מיזם לאומי ייחודי להתמודדות עם סוכרת

 

המלחמה בסוכרת: רמב"ם מוביל מיזם לאומי ייחודי להתמודדות עם סוכרת במאושפזים בבתי החולים בארץ

 

כשליש מהמאושפזים בבתי החולים הם חולי סוכרת. בחלק משמעותי מהם, רמות הסוכר באשפוז הן גבוהות, לעתים בגלל המחלה החריפה שהביאה לאשפוזם, ולעיתים כי לא היו מאוזנים גם לפני האשפוז. בעוד היקף התופעה והשלכותיה בקרב המאושפזים הולך וגדל, מספר המומחים האמונים על הטיפול בסוכרת בתוך בתי החולים, נותר מצומצם - והפער מתורגם לטיפול אותו מקבלים המטופלים. יוזמה שנולדה ברמב"ם פועלת כדי לשנות את המצב הזה בבתי החולים בישראל.

 

 

"ערכי סוכר שנשארים גבוהים במדידות חוזרות דורשים התייחסות", מסבירה רחל שנטל, אחות מומחית קלינית בתחום הסוכרת ומתאמת סוכרת ברמב"ם, "סוכרת היא מחלה שמשפיעה באופן מהותי על תהליכי תחלואה והחלמה. כאשר המחלה אינה מטופלת ואינה מאוזנת, במיוחד במהלך האשפוז, יתכנו השלכות מזיקות. איזון רמות הסוכר הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה, והתעלמות מערכי סוכר גבוהים עלולה לפגוע בהתמודדות הגוף עם המצב החריף ואף להחמיר אותו".

 

 

"יש מחקרים מהעולם שהראו שהכנסת פרוטוקול טיפול בסוכרת באשפוז מוביל לתוצאי אשפוז טובים יותר כולל קיצור אשפוזים, צמצום זיהומים וחסכון בעלויות", מחדדת ד"ר עירית הוכברג, מנהלת שירות סוכרת ואנדוקרינולוגית בכירה ברמב"ם, "שיפור הטיפול בסוכרת במהלך אשפוז נחקר לעומק בעיקר סביב ניתוחי לב, ושם יש הוכחות ברורות שאיזון סוכר מפחית סיבוכי ניתוח, גם באנשים שלא ידועים כסובלים מסוכרת", היא מוסיפה.

 

 

תהליך ההדרכה של הצוותים בבית החולים לטיפול נכון ובטוח במחלת הסוכרת, הוא מורכב ומאתגר. אמנם בבתי החולים יש אחיות מתאמות סוכרת, רופאים אנדוקרינולוגים ומומחים ברפואה פנימית שמספקים ייעוץ מקצועי במקרים מורכבים ומעבירים הדרכות לצוותים, אך בשל מספרם המוגבל, הם אינם יכולים להיות מעורבים באופן אישי בטיפול ברוב המאושפזים עם סוכרת לא מאוזנת.

 

 

זיהוי הצורך בהדרכה רוחבית לכלל צוותי בית החולים, הובילה את שנטל וד"ר הוכברג להוביל מהלך ארצי לשיפור ההתמודדות כלל ארצית עם נושא הטיפול בסוכרת בזמן האשפוז. השתיים, יחד עם אולגה ברונשטיין, מנהלת מערך איכות ובקרה במשרד הבריאות, פיתחו לומדה, הכוללת סימולציות של מצבים שכיחים בהם נתקלים אנשי הצוות הרפואי והאחיות. אחת ממטרות הלומדה היא לייצר שפה טיפולית אחידה, באופן שמיישר קו בין התחומים השונים.

 

 

תהליך יצירת הלומדה לווה על ידי מתאמות הסוכרת בבתי החולים בכל הארץ, ויש הסכמה רחבה לגבי המסרים שהיא מכילה. הלומדה מלווה באפליקציה יישומית, הניתנת להפעלה מכל מכשיר נייד, אשר פותחה אף היא ברמב"ם, על ידי מערך למידה ופיתוח הון אנושי במרכז הרפואי.  

 

 

תוך חודשים ספורים, הלומדה הופצה, דרך משרד הבריאות, אל לא פחות מ-26 בתי חולים כלליים ונמצאת כעת בתהליכי הטמעה במערכות השונות. מדובר במיזם לאומי ראשון מסוגו בעולם, שאף זכה להתעניינות מצד האגודה האמריקאית לסוכרת.  

 

 

ד"ר הוכברג מסבירה: "בכל בתי החולים יש אחיות מתאמות סוכרת, מרביתן אחיות מומחיות קליניות כמו רחל, ורופאים המרכזים את תחום הסוכרת באשפוז. לצדם יש אחיות נאמנות סוכרת בכל מחלקה, שמסייעות בניטור ויישום מצבים ופתרונות. היקף הבעיה הוא גדול, ורק גדל משנה לשנה. יש יותר מדרך אחת לטפל בחולי סוכרת, ולכן גם צריך לתת סל כלים גדול שמתאים לתרחישים ומצבים שונים. לפני כשנה השלמנו הובלת כתיבת המלצות ארציות מטעם המועצה הלאומית לסוכרת, לטיפול בסוכרת באשפוז והחלטנו ליצור לומדה להדרכה ברמב"ם. בהמשך הבנו שהלומדה יכולה לעזור גם לצוותים המקבילים לנו בכל בתי החולים בארץ, ולהקל עליהם להנגיש את ההמלצות לצוותים המטפלים. מדובר באלפי רופאים ואחיות. לשמחתנו פרופ' איתמר רז, ראש המועצה הלאומית לסוכרת, ושאר חברי המועצה אישרו את ההמלצות ותמכו ביצירת הלומדה ובכך אפשרו לנו להפוך את החזון למציאות".

 

 

"הלומדה הופצה במקביל למדד איכות על טיפול בסוכרת באשפוז מטעם משרד הבריאות, שגם הוא אושר במועצה הלאומית לסוכרת והחל להימדד השנה", מוספיה שנטל, "הכל חלק מתהליך איכות רוחבי, כלל ארצי, שחייבים ליישם כדי לאפשר למטופלים הללו לקבל את הטיפול המיטבי".

 

 

הטמעת הלומדה בבתי החולים השונים תייצר מידע חשוב לצורך שיפור עתידי. הפרויקט עומד במרכז מחקר של ד"ר הוכברג, שקיבלה מענק לטובת העניין מהרשות לחדשנות במשרד המדע ומיזם כנרת, על השפעות מדד האיכות והלומדה על ההתנהלות בשטח. למחקר שותפים ד"ר ארז שלום, הדוקטורנטית שי יפה ופרופ' יובל שחר מאוניברסיטת בן גוריון, וכן מספר רופאים המובילים את הטיפול בסוכרת באשפוז בבתי חולים. "יש חשיבות להבנת תמונת המצב ויעילות הכלים שעומדים לרשותנו, כדי לסמן את המטרות הבאות", אומרות השתיים.

 

 

סוכרת באשפוז – חלון הזדמנויות לשינוי

כאמור, רבים מהמאושפזים בבתי החולים סובלים מסוכרת. חלקם אפילו לא מודע לכך, ולמעשה מגלים לראשונה על מחלתם בבדיקות המתבצעות בזמן השהות בבית החולים. מחלה חריפה יכולה לגרום לעלייה ברמות הסוכר גם אצל אנשים שלא הייתה ידועה אצלם סוכרת.

 

"אם יש מדידות סוכר חוזרות מעל 180 מג/דל, צריך להתחיל טיפול כבר באשפוז, ובהמשך לבדוק אם למטופל יש סוכרת שלא אובחנה", מציינות ד"ר הוכברג ושנטל, ומבהירות כי "מדובר בהזדמנות של ממש עבור אותם החולים להכיר את מצבם הרפואי לאשורו, להתחיל טיפול וללמוד לשלוט במחלה שתלווה אותם לאורך חייהם".

 

"אשפוז זה מיקוד עצמי", אומרת שנטל, "אתה עם עצמך. בלי תירוצים, בלי טרדות היום, בלי המסגרת השגרתית שמאפשרת התעלמות והזנחה של המצב. אתה ממוקד בעצמך, בבעיה, ומלווה במומחים רלוונטיים. עבור אנשים עם סוכרת זו הזדמנות ללמוד ניהול טוב יותר של המחלה, לשנות טיפול, להבין את המורכבויות השונות, ולקבל מידע חשוב. אנחנו נתקלים בהרבה אנשים שמגיעים לא מאוזנים, ויוצאים מהמחלקה במצב טוב יותר, עם תכנית ביד וליווי של מרפאת אחות מומחית ואנדוקרינולוג לאחר האשפוז. רשימת אנשי הקשר שלי מלאה במטופלים שהם סיפורי הצלחה. זו בדיוק חשיבות הלומדה", היא פוסקת, "לסייע לצוות לקרוא את הסימנים, להתייחס אליהם, ולתת את הטיפול והמידע הנכון, כדי להגיע לתוצאה אופטימלית".

 

עם ניסיון של שנים בתחום, גם ד"ר הוכברג וגם שנטל מבינות שמדובר במרתון למרחקים ארוכים. "זה תהליך מורכב הדורש סבלנות", מסבירות השתיים , "אבל מהלכים חשובים מיושמים כבר עכשיו בשטח. אנחנו צריכים ללמוד איך להתייעל  ולהתאים גישה מול המציאות המשתנה. יחס רציני מצד הצוות לערכי הסוכר במהלך אשפוז מעביר מסר למאושפזים שהטיפול בסוכרת חשוב לבריאותם, והשאיפה היא שגם אחרי האשפוז הם יבינו שחשוב להם לנהל את המחלה טוב יותר כדי למנוע סיבוכים כרוניים שיפגעו באיכות חייהם ולעתים יביאו לאשפוז נוסף בהמשך. כמערכת, אנחנו מסוגלים להשתפר", הן מסכמות.