אבו שכיב יגאל עבאס האיש שידע יותר מכולם

בביתו של אבו שכיב מזיאד עבאס בכפר ג'ת בגליל, מאחורי כל תמונה יש סיפור שקושר אותנו למציאות בה נולדה מדינת ישראל וההשתלבות של בני העדה הדרוזית בצה"ל ובחברה.

מזיאד: "כל תמונה משקפת תקופה, לכל תקופה היו מנהיגים ולכל מערכה היו גיבורים, כך הם החיים".

אבו שכיב סיפר איך אביו הציל פעוטה בת חמישה חודשים שנפלה מגובה לידיו, אותה פעוטה היא אם שכיב אשתו שגידלה 9 ילדים, 5 בנים ו-4 בנות.

יגאל מילא תפקידים שונים במשרד הביטחון וחיזק לאורך כל השנים את הקשרים והמחויבות ההדדית בין מדינת ישראל, צה"ל והעדה הדרוזית. יגאל חונך בצעירותו במשפחת צוק בקיבוץ שער העמקים בעמק יזרעאל .

אם מעיינים בדפי ההיסטוריה מגלים לפנינו גיבור אמיץ בעל ידע והבנה וראייה עתידית שאין להרבה אנשים. יגאל הסתפק בהערכות מצב ובקשר האישי ולא חיפש לבלוט ולהוביל ובעיקר התרחק מפוליטיקה.

מזיאד התחיל כנער הפלא שם שליווה ומלווה אותו לאורך השנים, מאז שהיה בן עשר וסייע לנצורים בקיבוץ יחיעם ובמשך שירותו הצבאי והקריירה הצבאית המפוארת ועד היום נער הפלא ממשיך לעסוק בשילוב החברה הדרוזית בחיי המדינה.

מזיאד קיבל צל"שים על פעולות קרביות נועזות בהן סיכן את חייו ופעל באומץ לב ובנחישות.

מזיאד עבאס: "קיבלתי צל"ש ראשון מצבי זמיר בשנת 1963 ובשנת 1976 קיבלתי צל"ש מרפול, צבי זמיר שלח אותי למשימה במצרים, הייתי סגן צעיר ופעלתי לפי האינטואיציה ולא לפי הפקודות, המפקד שהיה אל"מ אמר שאני הולך לעמוד לדין בגין זה, אני אמרתי שהם במשרד ואני בשטח, המשימה הצליחה".

"יצאתי למשימות מסוכנות מאז שהייתי בן 11 וגילגלתי ארגז מלא 200 מרעומים כדי להציל את המכותרים במבצר יחיעם ואלוהים לא גרם שאני אתפוצץ".

בזמן שיגאל היה מושל חבל בנימין, שכלל את העיר רמאללה, האוכלוסייה הערבית העריכה אותו מאוד והוא הצליח ליצור אימון הדדי.

מזיאד: "קיבלתי עובד מצטיין של משרד הביטחון, במשך 9 שנים, בשנת 1981 ביום הולדתי אריק שרון העניק לי דרגת אלוף משנה ושלח אותי להיות מושל בשטחים, כיהנתי בתפקיד עד 1985, המטרה הייתה ליצור רגיעה, הצלחתי במשימה ויצרתי אימון בין השטח לבין המדינה, הוזמנתי לנשיא הרצוג ושם אמרתי לו אדוני הנשיא היהודים הם עם מזוכיסטי, הסכנה שמרחפת היום היא הריב הפנימי והמזוכיזים הפנימי, אני חרד לגורל מדינת ישראל, צריך לשנות הרבה דברים ע"י חוקים בכנסת".

"לדעתי מדינה פלסטינית לעולם לא תהיה ביהודה ושומרון, יש להקים מדינה פלסטינית רק על שטחה של רצועת עזה, יש לתת אוטונומיה לערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, את השטח הכפרי אין ברירה אלא לספח לישראל, דרוש מאמץ אזורי לפתרון הבעיה הפלסטינית".

"על קשר עם הפוליטיקאיים אני לא שומר כי אני תמיד אמרתי מי שקרא לפוליטיקה זנות היה צנוע, חבל לי שהפוליטיקה מתנהלת בצורה הזו".

אבו שכיב שומר על ביתו ומקיים מצוות בתרומה לחברה, מזה 27 שנים הוא מארח בביתו קבוצות ומרצה בפניהם על השקפת עולמו ועל עברו ונסיונו בחיים, ובעיקר על מדינת ישראל מול הזירה המזרח תיכונית, ללא כל תמורה.

מזיאד: "העדה הדרוזית מיוחדת במינה, חבל לי שבהרבה מובנים הדרוזי לדרוזי זאב, הקנאה היא מגרעת שלא נעקרת מהעדה, אנחנו כמיעוט חייב לכבד את המטרייה השלטונית שחיים מתחתיה כדי לשמור על הבית".

"לעתיד לפי הערכתי מדינת ישראל תעשה לעצמה רצועת ביטחון, שתשמר את גבולותיה וגבולות ירדן, ותאוייש ע"י הדרוזים של סוריה".