עלייה בהתמכרויות ובשימוש בתרופות הרגעה

 

לצד עלייה דרמטית בשימוש בחומרים ממכרים ובהתנהגויות התמכרותיות, בחודשים האחרונים נרשמה לראשונה ירידה קלה בסימפטומים, העשויים להעיד על "התרגלות" מסוימת למצב החירום בו מדינת ישראל נתונה מזה כשנה. עם זאת, המצב עדיין חמור.

 

 

שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים

 

עם פרוץ המלחמה, קפץ שיעור הישראלים העושים שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים) ונעמד על 1 מכל 4 ישראלים (25%), נתון שנותר יציב גם בחלוף שנה.

 

בחודש אפריל 2022 עמד שיעור הישראלים העושים שימוש מוגבר בסיכון על 22.7%, כאשר עם פרוץ המלחמה קפץ הממוצע הארצי ל-26.1% בחודש דצמבר 2023, עלה מעט ל-26.6% בחודש מרץ 2024, ובחודש יוני האחרון נרשמה ירידה מתונה בחזרה ל-25%.

 

בחלוקה לאיזורים גיאוגרפיים ניתן לראות שדפוס השימוש בסיכון אינו זהה בכלל הארץ. הקפיצה הגדולה ביותר בשימוש בסיכון מוגבר נרשמה באיזור הצפון, עלייה של 8.5%, אשר מהווים 28% מתושבי הצפון. במקום השני נרשמה עלייה של 5% בשימוש בחומרים ממכרים בסיכון באיזור גוש דן, המהווים 29.5% מהאוכלוסייה. באיזור הדרום נרשמה עלייה של 4% עם סך כולל של 26% העושים שימוש בסיכון מוגבר, ובירושלים נרשמה עליה של 2.4% עם 26% מהאוכלוסייה העושה שימוש בחומרים ממכרים.

 

שני המקומות בארץ בהם דווקא נרשמה ירידה קלה הם איזור המרכז והשרון, שם נרשמה ירידה של אחוז אחד וסך כולל של 22% מהציבור, ובחיפה חדרה והסביבה נרשמה ירידה של 3%, המעמידה את סך האוכלוסייה העושה שימוש מוגבר בסיכון בחומרים ממכרים על 21%. נתון מעניין נוסף נרשם בגזרת תרופות ההרגעה אשר גדל פי 2.5 במהלך שנת המלחמה, כאשר הנתון עמד על 3.8% טרום המלחמה, ונכון לחודש יוני 2024 עומד על 9.5% מהציבור בישראל.

 

עיסוק בסיכון מוגבר בהתנהגויות ממכרות

 

המחקר אשר בוצע ע"י המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA) בחן 4 סוגים של התנהגויות ממכרות: עיסוק בסיכון מוגבר בגיימינג, הימורים, מדיה חברתית, ועיסוק כפייתי במין.

 

בעיסוק בגיימינג נרשמה העלייה הקטנה ביותר, כאשר טרום המלחמה, בחודש אפריל 2022, עמד הממוצע הארצי על 2.3%, בדצמבר 2023 נרשמה עליה קלה ל-3.4%, בחודש מרץ 2024 התגברה המגמה ושיעור הישראלים העוסקים בגיימינג בסיכון מוגבר נעמד על 3.7%, ובחודש יוני נרשמה ירידה מינורית ל-3.3%, המסכם את השנה של המלחמה עם עלייה של 1% בסך הכל בהתמכרויות לגיימינג.

 

גם בעיסוק בסיכון מוגבר בהימורים נרשמה מגמה דומה, אשר החלה עם 5.2% בשנת 2022, נעמה בחודש דצמבר 2023 על 6.3% והמשיכה לטפס ל-7.7% בחודש מרץ 2024, ובחודש יוני 2024 חלה ירידה בחזרה ל-6.7%. לפי נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש נתונים אלה משקפים כאמור את הממוצע באוכלוסייה הכללית, אולם מדגישים כי העיסוק בסיכון מוגבר בהימורים עלה בעיקר בקרב צעירים (18-26), כאשר בקרב קבוצה זו הנתון עמד נכון לחודש יוני 2024 על כ-14%.

 

בעיסוק כפייתי במדיה חברתית עמד שיעור המתנהגים בסיכון מוגבר בשנת 2022 עם 5.5%, כאשר לאחר פרוץ המלחמה עלה הנתון ל-8% בסוף 2023, עליה נוספת בחודש מרץ 2024 ל-8.6%, ובמחצית השנייה של שנת 2024 בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה ל-8.1%.

 

לצד זאת, ההתנהגות הממכרת בה נרשמה ירידה מתמדת מאז פרוץ המלחמה היא עיסוק כפייתי במין. בחודש אפריל 2022 עמד שיעור הישראלים העוסקים במין בכפייתיות על 9.7%, כאשר עם פרוץ המלחמה חלה בבת אחת ירידה חדה ל-3.8% בחודש דצמבר. בחודש מרץ 2024 נמשכה מגמת הירידה והנתון נעמד על 3.7%, ובחודש יוני 2024 נעמד העיסוק הכפייתי במין על 3.4% מהישראלים.

 

* סיכון מוגבר: אוכלוסיות בסיכון בינוני וגבוה לפתח התמכרות.

 

תסמיני פוסט טראומה וגורמים

 

טרם המלחמה, נכון לשנת 2022 שיעור הישראלים וישראלים שחוו תסמינים חמורים של פוסט טראומה (PTSD) נעמד על 12%, כאשר חודשיים לתוך המלחמה נרשם זינוק אדיר עם 25%, רבע מהאוכלוסייה. כיום, כשנה לאחר המלחמה, נעמד הנתון על 17.4% מהאוכלוסייה המציגים תסמינים חמורים של פוסט טראומה.

 

הזינוק הגדול ביותר בתסמינים של פוסט טראומה נרשם באיזור המרכז והשרון, שם נרשמה עלייה של 7.8%, ובסך הכל 18.2% מהאוכלוסייה שם הציגה תסמינים חמורים. במקום השני נמצאת ירושלים עם עלייה של 6.6%, שם מדובר על 19% מהאוכלוסייה עם תסמינים חמורים של פוסט טראומה. באזור הצפון מדובר על 18.2% האוכלוסייה, עלייה של 6%. במחזור הדרום שיעור האוכלוסייה עם תסמינים חמורים של PTSD הוא 19.5%, עלייה של 4.5% בסך הכל, בגוש דן נרשמה עלייה של 4.2% והביאה את שיעור האוכלוסייה עם תסמיני פוסט טראומה לכ-15.9%, והאיזור בארץ בו נמצא השיעור הנמוך ביותר, והעלייה הנמוכה ביותר הוא מחוז חיפה, חדרה והסביבה, שם נרשמה עלייה של 2% בלבד, עם סך של 14.7% מהאוכלוסייה עם תסמינים חמורים של פוסט טראומה.

 

באשר לגורמי הסיכון לתסמיני פוסט טראומה, נמצא פקטור משמעותי לגיל. לפי המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש נמצא כי 27% מהצעירים (18-26) דיווחי על תסמיני PTSD חמורים, לעומת 20% מגילי הביניים (27-39).

 

אצל משרתי הצבא (מילואים וסדיר) נמצא כי 26% מהמשרתים דיווחו על תסמיני PTSD חמורים, זאת לעומת 16% בלבד בקרב מי שלא שירתו במהלך המלחמה.

 

גורם סיכון משמעותי נוסף שנמצא הוא חשיפה תדירה למדיה למדיה לא מצונזרת ושיח שנאה ברשתות החברתיות. כך, 28% מהאנשים שדיווחו על תסמינים חמורים של PTSD צפו במדיה לא מצונזרת ושיח שנאה ברשתות יותר מפעם אחת בשבוע, זאת לעומת 8.5% בלבד מקרב אלו שלא נחשפו לשיח שנאה ולמדיה לא מצונזרת אשר דיווחו על תסמינים חמורים של פוסט טראומה.

על פי נתוני חודש יוני 2024, למעלה ממחצית (53%) מהישראלים והישראליות שדיווחו על תסמיני פוסט טראומה חמורים דיווחו גם על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, לעומת 19% בלבד אצל אלו שלא הציגו תסמיני פוסט טראומה חמורים.

עוד נמצא כי בקרב אלו שנחשפו באופן תדיר לתכנים לא מצונזרים, 34.5% דיווחו על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים), לעומת 17% בלבד בקרב אלו שלא נחשפו לתכנים לא מצונזרים ושיח שנאה.

לגבי המשרתים במלחמה (מילואים וסדיר), נמצא כי בערך 1 מכל 3 (32%) דיווחו במהלך חודש יוני האחרון על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים, לעומת 24% בקרב אלו שלא שירתו בצבא במהלך המלחמה.

 

 

פרופ' שאולי לב רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA): "מלחמת חרבות ברזל הנמשכת מזה שנה העלתה באופן דרמטי את היקף השימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים ואת שיעור המדווחים על תסמינים חמורים של פוסט טראומה. על אף שראינו ירידה מתונה בחודשים האחרונים, מדובר עדיין בעליה חדה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה. חשוב לשים לב ששימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ובהם אלכוהול, קנביס, תרופות מרשם ממכרות וסמים שונים, פוגע בשכבות רחבות בכלל האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות.  ובכל זאת חשוב במיוחד לשים לב לנתונים שעולים מהמחקר שלנו בנוגע אוכלוסיות בסיכון, במיוחד נוער וצעירים, מפונים ומי ששירותו בצבא במהלך המלחמה, ואוכלוסייה שחוותה טראומה ישירה".

 

פרופ' שאולי לב רן: "כשמסתכלים על כלל הנתונים, ניכר שצריך לתת מענה רחב-היקף ברמה הלאומית לתופעה הנרחבת, ולהתמקד באוכלוסיות שבסיכון. משמעות הדבר היא שכל אותן תכניות רבות הקיימות כבר כיום בתחומי החברה, החינוך, הרווחה, החוסן, הבריאות ובריאות הנפש יכללו כחלק אינטגרלי מפעילותן מערך שמתמקד במניעה ואיתור מוקדם של שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ביצוע התערבויות יעילות והפניה לטיפול במקרה הצורך. אנו, במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מכשירים אלפי אנשי ונשות מקצוע בתחומים השונים בכלים הללו, כחלק מהמענה שהם נותנים במסגרות השונות. ההתייחסות לרצף השימוש בחומרים ממכרים, ובייחוד לאלו העושים שימוש בסיכון מוגבר, הוא חלק אינטרגלי מהטיפול בפוסט-טראומה, מהחוסן הלאומי שלנו, ומשיקום האוכלוסיה בעת הזו".