מדי שנה מתאבדים בישראל כ-400 גברים

 

דו״ח ״אובדנות בישראל״ (2023) של אגף המידע במשרד הבריאות, הסוקר נתוני התאבדות וניסיונות התאבדות בישראל שנאספו במהלך שני העשורים האחרונים (2000-2020 ו-2004-2022, בהתאמה). נתונים הנוגעים להתאבדויות מבוססים על רישומי הודעות פטירה, בעוד נתונים הנוגעים לנסיונות התאבדות מבוססים על פניות למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים לאשפוז כללי. הפרסום מציג מגמות לפי שנה, גיל, מין, קבוצת אוכלוסיה, עולים, מחוז, נפה וישוב.

 

יש לציין כי בעוד משרד הבריאות מקבל דיווח מלא על התאבדויות שנרשמות בהודעות הפטירה, לעיתים דיווח זה יכול ללקות בחסר. לעיתים נעשה, מסיבות שונות, שינוי ברישום סיבת המוות. לדוגמה, במחקר שנערך על-ידי המרכז לבקרת מחלות נבדקו הודעות הפטירה בשנים 2005 ו-2008 במחוז תל אביב, במטרה לנסות ולאתר מקרי התאבדות נוספים ממקורות מידע אחרים (כמו המשטרה, מד"א ובתי חולים). הנתונים שעלו מבדיקה זו הצביעו על תוספת של כ-42% מקרים במחוז תל אביב בשנים אלו, זאת מעבר למדווח על-ידי המכון לרפואה משפטית.

 

משרד הבריאות, יחד עם האגף לבריאות הנפש והמועצה הלאומית למניעת אובדנות, עוקבים בחודשים האחרונים אחר מגמות של התנהגות אובדנית בעקבות אירועי ה-7.10.23. על אף אירועים בודדים שדווחו בתקשורת ובמדיה החברתית, הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור מקרי ההתאבדות בישראל בין החודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לחודשים אלו בשנים האחרונות, כולל במהלך שנות ההתמודדות עם נגיף הקורונה. מגמה דומה נמצאה בתקופות קודמות של התמודדות עם מצבי חירום בישראל ובעולם, ויכולה להיות מוסברת, בין השאר, על-ידי לכידות חברתית מוגברת בתקופות אלו.

 

התאבדות מהווה את סיבת המוות בכ-1% מכלל הפטירות בקרב בני 15 ומעלה בישראל.
 

בשנת 2020 התאבדות היתה סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב צעירים בני 15-24. בשנת 2020 437 אנשים מתו כתוצאה מהתאבדות, עם שיעור מתוקנן לגיל של 6.4 ל-100,000 נפש (10.4 לגברים ו- 2.7 לנשים).
 

 

בעשור האחרון, היה שיעור ההתאבדויות בישראל נמוך מהשיעור בתחילת שנות האלפיים. 
בשנת 2022 נרשמו בישראל 6,861 ניסיונות התאבדות. 
 

 

לאורך העשור האחרון, שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל עבור גברים היה גבוה פי 3.8 מזה של נשים.
בהשוואה למדינות אחרות - שיעור ההתאבדות בישראל מדורג במקום השלישי הנמוך לגברים והשישי הנמוך לנשים לעומת 33 מדינות מערביות.
 

 

18% מתוך כל האנשים שמתו מהתאבדות בין השנים 2018-2020 ביצעו ניסיון אובדני בחמש השנים שקדמו למותם. נתון זה מצביע על ניסיון אובדני קודם כגורם סיכון משמעותי למוות בהתאבדות. 
 

 

אחוז המקרים של מוות בהתאבדות מתוך כלל הניסיונות האובדניים גבוה יותר בקרב גברים: 11% בקרב גברים ו-2% בקרב נשים.
 

 

בשנת 2022, השיעור המתוקנן לגיל של ניסיונות אובדניים היה גבוה פי 1.6 בקרב נשים מהשיעור בקרב גברים. באותה שנה, כמחצית מכלל ניסיונות ההתאבדות היו של נערות ונשים צעירות בגילאים 10-24.
 

 

אחוז מקרי המוות בהתאבדות מכלל מקרי האובדנות עולה עם הגיל לנשים ולגברים כאחד: 1% בקרב בני נוער בגילאים 15-17 בהשוואה ל-17% בקרב גיל 75 ומעלה.
 

 

קבוצות אוכלוסייה: 
 

ערבים: שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב גברים מהאוכלוסייה הערבית נמוך פי 2.5 מזה של גברים בקבוצות אוכלוסייה אחרות. עם זאת, התאבדות בגיל צעיר הינה שכיחה יותר בקרב גברים באוכלוסייה זו, כאשר 63% ממקרי ההתאבדות באוכלוסיה זו התקיימו בקרב גברים עד גיל 45 בהשוואה ל- 44% בקרב אוכלוסיות אחרות במהלך השנים 2018-2020. נתון זה מצביע על מצוקה ייחודית המאפיינת צעירים באוכלוסייה הערבית.
 

 

עולי אתיופיה וברית המועצות: שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב אוכלוסיית העולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר גבוה מזה של אוכלוסיות אחרות, כאשר בשנת 2020 כ-28% ממקרי ההתאבדות היו של עולים. עם זאת, הנתונים מעידים על מגמת ירידה בשיעור ההתאבדויות בקרב עולים במהלך השנים האחרונות. בעשור האחרון שיעור ההתאבדות של העולים מבריה״מ לשעבר ירד ב-9% ובקרב עולי אתיופיה ירד ב-38%.
 

 

מצב משפחתי: בין השנים 2018-2020 שיעור ההתאבדות בקרב גרושים היה גבוה בהשוואה לשיעור בקרב נשואים (פי 7.3 בגיל 25-44 ופי 3.4 בגיל 45-64). השיעור בקרב רווקים היה גבוה גם הוא בהשוואה לשיעור בקרב נשואים (פי 4.8 ו- 4.5, בהתאמה לקבוצות הגיל לעיל).
 

 

אפיון גיאוגרפי: בין השנים 2018-2020 שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל היה גבוה באופן יחסי במחוזות חיפה, תל אביב והדרום ונמוך במחוז ירושלים.

 

עונתיות: במהלך שני העשורים האחרונים, שכיחות ההתאבדות הייתה גבוהה יותר בחודשים מאי, יוני, ספטמבר ומרץ, ואילו באוקטובר ודצמבר נרשמה שכיחות נמוכה יותר. שכיחות נמוכה יותר נרשמה בימי שישי ושבת בהשוואה ליתר ימי השבוע.

 

משרד הבריאות משיק לראשונה קמפיין למניעת אובדנות, הקמפיין, שתוכנן בתחילת 2023, פונה לגברים ולבני משפחותיהם, עוסק בקושי של גברים לדבר על המצוקה שלהם ומעודד לשתף חברים ובני משפחה במצוקות. הקמפיין מדגיש את הסיוע לגברים משום ששיעור האובדנות גבוה יותר בקרב גברים. על פי הנתונים של משרד הבריאות, מדי שנה מתאבדים בישראל כ-400 גברים מתוך כ-500 אנשים.

 

מחקרים מהעולם ומישראל מדגישים כי הקושי לחשוף מצוקה רגשית ולקרוא לעזרה, מגביר את הסיכון האובדני, במצבי מצוקה. על כן, וכדי למנוע פגיעה, יש חשיבות רבה לשתף אדם קרוב ולפנות לקבלת עזרה. 

 

במסגרת הקמפיין של המשרד מוצגים סימנים לדיכאון אצל גברים והכוונה להתנהלות נכונה, כאשר עולות מחשבות אובדניות. הקמפיין מדגיש את החשיבות של שאלה ישירה, ביחס לאובדנות ומסבירים כיצד לשאול שאלות בנושא. 

 

במקביל לפנייה ישירה לגברים, הקמפיין מדגיש את החשיבות של מעורבות המשפחה והחברים. על מנת לזהות את סימני האזהרה ולהתערב בזמן יש צורך בהבנת הסימנים על ידי הסביבה הקרובה לאדם.  הקמפיין מציע כלים מעשיים ובכלל זה כיצד לנהל שיחה כנה ואמפתית עם אדם שנמצא במצוקה, כיצד לדבר בצורה ישירה וגלויה על אובדנות וכיצד לעודד לפנות לטיפול מתאים.

 

על פי הנתונים, כמיליון אנשים מתאבדים בכל שנה בעולם. כאשר כ 78% ממקרי האובדנות בישראל ובעולם המערבי הם של גברים. שיעור האובדנות בקרב גברים גבוה פי ארבע מאשר נשים, פער זה יציב לאורך העשור האחרון. בישראל, בקרב גברים צעירים (גילאי 18-25) מוות באובדנות הוא סיבת המוות השנייה בשכיחותה, כך שקרוב ל-20% ממקרי המוות בגילאים אלו הם תוצאה של אובדנות . בקבוצת הגיל 25-44  15% ממקרי המוות הם כתוצאה מאובדנות..

 

כמו כן, בעוד שיעור האובדנות בישראל עומד על 6.4 למאה אלף באוכלוסייה כולה, שיעור האובדנות בקרב גברים מבוגרים (גילאי 65+) מתקרב ל 20 למאה אלף, פי שלושה וחצי מהאוכלוסייה הכללית. 

 

שר הבריאות, אוריאל בוסו: "משרד הבריאות שם בראש סדר היום את תחום בריאות הנפש וחיזוק החוסן הנפשי ומשקיע מאמצים ומשאבים לטיפול בנושא. בישראל מוכרים כ- 500 מקרים של אובדנות בכל שנה וכן כ-6,000 מקרים של ניסיונות התאבדות. אלו מספרים בלתי נתפסים. אפשר וניתן לצמצם את כמות המקרים וישנה חשיבות עצומה בהגברת המודעות לתופעה הקשה ולדרכים שיאפשרו את צמצומה. אנחנו רואים בפעולות יזומות למניעת אובדנות - הצלת חיים, ומאמינים שבצעדים משותפים ניתן לעשות שינוי."

 

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנו רואים חשיבות רבה בקידום תחום בריאות הנפש והעלאת המודעות לנושא מניעת אובדנות. אנחנו כקהילה יכולים להשפיע על חייו של היחיד, אם נדע מהם הסימנים אליהם חשוב שנהיה קשובים, ואם נדע לתת כתף ומשענת לכל מי שזקוק לכך. אנחנו משקיעים רבות בתחום בריאות הנפש ומקדמים את המודעות לכך שניתן וחשוב לבקש סיוע ומענה נפשיים. "

 

מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, יעל פומרנץ: ״כל אחד מאיתנו יכול למנוע מקרה אובדנות, לאתר, לעודד ולסייע לאנשים בסיכון אובדני שנמצאים בסביבתו. הקמפיין, מבטא את הכוח שלנו כחברה להיות ערבים זה לזה, לסייע לאנשים במצוקה ומזמין את כולם להצטרף למאמץ הלאומי למניעת מקרי אובדנות. התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, פועלת בנחישות לצמצם את מקרי האובדנות בישראל, יחד עם שותפיה, מעולמות הבריאות והרפואה, המועצה הלאומית למניעת אובדנות, קופות חולים, כ 200 רשויות מקומיות, כשבעה משרדי ממשלה (חינוך, רווחה, פנים, קליטת עלייה, ביטחון , שיוויון חברתי, ביטחון לאומי) אקדמיה, עמותות (בשביל החיים, ער״ן וסהר) ומסגרות חברתיות. אני מודה למנכ״ל המשרד ולצוותו על קידום קמפיין חשובה זה. כולנו מגויסים לפעול יחד בנחישות כדי לצמצם את מקרי האובדנות בישראל״.

 

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
 

נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן - בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר, פנו לסיוע .