התמודדות עם חרדה של ילדים במצבי לחץ

 

יש מצבים שבהם כנראה אי אפשר למנוע מילדים לפחד או להרגיש לחוצים, אבל כהורים, אפשר וצריך לתווך להם סיטואציות מורכבות ומצבי חירום ולחץ, כדי להגן עליהם ולהפחית את התופעות, בכל הגילאים.

 

חשוב לדאוג ולהרגיע קודם כל את עצמנו, כדי שנוכל לפנות לילדים שלנו כאשר אנחנו רגועים - רק כך נוכל להרגיע גם אותם, ולשקף להם את המצב באופן שתואם את גילם ועונה על צרכיהם.

 

טיפים להקלה והתמודדות עם חרדה אצל ילדים

 

לזכור שאי אפשר לצפות מכולם להגיב באותה הדרך. כהורים בדרך כלל אנו מכירים הכי טוב את הילדים שלנו, כך שנוכל לזהות טוב יותר את הביטויים הרגשיים הייחודיים להם.

 

לגלות הבנה וסובלנות במקרים של נסיגה וחזרה להתנהגויות ישנות שתואמות גילאים צעירים יותר.

 

לאפשר לילדים לשתף במחשבות ובתחושות שלהם. מסר זה עובר, למשל, על ידי הפניית שאלות אליהם ומתן תחושה שרוצים לדעת מה עובר עליהם. דרך נוספת שתורמת להתפתחות שיחה בנושא ולעידוד שיתוף, היא לספר מה עובר עליך. חשוב לזכור, שזה בסדר אם הם ירצו לדבר בהפוגות.

 

להשתדל לשתף מידע מדויק, אך מותאם לגיל הילד או הילדה ועונה על הצרכים שלהם. לא כדאי לנדב עובדות שהם לא מבקשים לדעת וגם לא להתחמק ממענה לשאלות שהם שואלים. אם קשה לך, אפשר לענות שזה משמח שהם שאלו אותך, אבל עליך לחשוב עוד קצת על הנושא ולהבטיח שהתשובה תגיע.

 

חשוב לשמור על שגרה ולוחות זמנים: כמובן שאם יש אילוצים שונים, יותר חשוב להתאים את השגרה למציאות ולתווך את השינויים הנדרשים, מאשר לדבוק בתכנון הראשוני ולחוות יחד תסכול ואכזבות.

 

כדאי לתת להם לקבל החלטות בעצמם, זה מגביר את תחושת השליטה. לדוגמה: להחליט מה אוכלים היום לארוחת הערב.

 

חשוב להדגיש: אם התגובות של הילד או הילדה נמשכות לאורך זמן או שהסימנים מחמירים, מומלץ לפנות לרופא או רופאת המשפחה או לייעוץ פסיכולוגי.

 

דרכים נוספות שבהן ילדים יכולים להביע מצוקה הן: דריכות ועוררות, תלונות לגבי מחשבות חוזרות ונשנות אודות מה שארע, רגישות גבוהה, תגובות עוצמתיות, כמו היצמדות להורים, הבעת עצב והסתגרות, או בכי, עצבנות והתפרצויות זעם. יש ילדים שהמצוקה שלהם תתבטא בקשיי שינה, ויש מי שיגיבו בהימנעויות מדברים שאולי מזכירים את הפחד והחשש.

כנראה שלא נוכל למנוע מהילדים שלנו לפחד או להרגיש לחוצים, אבל נוכל לשפר אצלם את תחושת המוגנות והביטחון האישי. כהורים, עלינו לתווך לילדינו סיטואציות ומצבי חירום ולחץ, כדי להגן עליהם ולהפחית תופעות כמו חרדה ולחץ, בכל גיל.

ראשית, חשוב שנדאג לעצמנו. כמו שאומר הכלל הראשון בטיסה - במקרה חירום, יש לעטות את מסכת החמצן קודם כל על עצמנו, ורק לאחר מכן על הילדים. זאת אומרת, על מנת שנוכל לדאוג לילדים שלנו, ולשדר להם רוגע וביטחון, כדאי שנהיה רגועים בעצמנו, שנרגיש בשליטה ונשמור על קור רוח.

 

אם התגובות של ילדיכם נמשכות לאורך זמן או שהסימנים מחמירים, מומלץ לפנות לרופא או רופאת המשפחה או לייעוץ פסיכולוגי.

 

טיפים להקלה והתמודדות עם חרדה ולחץ אצל ילדים

 

לזכור שכל ילד וילדה מגיבים אחרת למצבי לחץ: אי אפשר לצפות מכולם שיגיבו באותה הדרך. כהורים בדרך כלל אנו מכירים הכי טוב את הילדים שלנו, כך שנוכל לזהות טוב יותר את הביטויים הרגשיים הייחודיים להם. ההמלצה היא פשוט להיות שם עבורם.

 

לגלות הבנה וסובלנות במקרים של נסיגה וחזרה להתנהגויות ישנות: במצבי לחץ, יש ילדים שחוזרים להרטיב בלילה, חוזרים להשתמש במוצץ או בחפץ מעבר, ילדים שחווים קושי להירדם עצמאית וכדומה.

 

להקשיב ולעודד שיתוף: זמן משותף לשיחה הוא חשוב ומרגיע. מומלץ לאפשר לילדים לשתף במחשבות ובתחושות שלהם - מסר זה עובר, למשל, על ידי הפניית שאלות אליהם ומתן תחושה שרוצים לדעת מה עובר עליהם. דרך נוספת שתורמת להתפתחות שיחה בנושא ולעידוד שיתוף, היא לספר מה עובר עליך. חשוב לזכור, שזה בסדר אם הם רוצים לדבר בהפוגות.

 

לתת לילדים להוביל את השיחה ולדבר על נושאים לפי בחירתם: אפשר לדבר על אירועים מהשגרה, על "שטויות", וכמובן על המצב שמטריד אותם. מומלץ לא להפסיק לשאול ולהתעניין, גם אם מקבלים תשובות "סגורות", כמו "סבבה" או "בסדר" וגם אם הילד או הילדה מתלוננים שזה "מציק". זה שווה את זה.

 

להקפיד לשתף מידע מדויק, אך מותאם גיל: להשתדל לשתף מידע מדויק, אך מותאם לגיל הילד או הילדה ועונה על הצרכים שלהם. כדאי לנסות לא לנדב עובדות שהם לא מבקשים לדעת, ולא להתחמק ממענה לשאלות שהם שואלים. אם קשה לך, אפשר לענות שזה משמח אותך שהם פנו אליך, אבל שצריך לחשוב קצת על הנושא ולהבטיח לחזור אליהם עם תשובה. אם קרה אסון או שמדובר במצב חירום כמו מלחמה, חשוב לשקף לילדים את המצב, עם זאת, חשוב גם להסביר להם שכעת הם מוגנים. אפשר להיעזר בשימוש בגורמים פורמליים שיכולים לחזק את תחושת הביטחון, למשל: יש כאן שוטרים או חיילים שמטפלים בכל הדברים ודואגים לנו עכשיו.

 

לנסות לשמור על שגרה ולוחות זמנים מוכרים: ברגעים של לחץ וחרדה, הקפדה על שגרה ופעולות יומיומיות עוזרות להישאר עסוקים ולשמור על הראש "נקי" מדאגות. שמירה על סדר יום, מסייעת גם כן ביצירת תחושת ביטחון ורוגע. אם הילד או הילדה שלך מאוד מוצפים ומוטרדים, אפשר להכניס לתוך סדר היום "זמן דאגות", שנועד לתת מקום לשאלות על עניינים מטרידים. כמובן שהכוונה פה היא לא להשתיק את הילד או הילדה בשאר היום, אבל יש ילדים שעצם קביעת זמן ייעודי לכך עוזר להם לתפקוד טוב יותר במהלך שאר היום.

 

להגביר את תחושת השליטה של הילדים בבית: כדאי לתת להם לקבל החלטות בעצמם, כמו לתכנן את ארוחת הערב או את פעילויות אחר הצהריים.

 

איך להתנהג כשילדים מגלים סימני חרדה

היצמדות להורים ובקשת קרבה, סירוב של הילד או הילדה להישאר לבד או סירוב ללכת לגן או לבית הספר.

 

מומלץ לעשות

לחזק להם את הביטחון על ידי עידוד וחיבוק.

להישאר איתם במידת האפשר. כדי לסייע להם להסכים ללכת למסגרות, אפשר לחשוב על דרכים לתמוך בילד או הילדה, למשל אפשר לנסות לתת להם פריט שהם אוהבים אותו יוכלו להחזיק קרוב אליהם כשהם חוששים.

לשמור על שגרה וסדר יום.

לנסות לגייס מישהו מצוות בית הספר שיוכל ל"קבל" את הילד או הילדה בהגעה בבוקר, ואולי גם לדאוג לליווי ממישהו מכיתה גבוהה יותר.

 

לא מומלץ לעשות

להביע כעס וזלזול כלפי החשש שלהם.

להרשות באופן גורף לא ללכת לבית הספר.