשקיע במהלכים שמובילים לשיפור איכות החינוך של תלמידי ישראל. ההשקעה בדור העתיד שלנו היא הדרך להניע שינוי כלכלי וחברתי במדינת ישראל".  

 

אלה הם חלק מנתוני התמונה החינוכית הארצית בחטיבה העליונה לשנת תשפ"ג: עלייה בשיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות, סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה יב' עלה מ- 92,756 תלמידים בשנת תשפ"ב ל-97,147 תלמידים בשנת תשפ"ג. מדובר בעלייה בשיעור הזכאים מ-75.9% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת תשפ"ב ל-76.3% מכלל תלמידי יב' במוסדות המגישים לבגרות בשנת תשפ"ג.
 

 

לשם השוואה, בשנת תשע"ח (2018) אחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי יב' עמד על כ-69.9% (81,848 תלמידים) מדובר בעלייה של יותר מ-6% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, תוך חמש שנים.

 

עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי*: מ-25.6% בשנת תשפ"ב (3,501 תלמידים) ל-26.2% בשנת תשפ"ג (3,825 תלמידים) עלייה של 0.6% ביחס לשנת הלימודים תשפ"ב. לשם השוואה, בשנת תשע"ד (2014) שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי עמד על 15.9% בלבד (1,511 תלמידים). המשמעות היא עלייה של יותר מ-10% בשיעור הזכאים תוך עשור. 

 

 

הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי הולך ומצטמצם: בשנת תשפ"ג (2023) הפער בין שיעור הזכאות במגזר היהודי לשיעור הזכאות במגזר הערבי עומד על 0.6% בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי. בשנת תש"ף (2020) הפער עמד על 6.4% לטובת תלמידי המגזר היהודי. 
 

 

הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבגרות לאחוז הזכאות של בנים הולך ומצטמצם: בעוד שבשנת תש"ף הפער בין שיעור הזכאות של הבנים (71.6%) לשיעור הזכאות של הבנות (75%) עמד על 3.4%, בשנת תשפ"ג הפער עומד על 0.3% בלבד לטובת הבנות. בשנת תשפ"ב הפער עמד על כ-0.5% לטובת הבנות.
 

 

הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות גדל*: מנתוני התמונה החינוכית ועלה כי הפער בין תלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החזקות לתלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החלשות גדל ב-1.2%: מ-12.3% בשנת תשפ"ב ל-13.5% בשנת תשפ"ג. יחד עם זאת, בשנת תשע"ט (2019) הפער עמד על 22% לטובת תלמידים מהשכבות הכלכליות החזקות.
 

 

ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת: שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת ירד מ-13.5% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ב (16,503 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). יחד עם זאת, בהשוואה לשנת תשע"ח (2018), חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת: מ- 8.2% מתלמידי יב' בשנת תשע"ז (9,569 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). מדובר בעלייה של 4.2% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, תוך חמש שנים.

 

 

תעודת בגרות מצטיינת היא תעודת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה, אשר ממוצע הציונים בה הוא לפחות 90,  והיא כוללת הצלחה מרובה בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית.

 

 

עלייה בשיעור הזכאות לבגרות ברמה של 5 יח"ל באנגלית, ירידה במתמטיקה: בהתאם לנתוני התמונה החינוכית, חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-44.6% בשנת תשפ"ב (2022) ל-46.2% בשנת תשפ"ג: מ- 54,504 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ב ל-58,786 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ג. מדובר בעלייה של 1.6% תוך שנת לימודים אחת. יחד עם זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-17.3% בשנת תשפ"ב (2022) ל-16.2% בשנת תשפ"ג (2023). 
 

 

שיעור ההתמדה (התמדה באותו מוסד לימודים) עלה ושיעור התלמידים הנושרים (מכלל הלומדים בבתי הספר העל יסודיים) נותר ללא שינוי: שיעור זה עמד על 1.1% בשנת תשפ"ב (2022) והוא נותר כך גם בשנת תשפ"ג (2023). מדובר ב-7,595 תלמידים ותלמידות. לצורך ההשוואה, בשנת תשע"ה (2015) שיעור התלמידים הנושרים בבתי הספר העל יסודיים עמד על 1.5% - 8,671 תלמידים ותלמידות.

 

עוד עולה מנתוני התמונה החינוכית כי שיעור ההתמדה (התמדה באותו מוסד לימודים) עלה ב-0.6%: מ-80.8% בשנת תשפ"ב (2022) ל-81.4% בשנת תשפ"ג (2023).

 

עם פרסום התמונה החינוכית, המשרד מפרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ג. נתוני השקיפות התקציבית מצביעים על 4 ממצאים עיקריים:

 

תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז, תלמיד מהדרום ומהצפון מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מהמרכז: תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-24,211 ₪, תלמיד ממחוז דרום ב- 23,627 ₪ ותלמיד מצפון מתוקצב בממוצע ב-23,397 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 20,396 ₪ ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 20,277 ₪.

 

תלמיד בחטיבת הביניים ממחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-27,895 ₪, תלמיד ממחוז צפון ב- 27,636 ₪ ותלמיד ממחוז דרום ב- 26,724 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 23,666 ₪ ותלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 23,198 ₪.

 

תלמיד בחמישון טיפוח חלש מתוקצב יותר מאשר תלמיד בחמישון טיפוח חזק, תלמיד מחמישון טיפוח חלש ביסודי ובחטיבת הביניים מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מחמישון טיפוח חזק: תלמיד בבית ספר יסודי השייך לחמישון טיפוח חלש מתוקצב ב- 24,874 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לחמישון טיפוח חזק המתוקצב בממוצע ב- 19,202 ₪. תלמיד בחטיבת הביניים השייך לחמישון טיפוח חלש מתוקצב ב- 28,145 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לחמישון טיפוח חזק המתוקצב בממוצע ב- 21,940  ₪.

 

תלמיד באשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר מאשר תלמיד באשכול למ"ס גבוה יותר, ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות כלכלי-חברתי: תלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה.

 

מהנתונים עולה כי תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 24,874 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס  9-10 המתוקצב בממוצע ב- 19,173 ₪. עוד עולה מהנתונים כי תלמיד בחטיבת הביניים השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 28,155 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס  9-10 המתוקצב בממוצע ב- 22,081 ₪.

 

צמצום פערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי, שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בין השנים תשע"ב לתשפ"ג גבוה יותר מאשר במגזר היהודי: שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בחינוך היסודי רשמי בין השנים תשע"ב לתשפ"ג הינו 68% (9,381 ₪) לעומת 60% (8,158 ₪) לתלמיד במגזר היהודי.

 

שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בחטיבת הביניים בין השנים תשע"ב לתשפ"ג הינו 75% (11,684 ₪) לעומת 49% (8,280 ₪) לתלמיד במגזר היהודי. שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי בחטיבה העליונה בין השנים תשע"ב לתשפ"ג הינו 85% (15,122 ₪) לעומת 63% (14,093 ₪) לתלמיד במגזר היהודי.

 

עוד עולה מנתוני השקיפות התקציבית כי בין השנים תשע"ז לתשפ"ג התוספת למגזר הערבי בחטיבה העליונה לתלמיד עמד על 10,206 ₪, 47.5% יותר מאשר התוספת במגזר היהודי באותן שנים שעמד על 6,920 ₪ לתלמיד.