מחברים בין מחקר אקדמי לעשייה חינוכית

איך משפרים את חייהם של צעירים? מצמצמים אי שוויון? איך מקדמים מחקר לעשייה ולמדיניות חינוכית? כנס בנושא 'מחברים עשייה ומחקר בחינוך' נערך השבוע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהשתתפות אנשי חינוך, מחקר, עמותות חינוך ופילנתרופיה.

07.11.2024 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מחברים בין מחקר אקדמי לעשייה חינוכית

 

החיבורים בין מחקר אקדמי לעשייה חינוכית יוצר שותפויות אקדמיה שדה בנושאים בעלי חשיבות חברתית רחבה, כמו: הוגנות מגדרית בשיח הכיתתי, לימודי מתמטיקה מקדמי שוויון, קידום מדיניות לגיל הרך, קידום מוביליות חברתית ועוד. 

 

נושאים אלו ואחרים נידונו השבוע בכנס 'מחברים עשייה ומחקר בחינוך' שנערך השבוע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהשתתפות עשרות חוקרים וחוקרות בתחומי החינוך, מוסדות להכשרת מורים, פילנתרופיה, מגזר שלישי, מתווכי ידע, אנשי החינוך הבלתי פורמלי, וכן מנהלי בתי ספר, מנהלי מחוזות חינוך, ראשי עמותות חינוך, מורים ומחנכים.

 

הכנס הינו פרי שיתוף פעולה בין בית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, קיי המכללה האקדמית לחינוך, קרן רש"י, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מכללת אורנים, מכון אבני ראשה, מרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, ויוזמה- מרכז לידע ולמחקר בחינוך.

 

 

פרופ' אדם גמארן, נשיא קרן William T. Grant, היה הדובר המרכזי ושיתף בפעילות הקרן המתמקדת בשיפור חייהם של צעירים אמריקאים בגילאי 5-25, צמצום אי השוויון, ושיפור השימוש בראיות מחקריות במדיניות ופרקטיקה המשפיעים על חייהם.

 

פרופ' אדם גמארן: "אנחנו רוצים מידע שיש מי שישתמש בו. מידע שלא נעשה בו שימוש, הוא כמו ספר שאיש לא מוריד מהמדף", ציין בדבריו. "ברפואה ובהנדסה הסגל האקדמי מתוגמל על העברת הידע הטכנולוגי לציבור, אולם, לצערינו רוב היחידות במדעי החברה אינן מתמחות בתמיכה בשותפויות אקדמיה – שדה. החוקרים בפקולטות הללו מתוגמלים על פרסומים אקדמיים, ויש מעט מאוד תמריצים על תוצרים בעלי השפעה חברתית". פרופ' גמארן סיים בשאלה "מדוע אנו מתגמלים על יצירת ידע אשר מרחיב את הידע המקצועי האקדמי, אך לא משכילים לתגמל יצירת ידע אשר יש לו פוטנציאל לשנות את העולם?".

 

פרופ' אדם לפסטיין, מייסד המרכז לחקר הפדגוגיה שותפויות אקדמיה- שדה ומנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, שיתף אף הוא מהזווית המקומית לסוגיה זו. "למרות האתגרים בעניין זה, הכוללים חוסר יציבות מובנה של השלטון, היעדר תרבות של יצירה, איסוף, שימוש בנתונים והיעדר המומחיות הדרושה בקרב רבים מאיתנו החוקרים, יש סיבות לאופטימיות. כל מי שהגיע לכנס הזה מתעניין ועוסק בחיבורים בין מחקר לעשייה. יש עניין הולך וגובר בפילנתרופיה במחקר חינוכי יישומי. גם באוניברסיטאות גובר העניין בהשפעה של המחקר על המשק ועל החברה."

 

תגובות

מומלצים