עתירה נגד המועצה וראש המועצה בינוח גת בגין שריפת פסולת
מובילות עמותת אזרחים למען הסביבה עורכות הדין ג'מילה הרדל ואכים וענת משלב מרזוק. לאחר שלא נענו במועצת ינוח הגישו עתירה מנהלית נגד המועצה וראש המועצה מודי סעד, בגין הפעלת שתי תחנות מעבר לפסולת שלא כדין ואי פינוי אתרי פסולת פיראטיים ומניעת שריפת פסולת בהם.
זו פעם ראשונה שאנו בפורטל הכרמל והצפון נחשפים לפעילות אזרחית במגזר הלא יהודי שמטרתה להילחם בגופים שמזהמים את הסביבה ואת האוויר, בעמותת אזרחים למען הסביבה נלחמים בתופעת אתרי הפסולת הפיראטיים ושריפת הפסולת.
יצויין שאחת מתחנות המעבר נמצאת מערבית ליישוב יאנוח בתחום שיפוט המעוצה האזורית מטה אשר ולכן צורפה המועצה האזורית כמשיבה.
המשרד להגנת הסביבה צורך אף הוא כמשיב לעתירה בדרישה להפעילת את הסמכויות שלו נגד המועצה.
בעתירה מבקשת העמותה מבית המשפט המחוזי בחיפה להורות למועצה לסגור את תחנות המעבר, לנקות את מפגעי הפסולת, ולהגיש לוחות זמנים מפורטים להסדרת נושא פינו כל סוגי הפסולת בישוב על פי חוק.
התופעה של אתרי פסולת פיראטיים ושריפת פסולת היא אחת הבעיות הסביבתיות הקשות שמדינת ישראל 2019 כשלה עד היום בהתמודדות שלה בהם. הכשלון הזה מהווה איום ממשי לבריאות הציבור ולמשאבי הטבע.
לאחרונה התפרסם דוח וועדת המשנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין שריפות פסולת בראשות חה"כ יעל גרמן לפיו רק בשנת 2018 נשרפו כ-250 אלף טונות של פסולת באופן לא חוקי, כחמישה אחוזים מכלל הפסולת העירונית השנתית בישראל, וזאת בהערכת חסר בלבד. וכי באותה שנה טיפלה רשות הכבאות ב 6166 קריאות לכיבוי שריפות פסולת (לא כולל שריפות שלא דווחו לכב"א) מתוכן 1433 בצפון, 1592 בדרום, ו1107 במרכז.
על פי נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2018 כלל שריפות הפסולת בישראל תרמו בשנת 2018 כ-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. מחקרים בעולם מצאו קשר ישיר בין עליה במספר מחלות קשות וסוגים שונים של סרטן אצל תושבים שגרים בקרבת אתרי שריפת פסולת.
במחקר שנערך בשנת 2019 ע"י מרכז המחקר של הכנסת עלה כי אומדן העלות החיצוניות המרבי בגין פליטות המזהמים מתהליך שריפת פסול שהושלכה באופן לא חוקי הינו כ- 58 מיליוני ש"ח וכי אובדן הכנסה מהיטל הטמנה בגין השלכת פסולת הינו כ- 30.6 מיליוני ש"ח, וכמו כן קיים אובדן נוסף בהיקף של כמה מיליוני ש"ח בגין הפסד הכנסות ממע"מ.
דוח נוסף משנת 2019 (דו"ח (RIA) להערכת השפעות רגולציה בנושא הסדרת הטיפול בפסולת חקלאית גזם ופלסטיק, שנערך לצורך ניסוח ) העריך שכ- %70 מפסולת הגזם החקלאית וכ- %44 מהפסולת הפלסטיק החקלאית אינן מטופלות בצורה נאותה וכי העלות החיצונית כתוצאה מפגיעה בבריאות הנובעת מפליטות מזהמים משריפת פסולת צמחית היא 415 מיליון ש"ח בשנה וזאת על בסיס מצאי הפליטות לאוויר משריפות מסוג זה.
עו"ד ענת משלב שהגישה את העתירה בשם עמותת אזרחים למען הסביבה: עמותת אזרחים למען הסביבה מובילה את המלחמה בתופעה כבר שנים רבות, בין היתר באמצעות מיפוי האתרים, הפעלת לחץ על הרשויות, עזרה לתושבים בפתרון בעיות נקודתיות ואזוריות ומאבקים ציבוריים נגד המפגעים המקומיים וכן באמצעות עתירות נגד הרשויות המקומיות.
העתירה ביאנוח ג'ת הוגשה לאחר מיצוי כל הניסיונות והפניות לרשות המקומית ולמשרד להגנת הסביבה והיא מצטרפת לשורה של הליכים משפטיים שהגשנו בשנים האחרונות נגד רשויות ואשר כמעט בכולם ראינו שיפור בבעיה ניקוי מוחלט של הרבה אתרים פיראטיים ותחנות מעבר של פסולת והפסקת השריפות בהם.
לאחרונה גם המשרד להגנת הסביבה הגביר את הפיקוח שלו על הרשויות, יחד עם זאת, לצד הליכי האכיפה על המדינה לפעול כדי לחזק את מחלקות הסביבה ברשויות הערביות, ולהוסיף אנשי מקצוע בתחום כדי שאלה יוכלו להתמודד עם האתגרים של ניהול הנושא הסביבתי ברמה העירונית.