אופק לעתיד פרויקט יחודי להגדלת האקדמיים הדרוזים

רס"ן חאלד גאנם ראש מרחב דרוזי וצ'רקסי במנהל אוכלוסיות בצה"ל, שנמצא בחופשת שחרור, עבורו זו משימה מרכזית להוביל את הפרויקט של המכינה, חאלד בין היחידים שמכיר מקרוב את הנתונים האמתיים והמספרים באמת ומה המצב החינוכי של הצעיר הדרוזי ולאן הוא יכול להגיע עם סיום התיכון.

היום בפועל כל המכינות הצבאית מכוונות מלש"בים ללחימה בעיקר והמכינה הזו היא יחודית לחלוטין ותרומתה רבה, במקרה הזה הצעירים לומדים כדי לממש את החלום הלימודי בו רוצים להשתלב בשירות ובאזרחות, המהלך שמוביל חאלד לא רק תורם לפרט, הוא תורם למדינה ולעדה ומשפר מצב כלכלי ומוביל מנהיגות צעירה במדינה.

מה שעולה מנתוני מערכת החינוך הדרוזית, לגבי מסיימי מסלול לימודי תיכון, מסתמן שרוב התלמידים לא מתקבלים ובודדים לפי הנתונים ממשיכים ללמוד באקדמיה, בגלל החסמים שחאלד מתייחס להם.

המכינה הקדם צבאית שמכינה לאקדמיה ולעתודה נקראת אופק לעתיד, וכבר נמצאים בה 32 מלש"בים. המכינה תתן להם את התמיכה והעזרה לשפר ולהשתלב בלימודים אקדמיים ולהיות עתודאים, ילמדו תואר ראשון בהנדסה, רפואה, או כל מקצוע אחר, עם התואר ישרתו בצה"ל.

שותפים בהקמת המכינה, משרד החינוך, משרד הביטחון, העתידים בצה"ל, ומנט"א "המנהל לכ"א טכנולוגי אקדמי", מרכז מעשה, רואד ומנהל אוכלוסיות.

חאלד: "הרעיון בא אחרי שלוש שנים של ניתוח המצב האקדמי בעדה הדרוזית בקרב המלש"בים שלקראת גיוס ואז הבנתי את עומק הבעיה והחסמים שיש לצעירים, שזה הפסיכומטרי והשפה העברית שהיא מקור חשוב, כדי להתקבל למוסדות אקדמיים בישראל ולהשתלב במסלול צריך לעבור ראיונות וצריך לבלוט אישית, אז העברית שהיא שפה חלשה היא מנעה מהם להתקבל ולכן המכינה באה כדי לשפר להם את נתוני הסף, כדי להתקבל לאקדמיה למקצועות שרוצים ללמוד וכל מה שצה"ל מציע לפני גיוס, המכינה באה לפי הצורך שזהיתי אותו".

אופק לעתיד

חאלד: "יש כמה שיכולים ללמוד ויש להם מוטיבציה, אבל לצערי לא הצליחו להגיע לרף האקדימי, בגלל הסיבות של השפה העברית והפסיכומטרי, אני באתי לקחת אותם אנשים למשך חצי שנה, לחזק אותם במה שצריך בעברית ובפסיכומטרי ולהביא אותם למסלול הלימודים כבר בסמסטר ב', ומי שלא יהיה מוכן ישתלב בלימודים באוקטובר באותה שנה, תוכנית חצי שנתית עמוסה מבחינה לימודית ותכנים אקדמיים והיא גם מכונה לשרידות אקדמיים בהמשך הדרך, המכינה שמה אותם במקום מרכזי באקדמיה שלא ינשרו באמצע הדרך".

חאלד: "איתור המועמדים כבר מתחיל בכיתה י"ב בתיכון הכפרי, כאשר נרשמים לעתודה, מגיעות אלי לפחות 170 בקשות של מלש"בים להתקבל לעתודה, מתחילים מיון שכולל הרשמה, ראיונות, פסיכומטרי וכל מה שצריך, עד ספטמבר תחילת אוקטובר באותה שנה, עד הזמן הזה אני כבר יודע מי מתקבל ומי לא ויש כאלה שנופלים בין השורות, שחסר להם נתון אחד, שגורם לאי קבלתם, אותם אני לוקח למכינה, התכנית בחלק הראשון לימודי פסיכומטרי, ממרצה חוץ מומחה, תוכנית רואד פועלת להרחבת הנגישות לאקדמיה הישראלית בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, בנוסף לקורס מיומנות אישית, כנ"ל המכינה מקבלת מרצה חוץ מומחה בתחום באישור משרד החינוך,  קורס עברית מקבלים ממשרד הביטחון, שהוא קורס עברית בו לומדים ערכים ועברית מדוברת שתורמת להתחזקות המלש"בים, בנוסף לומדים על הזהות הדרוזית וחיבור לארץ, בנוסף ליציאה למוסדות האקדמיה ולמוסדות נוספים, כבסיסי צה"ל שמעסיקים מהנדסים, רופאים וכו' ,שכבר עברו את המסלול ומה מחכה להם בשירות הצבאי".

המכינה פועלת במתחם גדול בכפר עין אלאסד בגליל, שכולל מגורים ותנאי מחייה ולימוד לרווחת המלש"בים.

תמונת ארכיון