נילי זאהר לפני שעוזבת מתריעה על המצב בעוספיה
מנהלת מחלקת ביטחון קהילתי במועצת עוספיה נילי זאהר:"אני לא רואה ומרגישה שיש פתרונות יעילים וחותכים למצב בעוספיה, צמצום תופעות האלימות והפשיעה והשימוש בסמים ואלכוהול זה תפקידה של המערכת, היום אני מתביישת לעמוד בראש מורם ובתפקיד חשוב זה".
מנהלת מח' ביטחון קהילתי במועצה המקומית עוספיה נילי זאהר, שתפקידה הוא החלק המניעתי וההסברתי בבתי הספר ובקהילה, בנוסף נילי שוטרת מתנדבת, שבחרה לקחת יחד עם המשטרה נושא ההסברה על החוק בתוך כותלי בתי הספר, בכדי למנוע מהתלמידים להגיע למצב הרע שקורה היום של זירות ירי ופשיעה.
נילי מחדד את חשיבות שיתוף הפעולה בין 3 צלעות שזה המערכת, ההורים והמשטרה, ע"מ לעצור את גל האלימות והפשיעה.
נילי: "צר לי להגיד, היום אני מתביישת לעמוד בראש מורם ובתפקיד חשוב זה כמובילה מערך מאוד גדול ומקיף, מסנכרנת מערכות ומוסדות בכפר להיאבק יחד לצמצום תופעות האלימות והפשיעה, השימוש בסמים ואלכוהול ובניית גיל ונדבך ההולך ליצור שפה משותפת הדוגלת באחווה, כבוד והערכת האדם, צמצום האלימות והפשיעה, כשהמצב היום הפוך על הפוך".
נילי: "למרות שאני בקרוב פורשת לפנסיה מוקדמת מתפקידי מתוך בחירתי ואם לא הייתי פורשת, כן הייתי מתפטרת כי אין סיכוי שאמשיך להיות שותפה לכישלון הזה והמצב הקיים היום, האמת לאמיתה אני לא רואה ומרגישה פתרונות יעילים וחותכים ואני עדה למצב שהופך ליותר קריטי מיום ליום בכפר".
"אני כאישה שהסתובבה בכפר גם בשעות מאוחרת לא מרשה לעצמי לחזור הביתה מחתונה כלשהי או מאצל בתי וחברותיי גם בשעות הלא מאוחרות בלילה".
נילי: "בניתי סיירת הורים שמנתה 50 חברי סיירת, שעבדה עד שעות הלילה המאוחרות בסופי שבוע ותפקידה היה לשוחח עם הנוער ולרדת לסוף דעתו ולהסתכל עליו בגובה העיניים והרבה מצבים הצלנו, לצערי הסיירת פורקה עקב הירי לעבר רכבי מגורם שהתכוון לפרקה, ועד היום לא הצלחתי לבנות סיירת אחרת ואם הצלחתי לא היה שמץ של סיכוי לצאת ולהסתובב במצב הקיים היום".
"היום ההרגשה שלי שמלחמת עזה עברה להשתכן בעוספיה, בעזה כן יש סיכוי להפסקת אש וסיום מלחמה ולמצב רגוע, אצלנו לא !! ארגוני הפשע כמו ברוסיה השתלטו על הכפר!".
נילי: "היום אתה מרגיש שבכפר שורר רק אבל נוראי, כל שני וחמישי ואפילו ביום יום יורים ולצערי קוברים גופה, יום למחרת מחכים לבא בתור ואני שואלת את עצמי ובטוחה גם אחרים שואלים, מי הבא בתור?, אולי אני ואולי אחר, למה לי לחיות תחת שלטונם של מאפיות וארגוני פשע חיצוניים ופנימיים, מחסלי חשבון ולא רק, אלא מחסלים חפים מפשע !! מה עשיתי? למה לי לחיות תחת שלטון טרוריסטי, שגרם לשלטון המקומי להיעלם ותכף ייכחד?".
נילי: "גם בתוך המועצה אני מאויימת וכולנו מאויימים, כולם מפחדים להגיב, להתבטא, להעלות פוסטים, להסביר את כאבם, למה? הם אולי צודקים, הפחד מלהיות הבא בתור, גם בפייסבוק במדיה ובכל מקום מרגישים נעקבים ומאויימים, לפני חודש קרה ובן הכפר העלה פוסט מסויים ונורה, השליכו רימון בקרב ביתו, אני אישית לפני שנתיים הגיעו לחצר ביתי וירו לעבר רכבי וביתי, עד היום לא הצלחתי לקבל תשובה מהמשטרה למה, מי ואיך, כל התיקים נפתחים ושוב נסגרים, גם המשטרה תקפתי בישיבות שאני מכנסת במועצה מחמת תפקידי ואין תשובות עד היום".
נילי: "תיקים נפתחים ושוב נסגרים, לא הצליחו לפענח תיק אחד ולתת תשובות, הכל ידוע למשטרה ועד יום זה היא בתרדמה, בהרגשתי שגם המשטרה מפחדת ומאויימת, זו האמת, אחרת אף אחד לא ישכנע אותי, שהיינו מגיעים למצב הזה שהגענו אליו. התשובה היחידה של המשטרה, אנחנו עוצרים ובית המשפט משחרר, איזה מין תשובות אלה".
"הרשות המקומית ומי שעומד בראשה, צריכה לקחת את המצב כקיצוני, לא מעניין אותי מהישיבות והדיונים וההפגנות, הכל הולך לטמיון, לראש המועצה כוונות טובות להילחם בפשיעה והגיע עם המוטו הזה, אך לצערנו זה עוצר וקופא".
נילי: "צריך להשבית את המועצה, לסגור את דלתות כל המוסדות ואת הכפר בכללותו, עד שהמדינה תציב כל 2 מטרים ניידת משטרה ותעביר את תחנת המשטרה לכאן ולא להציב לנו נקודה, לפזר יחידות משטרה סמויות ומובחרות, אין סיכוי עוד לשמוע ולהאמין לטענת המשטרה שאין לנו כוח אדם, מצידי להעלות רחפן, לעקוב אחרי כל תנועה ותנודה בכפר, וגם בשני הכפרים עוספיה ודאלית אלכרמל, שגם מעליה לא פסח הפשע".
"עוספיה הפכה למפלט ומקלט לכל ארגוני הפשע, שנים התרעתי בפני המשטרה והתשובה "שאין תשובה" איפה הנוער היום?, נוער שיצא לבלות בסוף השבוע ורצה להיפגש יחד לשבת בבתי קפה, לא שאלתם איפה מבלים היום ומה עושים?, גם עסקים נפגעים מאי הגעת הנוער לבלות, זו שרשרת של פגיעות".
נילי: "היום הנוער מעדיף להסתתר בבתים, המקום הזה אולי הבטוח שהפך לבילוי היחידי הזמני, שמה המפלט, מבלים בתוך המחשבות המעורפלות, המפוחדות והמאוימות ואין להורים תשובות ואין לנו תשובות, רק אתמול אישה שעברה במקום הירי נפגעה מרסיסים, מה אשמתה?, כל אשמתה שהיא עברה בכביש של הכפר להגיע למקום כלשהו, ועוד צעיר חף מפשע באותו מצב אבל במקום אחר, בשרשרת הירי, היה במקום וניזוק. מספיק ההלם והזעזוע הנפשי שנגרם לשניהם".
נילי: "אני אומרת את מילותיי אלה, מתוך דאגה לדור הבא, שעצם הצפיה במה שקורה גורם לו לחשוב שלילי , מתוך אהבה ושייכות לכפר, מתוך חרדות לנכדי התינוק הקטן, שיגדל בסיטואציות הכי קשות שנרקמות ולא באשמתו !! מתוך אומץ יתר ולא חרדות ופחדים. הגיע הזמן להתעורר, להתנער, לחשוב בכל דרך לפלס עוד דרכים, למגר את התופעה. הפחד לא יגן עלינו, אנחנו מאויימים ממי שגידלנו במשפחות שלנו, בבתים שלנו, אתם מבינים במה מדובר? במי שגידלנו !! שהפשיעה גררה אותם למעגלה המחריד והמפחיד, שאין ממנו חזרה, שלא שמנו להם לב ולא השגחנו ופקחנו ויד חיצונית השתלטה עליהם".
"הורים שימו לב לילדים שלכם איפה הם מבלים ועם מי, מאיפה הם מביאים כסף כשהם לא עובדים?, שימו לב למדיה ולאמצעי תקשורת שהם מחוברים, תשגיחו ביד רמה וכבדה, המצב היום זועק דרשני!! ואני עם היד על הדופק".
