מציאות עגומה כשני מיליון עניים בישראל

 

קו העוני לשנת 2023 עומד על כ-3,324 שקל ומי שהכנסותיו תחת סכום זה נמצא, על פי מדדי מדינות ה-OECD במצב של עוני. על פי הדו"ח, קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על – 6,648 שקל וקו העוני של זוג עם 3 ילדים עומד על 12,465 שקל.

 

ממדי העוני בישראל גבוהים

 

בין 2022 ל-2023 נמצא שתחולת העוני (אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) של נפשות נותרה כמעט ללא שינוי ועם ירידה קלה מ-20.8% ל-20.7% ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה לפי דוח העוני והאי שוויון של הביטוח הלאומי – חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה. עם זאת, תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד ולמרות הירידה בשת 2023 היא עדיין עומדת על 27.9%.

תחולת העוני גבוהה בקרב חרדים וערבים ובשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי אוכלוסיות אלה לעומת שנת 2022.

 

הנתונים שהוצגו מראים באופן ברור כי ללא התערבות הממשלה, באמצעות קצבאות ומענקים תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ולמשפחות מ-33.9% ל-34.2%.

 

ההשפעה הגדולה ביותר של קצבאות הביטוח הלאומי על צמצום העוני היא בקצבאות אזרח ותיק ושארים, קצבאות הנכות ודמי האבטלה ולהן התרומה הישירה הגדולה ביותר על מצבם הכלכלי.

 

קצבאות הבטחת הכנסה שאותן הביטוח הלאומי ביקש לעדכן חקיקה ולבחון העלאת גובה הקצבה וכן קצבת מזונות משפיעות באופן הנמוך ביותר על צמצום העוני בקרב הזכאים להן.

 

לתשלומי הקצבאות והמענקים הישירים יש חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד.

 

על פי דו"ח הביטוח הלאומי בעוד תחולת העוני של נפשות לפי הכנסה פנויה בקרב מדינות ה- OECD עומדת על 11.6%, מדינת ישראל עומדת על 19.5% שלאחריה נמצאת רק קוסטה ריקה.

 

ההוצאה הציבורית לרווחה בהשוואה בין לאומית מראה שבעוד הסיוע של 'המדינה' בקרב ה-OECD עומד על 22.4%, מדינת ישראל משקיעה רק כ-16.6% בהוצאות הציבוריות שלה לרווחה ורק קוריאה ואירלנד נמצאות תחתיה.

 

בשנת 2023, שיעור משקי הבית שלא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות עמד על 26.5%, בעוד שבשנת 2022 הנתון עמד על 30.5%.

 

9.7% ממשקי הבית בישראל ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים ו-6.2% ויתרו על תרופות מרשם.

 

נרשמה ירידה קלה גם בשיעור משקי הבית שמוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים כאשר בשנת 2022 הנתון עמד על 6.1% ובשנת 2023 – 5.0%.

 

בנוסף, מדד ג'יני המודד את מצב האי שוויון לפי הכנסה נטו ירד בין שנת 2022 לשנת 2023 בשיעור של 1.5%. עם זאת, מדד זה ביחס למדינות המפותחות מראה כי המדינות בהן האי שוויון גבוה יותר מישראל הם ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה.

 

 

ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות באזורים אלו הגיעה ל-36.2% בירושלים, 22.5% בצפון ול-22.6% בדרום. לעומתם, מחוז תל אביב והמרכז במצבם טוב יותר ושיעורי העוני נמוכים מהממוצע.

 

על פי ממצאי הדו"ח מודיעין-עלית הוא היישוב העני ביותר, לאחר מכן לפי סדר יורד: ירושלים, בית שמש, בני ברק, לוד, נתניה, אשדוד, באר שבע, יפו ובת ים.

 

היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים בארצות המפותחות ועל פי נתוני דו"ח העוני תחולת העוני ירדה בקרב משפחות חרדיות ומשפחות ערביות בישראל אך עדיין גבוהה יותר באוכלוסייה. שיעור הנפשות העניות הגיע בשנת 2023 ל-42.4% בקרב משפחות ערביות ו-22.5% בקרב משפחות חרדיות – כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים שאינם חרדים עומד על 14%.

 

שיעור העוני בקרב משפחות עובדות מסייע לחילוץ מעוני כאשר שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי – נמוך מהממוצע.

 

 

קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2023 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה ל-4,155 ₪ בחודש כדי להימצא מעל קו העוני, משפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 8,808 ₪ לחודש, ומשפחה של זוג עם שני ילדים תזדקק לסכום של 10,637 ₪ כדי להימצא מעל קו העוני.

 

בשתי הקבוצות שחלה בהן העלייה הגדולה ביותר הן משפחות שבראשן עצמאי ובמשפחות שבראשן אזרח ותיק. עם זאת, תעסוקה לא בהכרח מוציאה מחלצת משפחות מעוני, בייחוד לא כשרמת ההשתכרות נמוכה. כמו-כן, תחולת העוני בקרב משפחות צעירות שראשן עד גיל 29, שרבות מהן בתחילת דרכן המקצועית, גבוהה והן מהוות 13.8% מכלל המשפחות ו-28.7% מהמשפחות העניות ותרומת הממשלה לצמצום העוני המשפחות אלה נמוכה יחסית.

 

משפחות בהן ראש המשפחה בגיל 30-44 הושפעו רבות מהמלחמה כיוון שבאופן טבעי אלו המשפחות 'שהשתתפו' במלחמה, כך שלא מעט חיילים משוחררים גויסו למילואים ולא יצאו לשוק העבודה.

 

 

 

בקרב נפשות וילדים מדינת ישראל מדורגת שנייה בתחולת העוני לאחר קוסטה ריקה כאשר תחולת העוני של ילדים בישראל עומדת על 27.9% מכלל אוכלוסייה זו.

 

לפי נתוני הדו"ח ניתן לראות בבירור כי העוני לפי מספר ילדים גדל ככל שיש יותר ילדים במשפחה כך שעוני בקרב משפחות עם חמישה ילדים ויותר עומד על כ-50%, משפחות עם 3 ילדים העוני עומד על כ-20% ומשפחות ללא ילדים עומד על כ-19%.

 

כאמור תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד, גם בהשוואה בינלאומית והילדים – שהם 32.5% מהאוכלוסייה מהווים 44% מהעניים. עוני גבוה אצל ילדים פוגע לא רק ברמת החיים בהווה אלא גם בתהליך היווצרות ההון האנושי, החשוב ליכולת השתכרותם בעתיד.

 

 

 

תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים נמוכה מהממוצע וזאת בעקבות הקצבאות השונות הניתנות לאוכלוסיה זו כגון: קצבת סיעוד, קצבת אזרח ותיק וקצבת השלמת הכנסה המיועדת למי שהכנסותיו נמוכות. עם זאת, תחולת העוני בקרב האזרחים הותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת אלו המתגוררים עם משפחה ועומד על 19.8% לעומת 8.4% בהתאמה.

 

המענקים בכלל ואלו שניתנו לבני 67 ויותר שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה צמצמו גם הם את העוני בקרב האזרחים הוותיקים ב-0.5%.

 

 

 

בשנת 2023 ירד באופן ניכר בכ-26% שיעור הנפשות שחשות עניות בכלל האוכלוסייה. הירידה הקיפה את כלל המגזרים: ערבים, יהודים שאינם חרדים וחרדים. בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה ירידה של כ-39% ובולטת בה ירידה של כ-53% בשיעור החשים עניים בקרב החרדים, כך ששיעורם הגיע ל-5.8% - נמוך מהרבה משיעור העוני האובייקטיבי שלהם.

 

בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור החשים עניים ירד גם הוא בשיעור ניכר של כ-29%. עם זאת, השיעור בקרבם גבוה פי 6.5 משיעור היהודים שחשו כך. יחס שעלה בהשוואה לשנתיים הקודמות.

 

 

 

משבר הקורונה והמלחמה השפיעו על מצב העוני באוכלוסיה כולה, מבדיקה של כלל האוכלוסיות בשני המשברים והתמיכה הממשלתית שניתנה, עולה שהתרומה של הסיוע הייתה ניכרת. עם זאת, השפעתה לא הייתה אחידה ובפרט המענים והתמיכה בעצמאיים שאומנם סייעו בשני המשברים לשיפור מצבם הכלכלי שנפגע, אך לא היה בהם די כדי למנוע את עליית תחולת העוני בקרבם, בשונה משאר האוכלוסייה. עובדה זו מדגישה את הצורך בעיצוב כלי מדיניות מותאמים שיסייעו לעצמאיים בעתות משבר.

 

שיעור העוני בקרב העצמאיים הושפע, בין היתר גם מסגירת חלק מהעסקים בענף המסחר והמסעדנות בעקבות המלחמה.

 

נמצא, כי רמת העוני הגבוהה ביותר נמצאת בענפי: שירותי אירוח ואוכל, שירותי ניהול ותמיכה, שירותי הבריאות והסעד וכן בענפי האמנות והבידור, החינוך והחקלאות.