עובדות ברשויות המקומיות מרוויחות פחות מגברים

 

ממצאי הביקורת שערך מבקר המדינה מצביעים על פערים עמוקים, שיעור נמוך ניכר במיוחד ברשויות המשתייכות למדד חברתי-כלכלי נמוך (כ-10%), ברשויות פריפריאליות (כ-21%), ברשויות לא-יהודיות (כ-8%) או ברשויות שהן בתוכניות הבראה או התייעלות או שמונה להן חשב מלווה (כ-12%). בכשליש מהרשויות המקומיות בישראל לא מכהנות כלל נשים בדרג הניהול הבכיר, ובהן עיריית רהט, ובשיעור דומה של הרשויות המקומיות (67 מהן) מכהנת אישה אחת בדרג הניהול הבכיר, ובהן עיריית נהריה. בנוסף בשליש מהרשויות המקומיות לא ניתן כלל ייצוג לנשים בקרב בעלי התפקידים הבכירים ובקרב נבחרי הציבור או שניתן להן ייצוג סמלי בלבד עד 10% בלבד.

 

בשנת 2024 עלה כי בראש כ-6% מהרשויות המקומיות בלבד (15 מתוך 257) עמדו נשים. אף כי חלה עלייה מסוימת בשיעור הנשים העומדות בראש רשות מקומית, שיעורן נותר נמוך, וזאת גם בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות.

 

לפי הנתונים על תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024, שיעורן של הנשים מקרב חברי מועצת הרשות המקומית היה כ-19% בעיריות ובמועצות מקומיות וכ-23% במועצות אזוריות.

שיעורן של הנשים מקרב חברי המועצה בכלל סוגי הרשויות המקומיות היה כ-20%, לעומת כ-18% בשנת 2018, כ-13% בשנת 2013 וכ-11% בשנת 2008. בכשליש מהרשויות שנבדקו (83 מתוך 238) לא נבחרה אף אישה לכהן במועצת הרשות המקומית.
 

המבקר מצא כי משרד הפנים לא פעל ליישום ההמלצות של הוועדה הציבורית לקידום נשים בשלטון המקומי משנת 2018 ושל צוות המדיניות שהוא הקים בנושא "איתור, גיוס וקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים ברשויות המקומיות" משנת 2021. בנוסף, לא פרסם הנחיות לרשויות המקומיות בדבר הצורך לגבש מדיניות פנים-רשותית לקידום הייצוג ההולם לבני שני המינים, בפרט בדרג ניהול הביניים ובדרג הניהול הבכיר, ולרבות איתור יזום של מועמדות לתפקידים או למשרות שבהם נמצא תת-ייצוג משמעותי.

 

משרד הפנים גם לא קבע מתווה לפיקוח ולבקרה על קיום הוראות הדין, ובכלל זה לא קבע חובות דיווח שיאפשרו לו לקיים מעקב ובקרה מועילים על מידת קידום השוויון המגדרי בדרג ניהול הביניים ובדרג הניהול הבכיר ברשות המקומית.

 

דו"ח מבקר המדינה בנושא "קידום שוויון מגדרי בשלטון המקומי" אשר הרשות לקידום מעמד האישה הייתה שותפה במהלכו.

 

הרשות לקידום מעמד האישה מברכת את מבקר המדינה על הביקורת בנושא קידום שוויון מגדרי בשלטון המקומי. על פי חוק היועצות לקידום מעמד האישה 2000 הרשות לקידום מעמד אחראית על ביצוע הכשרה מקצועית ליועצות לקידום מעמד האישה כמו כן, על איסוף מידע ובקרה על פעילותן.

הרשות פועלת במספר ערוצים בנושא:

 

ייצוג נשים במרחב הציבורי

דו"ח מבקר המדינה על השוויון המגדרי ברשויות המקומיות שופך אור על אי-השוויון בשלטון המקומי. מבקר המדינה מצא שלמרות ש - 74% מהעובדים בשלטון המקומי הן נשים, בקרב מקבלי ההחלטות ומקבלי השכר הגבוה והכוח לשנות – נמצאות רק 25% נשים. במטרה להגדיל את אחוז ייצוגן של הנשים במרחב הציבור בשלטון המקומי, הרשות ביצעה מספר פעולות:

 

לקראת בחירות 2023, הרשות לקידום מעמד האישה יצאה בקמפיין 'הקול בשבילך' במטרה להעלות את נושא קידום הנשים בישראל על סדר היום במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות, וזאת על רקע ייצוגן החסר של נשים בתפקידי מפתח בשלטון המקומי והשפעתו הישירה של השלטון המקומי על חיי היום-יום של תושבות ותושבי ישראל.

 

בשנת 2023, הרשות לקידום מעמד האישה יצאה בקול קורא לביצוע תכנית 'קדימה אחרייך' בשיתוף עם 12 רשויות מקומיות נבחרות ברחבי הארץ ואשכול 1. מטרתה של התוכנית 'קדימה אחרייך' היא קידום נשים והכשרתן למעורבות גדולה בהליכים המשפיעים על חייהן במסגרת הרשות המקומית / המועצה האזורית. במסגרת התוכנית ניתנו הכשרות עבור קבוצות נשים ברחבי הארץ,  שמטרתן קידום נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית, תוך הכשרתן לתפקידי מנהיגות בזירה הציבורית; עידוד וסיוע לנשים לקחת חלק בפעילות ציבורית והשתתפות פעילה בחיים הציבורים בדגש על עידוד נשים לקחת חלק בקבלת החלטות ציבוריות המשפיעות על חייהן; פיתוח רשת השפעה של נשים והרחבת מעגל המעורבות של נשים ויצירת מעגלי רישות של נשים משפיעות. בתוכנית השתתפו כ - 300 נשים מרחבי הארץ ובודדות אכן התמודדו כנבחרות ציבור.

 

מדד שוויון מגדרי ברשויות המקומיות – הרשות לקידום מעמד האישה מתוקף תפקידה לקידום נשים ברמה הלאומית וכממונה על היועצות למעמד האישה ברמה המקומית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכורח פקודת הסטטיסטיקה תשל"ב 1972, סעיף 7 א, לערוך פעולות סטטיסטיות לפי מין, שמות לנגד עיניהן את קידום נושא השוויון המגדרי. מכלול הנושאים שהוצגו להלן הובילו את שני הארגונים ליזום קידום של מדד שוויון מגדרי ברשויות המקומיות. המדד יספק מפת דרכים לזיהוי פערים, להסברת מדיניות ולטיפוח חברה מכילה ושוויונית שבה לכל המגדרים יש הזדמנויות וזכויות שוות. יצירת מדד שוויון מגדרי לרשויות המקומיות יסייע לקידום שוויון מגדרי בכל תחומי החיים וקבוצות הגיל. המדד יפעל ככלי חיוני להערכה, ניטור וטיפול שיטתי בפערי מגדר, ויתרום לצמצום פערים ולקידום שוויון מגדרי בקהילה.

 

יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות

תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה, התעצם והתפתח מאז הוחלט עליו לראשונה בחקיקה בשנת 2000 בחוק הרשויות המקומיות / המועצות האזוריות. בזמן שגרה, היועצות לקידום מעמד האישה פועלות לקידום מעמד הנשים ולקידום השוויון בקרב אוכלוסיית הרשות / המועצה ובקרב העובדות והעובדים ברשות / במועצה המקומית. היועצות יוזמות, מקדמות ומתאמות פעילויות במחלקות הרשות המקומית / המועצה האזורית, בחברות העירוניות / המועצתיות ובקרב גופים אחרים הפועלים בתחומי אחריותה.

 

תפקידן של היועצות הינו תפקיד "מטה" המורכב מיישום תהליכי ניהול, קבלת החלטות, מעקב ובקרה בתחומי הליבה של הרשות / המועצה: תעסוקה, חינוך והשכלה, ייצוג הולם, מניעת אלימות, זכויות, מידע ובריאות.

 

הרשות לקידום מעמד האישה רואה ביועצות הזרוע הביצועית בשטח, משנות מגמה בחברה המוניציפאלית וכגורם מהותי בסיוע בשגרה, ועל אחת כמה וכמה במצבי ועתות חירום. היועצות מהוות את חוליית הקשר המשמעותית לכלל ציבור הנשים ברשויות המקומיות / במועצות האזוריות ברחבי הארץ. על פי חוק היועצות לקידום מעמד האישה 2000 הרשות לקידום מעמד אחראית על ביצוע הכשרה מקצועית ליועצות לקידום מעמד האישה כמו כן, על איסוף מידע ובקרה על פעילותן.

 

מינוי יועצות – על פי הרישומים הקיימים נכון לרגע זה ישנן 234 בהתבסס על הדיווחים שהתקבלו מהרשויות המקומיות כאשר ב - 24 רשויות טרם מונתה יועצת. הרשות לקידום מעמד האישה  עושה מאמצים רבים במטרה לוודא כי אכן הרשויות המקומיות ימנו יועצת כנדרש בחוק. יחד עם זאת, בהיעדר סמכויות חוקיות מפורשות בנושא, אין ביכולת הרשות לקידום מעמד האישה לפעול ליישום החוק. מדי שנה בוחנת הרשות לקידום מעמד האישה את האתגרים ביישום החוק בהיבטי האחריות של משרד הפנים וקוראת לטיוב היישום.

 

הכשרה מקצועית – מדי שנה הרשות לקידום מעמד האישה מקיימת הכשרה מקצועית ליועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. בעקבות עת החירום, הרשות לקידום מעמד האישה יצרה מודל עבודה לשעת חירום עבור היועצות מיד עם תחילת הלחימה, אשר אותו שיתפה עם ראשי הרשויות ומשרד הפנים. על מנת להטמיע את מודל העבודה בשעת חירום, הרשות לקידום מעמד האישה הובילה תוכנית הכשרה שנתית במטרה שהיועצות יישמו את הנושא ושהדברים יפעלו בשגרה ופחות יזדקקו לכך באירועי חירום נוספים, בתקווה שלא יהיו.