מסרון מפרשת השבוע חיי שרה

 

פטירתה של שרה אימנו הייתה בגיל 127 שנים, אברהם אבינו ניהל משא ומתן כדי לרכוש עבורה חלקת קבורה בחברון, שרה נקברה במערת המכפלה שבחברון.

 

מסופר על השליחות המיוחדת של אליעזר, עבדו של אברהם, למצוא שידוך ראוי ליצחק. אברהם לא רוצה שיצחק בנו יתחתן עם אישה כנענית, ולכן הוא שולח את עבדו אליעזר למשפחתו שבארם נהריים.

 

שם בסמוך לבאר מתגלה הכלה המיועדת, רבקה, בתו של בתואל, בן אחיו של אברהם. רבקה משקה את אליעזר מים ומציעה להשקות גם את גמליו.

 

אליעזר ורבקה, יוצאים בחזרה לארץ כנען. וכפי שמתואר בבראשית פרק כד': "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אמוןֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ;". לאחר פטירת שרה ונישואי אברהם לקטורהי, נולדים להם ילדים נוספים. לפני מותו, אברהם אבינו מחלק את הירושה לבנו יצחק, בני פילגשיו, מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח.

 

בגיל 175 שנים נפטר אברהם אבינו, ויצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו ומוצגת שושלת  משפחת ישמעאל, ופטירתו בגיל 137.

 

נקודות  התייחסותי מהפרשה. אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה  ומשתמש בה.

 

פרשתנו היא היחידה בתורה שקרויה בשם של אישה. אך שרה עצמה אינה נוכחת בפרשה. הנביאה והאם הראשונה במעלה נפטרת בגיל 127 אחרי שנים ארוכות של חיים משמעותיים אישה שעברה חיים כל כך סוערים וקשים ונפטרה רגע לפני שראתה נחת בנישואי בנה. שרה נקראת אימנו, אך היא גם הראשונה בין שבע הנביאות הנימנות בגמרא.

 

בנאמר בבראשית כא יב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.": יתכן לומר שהקב"ה אישר את דברי שרה לא מפני שהם היו מוכתבים על ידו, אלא מפני שהם היו צודקים. סמוך על שיפוטה; היא מעמיקה להרגיש טיב הדברים כאן גילתה התורה את כל כובד המשקל וההערכה שייחס אברהם אבינו לדעתה של שרה אשתו. אברהם הכיר בזה בכוח המיוחד של האישה, כוח הבינה וחוש ההבחנה.

 

בפרשה מתואר כיצד ניקברת שרה אימנו במערת המכפלה;`  לכן מאז מלחמת ששת הימים כשחזרנו לחברון ולמערת המכפלה; ביישוב היהודי-באזור חברון, עשרות שנים נהוגים אירועים המוניים- של  "שבת חברון",  ומשתתפים בתפילות במערת המכפלה.

 

במרכז הפרשה, הזרקור מופנה אל דמותו של אליעזר עבד אברהם במשימתו למצוא אישה ראויה ליצחק.

 

אליעזר מגיע לחרן ושם הוא עושה תנאי עם הקב''ה: 'הקרה נא לפני היום… והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק'' (בראשית כ''ד, י''ב-י''ד).

 

האם אליעזר עשה נכון או חטא כאשר עשה תנאי שכזה. תנאי כזה נחשב ל''ניחוש'' שהוא אסור בתורה (''לא תנחשו'' ויקרא י''ט, כ''ו). אסור לאדם לנחש ולהחליט שאם יקרה דבר מסוים, זה יכריח אותו לעשות מעשה מסוים. לדוגמא אם יעבור חתול שחור, האדם צריך להפסיק את עסקיו כי הוא צפוי להפסד ונזק. אבל אנחנו לא תמיד יודעים את כל מה שאנחנו צריכים ויכולים לבקש, את מה שהכי חשוב לנו, אנחנו צריכים לבקש, ובנוסף לכך להתפלל שכל שאר הדברים הטובים יגיעו.

 

בגישה שאם טעיתי, בכל זאת מהשמיים יכוונו שתהיה לי תפוקה  טובה ו'יתמלאו כל משאלות ליבנו, לטובה'. כמו אליעזר גם אנחנו צריכים להסתכל פנימה, לשים את הזרקור על המידות הטובות של האדם.