בונים ללא היתר בכפרים לא כדאי לכם להמשיך

חידוד לחוקים שעברו ועכשיו הפכו לחוקי יסוד בעבירות הבניה בישראל, לכל מי שהולך עם הראש בקיר דע לך שאתה תשלם מחיר יקר ואין מי שיעזור לך, כי זה הפך לחוק.

גם אם רוצים ללכת למאבק זה לא כל כך עוזר, כי אם היו רוצים לשנות דברים בהחלטות הרבות שעברו בשלוש השנים האחרונות, בועדות הכנסת והמועצה לתכנון ובניה, היו הולכים ומגישים תיקון לדברים, אבל שוב כמו חוק קמיניץ וחוקים נוספים, המחוקק הדרוזי נרדם בשמירה, יחד עם ראשי המועצות, שלא פעלו כנדרש לתקן לפני שהחוק אושר.

תזכורת למספר קטן של חוקים בעניין הבניה שעברו

ועדת הפנים אישרה את התקנות לפיהן יוטלו לראשונה קנסות מנהליים על עבירות בניה, התקנות הן חלק מרפורמה באכיפת התכנון והבניה, שמוביל משרד רוה"מ. גובה הקנסות ינוע בין 8000 עד 300,000 ₪, ח"כ חמד עמאר "זה תקנות להוציא כסף מאנשים".

ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש אישרה את תקנות העבירות המנהליות, לפיהן יוטלו לראשונה קנסות מנהליים על עבירות בניה ושימוש חורג.

התקנות הן חלק מרפורמה באכיפת התכנון והבניה, שמוביל משרד רוה"מ. גובה הקנסות ינוע בין 8000 עד 300,000 ₪.

לפני הקנס תינתן התרעה להסרת העבירה. הוועדה לא הסכימה שבידי הפקח יהיה שיקול דעת אם לתת התרעה, והוא יוכל להימנע מהתרעה לפני קנס רק במקרה שהיו בעבר התרעות חוזרות והוא לא שמע להן.

יו"ר הוועדה דאז ח"כ יואב קיש : "גם ראשי העיר של המגזר הערבי והדרוזי אינם מתנגדים למדיניות האכיפה. עם זאת אנו ערים לכך שתוכניות המתאר המפורטות עדיין אינן מאושרות ברוב היישובים, ואנשים בנו מתוך מצוקת דיור אמתית, שלא ניתן לה מענה. שינינו את התקנות המקוריות, והורדנו חלק מהקנסות. איחדנו קטגוריות – בניה בין 75 ל-100 מטר חייבה במקור קנס של 100,000. הורדנו ל-50,000. עשינו ריכוך רציני".

הקנסות יוטלו לפי מספר קטגוריות: עבירות בניה ועבירות שימוש, עבירה באדמות מוגנות, כחוף ים או שמורת טבע ועבירות באדמות לא מוגנות, וכן לפי גודל המבנה. עבירות בניה עד 25 מ"ר אינן כלולות בתקנות אלה. עבירות למטרות מגורים יקנסו במחצית הקנס של עבירות למטרות מסחריות. תאגיד יקבל כפל קנס לעומת אזרח. קנס מנהלי על עבירת בניה הוא חד פעמי. קנס על שימוש לא חוקי יכול להינתן אחת ל-4 חודשים.

משה שגב, הסתדרות ההנדסאים: "אף אחד לא נתן את הדעת על מפקחי הבניה. כל החוק בלתי ישים. אנו במו"מ מול האוצר. אין מצב שהדבר הזה עובר כך". יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש: "שוחחתי עם מנכ"ל משרד רוה"מ אלי גרונר שהבטיח לי להיכנס לעובי הקורה ולהבטיח שמפקחי הבניה יקבלו את התאים הנדרשים".

פעילות תאגיד מים וביוב בהליך רישוי בנייה בהתאם לתיקון לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965, החל מיום 07/06/2021 חובה לשלב מכוני הבקרה בהליך רישוי הבנייה בייעוד למגורים ולבניינים חדשים בלבד, בני שתי קומות ומעלה ועד גובה 29 מטר, הכוללים 6 יח"ד ומעלה.

היות וקיים ממשק תמידי בין מערכת המים והביוב הפרטית, אשר באחריות ובבעלות בעל הנכס ובין מערכת המים והביוב הציבורית, אשר באחריות ובבעלות תאגיד המים והביוב, יש חשיבות רבה להנחיות התאגיד לנספח התברואה במסגרת אישור הבקשה להיתר וכן לביצוע בדיקות הגמר, בהתייחס לממשקים אלה.

לאור האמור לעיל, הושלם תהליך משותף עם מנהל התכנון להסדרת פעילות תאגידי המים והביוב בהליך רישוי הבנייה באופן שיבטיח את חיבור הנכס למערכות המים והביוב הציבוריות שבאחריות התאגיד, כך שאספקת מים לנכס וסילוק השפכים יבוצעו באופן תקין.

הוראה זו המצורפת למייל, תבוא, בעניינים שהיא מסדירה, במקום כל נוהל פנים אירגוני שנקבע ע"י תאגיד מים וביוב בהתאם לסעיף 26 לכללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשע"ז 2017.

כאמור, הוראה זו הוכנה בשיתוף הרשות הממשלתית למים ולביוב והיא מחייבת את הגורמים הרלוונטיים לפעול על פיה מיום הפצתה, בכלל זה וועדות לתכנון ובנייה ומכוני בקרה. 
 

קישור  פעילות תאגיד מים וביוב בהליך רישוי בנייה

קישור  פעילות תאגיד מים וביוב בהליך רישוי בנייה

סוג הקובץ : pdfמשקל : 720.36 Kb

----------------------------

פעילות תאגיד מים וביוב בהליך רישוי בנייה (עם מכון בקרה)

סוג הקובץ : pdfמשקל : 221.16 Kb

----------------------------

פעילות תאגיד מים וביוב בהליך רישוי בנייה (ללא מכון בקרה)

סוג הקובץ : pdfמשקל : 207.42 Kb

איחוד וחלוקה בקרקע פרטית בישובים הערבים והדרוזים, דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון מציגה דוח איחוד וחלוקה בקרקע פרטית במגזרי המעוטים, פרק הדיור בתכנית האסטרטגית לשנת 2040 ,אותה מוביל מינהל התכנון, הטמיע את יעדי הדיור לחברה הערבית, כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה 2457.

מינהל התכנון פועל רבות לקידום התכנון ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, זאת כחלק מתשתית תכנונית, ההכרחית לפיתוח הישובים בראיה ארוכת טווח. במסגרת זו יוזם ומוביל מינהל התכנון תכניות מתאר כוללות/כוללניות, לצד קידום סטטוטורי ואישור של תכניות מפורטות בהיקף נרחב.

במקביל, שורת החלטות ממשלה חשובות שהתקבלו בשנים האחרונות, אשר תכליתן פיתוח והעצמת הישובים הערביים, הדרוזיים והצ'רקסיים, האיצו את העשייה התכנונית בתחום, תוך מיקוד מאמץ בתכנון מפורט על קרקע בבעלות פרטית ביישובים אלה.

במסגרת זו, ומתוך תפיסה הדוגלת בתכנון מותאם למגוון אוכלוסיות, מינהל התכנון נרתם ללמוד, לקדם ולתת מענה תכנוני מיטבי ואיכותי לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, תוך התייחסות להיבטים החברתיים והקהילתיים המאפיינים אוכלוסייה זו ותרגומן לשפה תכנונית, המאפשרת מתן מענה הולם.

מסמך זה, המבוסס על הניסיון המצטבר בתחום, מציג תובנות וכלים יישומיים לתכנון בקרקע פרטית ביישובים הערביים, הדרוזיים והצ'רקסיים.

אני תקווה שהמסמך יתרום להגברת שיתוף הפעולה בין מקדמי התכניות, הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות והמחוזיות, והתושבים, ויגביר את המודעות לצורך בתכנון ישים המספק סביבת מגורים ראויה ואיכותית ביישובים אלה.

מאזן בעלויות הקרקע ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ‘רקסית מאזן הקרקעות ביישובים הערביים והדרוזים מוטה בעלות פרטית, כאשר, בממוצע, כ-%80 ומעלה מהקרקע בישובים אלו היא קרקע בבעלות פרטית, הנמצאת בבעלות של חלק קטן יחסית מכלל אוכלוסיית היישוב. כלומר, חלק גדול מאוכלוסיית היישובים הללו אינו מחזיק בקרקע ונדרש למצוא עבורו פתרונות דיור.

האפשרות של תושבים אלו להמשיך ולהתגורר ביישוב מותנית בשוק נדלן מפותח, שיאפשר קניה ומכירה, או השכרה, של דירות בקרקע פרטית, דבר שקיים במספר ישובים מועט בחברה הערבית והדרוזית.

לחילופין, אפשרות זו מותנית בקיומו של היצע יחידות דיור בקרקע בבעלות מדינה, המיועדת לשיווק - משאב הקיים רק בחלק קטן מישובים אלה, ואשר בפועל נתקל בקשיי שיווק של מלוא הקיבולת התכנונית המאושרת.

ככל שקיימת קרקע בבעלות מדינה ביישובי החברה הערבית והדרוזית, היא מהווה משאב חשוב בשני היבטים עיקריים: הקצאת קרקע למגורים בכדי לענות על צרכי הדיור של מחוסרי פתרונות דיור.

סיוע במתן מענה פרוגרמתי לצרכי ציבור, כמו מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, במקומות שבהם אלו נדרשים ברמה על שכונתית ומחייבים הקצאה בהיקף גדול על חשבון קרקע פרטית.

האיזון הנכון בין שני היבטים אלה מייצר לעיתים דילמה ומתח מובנה בין הצורך לתוספת קרקע מדינה לצרכי ציבור, במקומות שבהם ההפרשה לטובת שטחי ציבור מקרקע פרטית לא נותנת מענה מיטבי, לבין הרצון לנצל את הקרקע שבבעלות המדינה לטובת מגורים לחסרי פתרונות דיור.

ההיבטים השונים של איזון זה והשלכותיהם נבחנים לאורך התהליך התכנוני ויש להם משמעות, בין היתר, בכל הנוגע לניצול יעיל של משאב הקרקע וצפיפות הדיור הנגזרת מכך. לאור האמור, יש לתאם ציפיות מראש עם רשות מקרקעי ישראל, ולוודא את עמדתם בהתייחס לתכנית הספציפית שבה מדובר.

חשוב לומר, כי במקרים רבים זמינות הקרקע בבעלות המדינה, ככל שקיימת, אינה צמודת דופן ואינה רציפה לשטחים המיועדים לפיתוח. כתוצאה, יש מצבים בהם לא ניתן לקבל תוספת גדולה של שטחי פיתוח בקרקעות מדינה, ובמקרים אחרים נדרש למצוא פתרונות תכנוניים לשטחים הפרטיים, הכלואים בין הישוב לבין הקרקע שבבעלות המדינה, ובחינת שילובם בצורה מושכלת וקומפקטית שתייצר רצף עירוני/ישובי אחוד.

יש לציין כי מאגר קרקעות המדינה בישובים אלו מוגבל, והולך ומצטמצם, ובכל מקרה לא ניתן יהיה להישען עליו לאורך זמן.

רישום וחלוקת הקרקע בין הבעלים הבעלות הפרטית על הקרקע בחברה הערבית והדרוזית מבוססת היסטורית על המבנה המשפחתי חמולתי, כאשר לרוב החלקה רשומה בפנקסי המקרקעין על שם ראש המשפחה המורחבת. מפת הבעלויות המורכבת נובעת, בין היתר, מאופן חלוקת הירושה בין בני ובנות המשפחה על פי ההלכה השרעית, או על פי הליך אזרחי, או בהתאם לצוואה. עובדה זו מייצרת מצבים מאתגרים כגון:

מקרים בהם רישום הבעלויות בחלקת המקור משקף לעיתים אנשים שכבר אינם בין החיים, לפעמים ללא צוו ירושה מוסדר, או עם מספר יורשים גדול מאד, ללא קשר לגודלה של החלקה.

כתוצאה מהאמור לעיל, ולעיתים גם כתוצאה מעסקאות שנעשו במהלך השנים, קיימים בחלקת המקור מחזיקים בקרקע שאינם רשומים בפנקסי המקרקעין, ואלו לא יוכלו להירשם במסגרת טבלאות האיזון וההקצאה. מגבלות אלו מעוררות גם סוגיות קנייניות, שמוסדות התכנון מתקשים להתמודד עמן.

מקרים בהם קיימת בנייה בהיתר, בהתאם לתכנית מאושרת החלה רק על חלק מחלקה, כאשר ההיתר ניתן על בסיס חתימת חלק/כל בעלי הזכויות על תשריט חלוקה שלא נרשם בפנקסי המקרקעין.

במצב זה, כל בעלי הזכויות עדיין רשומים כבעלי הזכויות של כל החלקה בהתאם לחלקם במקרקעין, כאשר בעלי הזכויות שבנו בהיתר לא נגרעו מהמרשם, וזכותם הקניינית במושע נותרת גם ביתרת החלקה, שאיננה כלולה בתכנון המפורט המאושר. בשלב הכנת תכנית האיחוד וחלוקה החדשה ביתרת החלקה, קיים קושי לבצע בידול של בעלי הזכויות.

זאת מאחר ולא הושלם תהליך פירוק השותפות במקרקעין בהתאם לתכנית המאושרת, ולא נגרעו בעלי הזכויות שבנו ומימשו את זכויותיהם, והם נשארו כשותפים בזכויות )מושע( בחלקה בשלמותה. 

לכל הדוח בקובץ המצורף

תמונה מאזור כפר סאגור בצפון שכונה חדשה