נתוני האכיפה על עבירות הסתה לטרור

 

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה: בראשות ח"כ איימן עודה בעקבות גילויי שנאה והסתה שנעשו ברשתות כנגד החברה הערבית, דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חשף את נתוני האכיפה על עבירות הסתה לטרור לשנים 2023-2024, והעלה שאלות קשות על הפערים באכיפה והיעדר שקיפות בטיפול בעבירות אלו.

 

בין הנתונים בולטת מגמת פער משמעותי בין כמות החשודים לבין מספר כתבי האישום שהוגשו בפועל, וכן התמקדות בלתי מידתית בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. בשנת 2023 הוגשו 160 כתבי אישום בלבד בגין עבירות הסתה לטרור, למרות פתיחה בחקירה של 301 תיקים.

 

בשנת 2024 נרשמה ירידה נוספת: 68 כתבי אישום מתוך 238 תיקים שנפתחו. הממצאים מראים על כך שרק כ-25% מהתיקים מובילים להעמדה לדין, דבר המעלה סימני שאלה בנוגע לאפקטיביות תהליך האכיפה.

 

פילוח לפי קבוצות אוכלוסייה מעלה כי 92% מהחשודים בתיקים היו מהמיעוט הערבי, בעוד שמספר החשודים היהודים עמד על 8% בלבד. בנוסף, מתוך 42 כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים ערבים בשנת 2024, אף לא אחד הסתיים בזיכוי. לעומת זאת, לא הוגש אף כתב אישום בתיקים שהיו מעורבים בהם חשודים יהודים, אף שמספרם עמד על 20.
 

 

בעקבות אירועי "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הוגמשו חלק מהנהלים בנוגע לפתיחת חקירות בעבירות אלו. המשטרה קיבלה סמכות לפתוח בחקירה גם ללא אישור פרקליטות המדינה במקרים של גילויי תמיכה מובהקים בארגון חמאס. השינוי הוביל לפתיחת 105 חקירות נוספות, אך נתונים אלה לא נותחו לפי פילוח אוכלוסייה.

 

הדו"ח מדגיש את הפערים בין הנתונים שסופקו על ידי המשטרה והפרקליטות. בעוד שהמשטרה העבירה מידע חלקי על מספר הפניות ותיקי החקירה, הפרקליטות לא סיפקה פילוח מלא של הנתונים לפי לאום או מגדר, בשל מגבלות רישום במערכותיה.
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה: "הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך קשה ומורכב. עברנו תקופות קשות מאוד מאז 48 ולמרות האירועים הגדולים הצליחו לשמור על חיים משותפים בצורה זו או אחרת וחובה על כולנו לשמר את זה. יש דברים מאוד בסיסים ואלמנטרים וזה להוציא את כל האזרחים ממעגל האימה והפגיעה. זה המינימום הנדרש עוד טרם כל הויכוחים הפוליטיים הקשים ביננו.

 

לפנינו תגובות מזעזעות שנשלחו למשפחות שחוו שכול במגזר ומקבלים ברשת כמו 'כן ירבו לכל הכפר' ועוד ועוד. התמודדות הרשויות וחברות הטכנולוגיה עם שיח פוגעני והסתה ברשת חושפת תמונה מדאיגה במיוחד, כאשר ההסתה מופנית באופן בולט כלפי הציבור הערבי. הנתונים המוצגים בפנינו מדברים בעד עצמם: 92% מהחקירות שנפתחו בשנה האחרונה נגד ערבים, 70% מהמעצרים נבעו מפרסומים ברשתות החברתיות ורק 20% מהמקרים הובילו להגשת כתבי אישום.

 

היעדר מנגנוני טיפול מספקים בתופעה זו הוא בולט: אין גורם אחראי מתכלל, אין מתודולוגיה, אין חקיקה, אין נתונים מדויקים ואין יכולת לפלח את הנתונים לפי לאום או שפה. מצב זה מעיד על חוסר מוכנות של הרשויות להתמודד עם היקף התופעה וחומרתה. אני קורא למשרד לביטחון לאומי ולגורמים הרלוונטים לפעול באופן מיידי לשיפור המצב, כולל פיתוח יכולות לפילוח נתונים, חקיקה מתאימה ושקיפות מלאה. כאן בוועדה נמשיך לעקוב מקרוב אחר הנושא ולפעול לקידום פתרונות שיבטיחו טיפול הולם בתופעת ההסתה ברשת".
 

 

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה הציגה בדיון את המציאות הדיגיטלית החדשה שמזמנת אתגרים למדינות ולחברות טכנולוגיה בהתמודדות עם עבירות הסתה. לדבריה, בראש הרשימה של הכשלים ניצבת בעיית חוסר השקיפות וכי הרשתות החברתיות נדרשות למתן מענה מהיר לתלונות על תוכן פוגעני אך בפועל זמני הטיפול בפניות איטיים באופן משמעותי ובייחוד בסופי שבוע וימי ראשון.

 

לדבריה, הרשתות אינן מצליחות ליישם מנגנוני ניטור תוכן יעילים בשפות ייחודיות כמו עברית וערבית, מה שמוביל לאכיפה סלקטיבית ולא שוויונית. בנוסף, היעדר שקיפות באשר לאופן פעולת האלגוריתמים מחמיר את חוסר האמון של הציבור בפלטפורמות. באיחוד האירופי, חוק ה-DSA שנכנס לתוקף ב-2023 מחייב את הפלטפורמות לפרסם דוחות שקיפות ולהגיב במהירות לתכנים פוגעניים. באוסטרליה, חוק "בטיחות הרשת" מספק כלים לאכיפת תקנות מחמירות נגד תכנים מסוכנים. 
 

 

חאלד קוט, בעלה של ספאא עוואד, אשת חינוך משפרעם, שנרצחה במטח לגליל התחתון מלבנון בחודש שעבר אמר בדיון: "למרות הכאב הגדול והאבידה הקשה שלנו המשפחה, החברים, כל בית הספר והיישוב, קיבלנו עוד חוויה נוסף לכל הצער שיכול להיות בעולם וחווינו מתקפה גזענית קשה. אנחנו ננקוט בכל הצעדים להחזיר את הכבוד לאישה והאימא היקרה". 
 

 

עו"ד חן בן שלום, לשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים אמר בדיון כי מרגע שמגיע תיק לפרקליטות על כל פרסום שהוא, בהינתן שהוחלט לפתוח בחקירה - זה אחרי שזה עבר שרשרת מאוד רצינית של  פרסומים שבודקים את זה ומחליטים, מרמת המתמחה עד למשנה לפרקליט המדינה שהוא נדרש לאשר לגבי כל פרסום ופרסום. כל ביטוי נסרק במסרקות של הברזל ויש מצבים שהבדיקה היא קזואיסטית. כיום כל אדם יכול ממחשב ביתו להגיש באופן מקוון והתיק חייב להיות מטופל. לא רק שצריך אישור סגירה של תיק אלא גם גניזת תיק לא אפשרית בעבירת הסתה".
 

 

פקד דנית שושן חליוה, קצינת חוו"ד במדור אח"מ אמרה בדיון כי כל תלונה על הסתה מטופלת במידה שוווה מהסיבה שאין להם בכלל כל יכולת טכנית לפענוח תלונה לפי לאום, מגדר וכדו'.  אין כל יכולת חלוקה וכל תלונה נידונות לגופו של דבר בשווה".
 

 

נציגי החברות פייסבוק, גוגל וטיקטוק הבטיחו בדיון כי הם מפעילים מגוון רחב של כלים מתקדמים, הן דיגיטליים והן אנושיים, במאבק הבלתי פוסק נגד התפשטות ההסתה ברשת. החברות הדגישו את מחויבותן להסרת פרסומים פוגעניים באופן מיידי, בעקבות כל תלונה המוגשת אליהן, והן הבטיחו שקיפות מלאה בכל הנוגע לפעילותן.