"בישראל מתרחשת הפיכה בפועל" 

 

לפי הבנתי המשפטית והאזרחית, בשנה האחרונה מתרחשת בישראל הפיכה בפועל בגיבוי הצבא, השב"כ, הפרקליטות, בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה וחלקים מהתקשורת. מי שלא מבחין בהפיכה הברוטלית הזו המתרחשת לנגד עיניו, או שאינו מעודכן בחדשות – או שאינו מבין את הדברים לעומקם הראוי.

הערך 'הפיכה' בוויקיפדיה נפתח כך: הֲפִיכָה היא הפעלת כוח נחרצת פתאומית בפוליטיקה, במיוחד הפלה אלימה או שינוי של ממשלה קיימת על ידי קבוצה קטנה.

 

התנאי העיקרי להפיכה הוא שליטה בכל הכוחות המזוינים, המשטרה וגורמים צבאיים אחרים, או בחלקם. שלא כמו מהפכה, שבדרך כלל מושגת על ידי מספר רב של אנשים הפועלים למען שינוי חברתי, כלכלי ופוליטי יסודי, הפיכה מבוצעת על ידי קבוצה בעלת כוח, והשינוי עשוי להתבטא רק בהחלפה פתאומית של אנשי ממשל.

 

הפיכות לא משנות בהכרח את המדיניות החברתית והכלכלית הבסיסית של אומה, והן גם לא בהכרח מביאות לחלוקה מחדש של הכוח בין קבוצות פוליטיות מתחרות.

ניסיונות ההפיכה, לטעמי, החלו לפני שנים במסדרונות הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, בתפירת תיקים פליליים לנתניהו לשם הדחתו. 

במאמץ הזה הושקעו מאות מיליונים אם לא מיליארד שקלים מכספי משלם המיסים. הוקמו צוותי חקירה ענקיים, תופעלו אמצעים מיוחדים שמעולם לא נעשה בהם שימוש נגד אזרחים שאינם חברי ארגוני פשיעה או טרור, ונערכה אכיפה בררנית ורמיסת גסה של כמעט כל חוקי היסוד במדינת ישראל.

 

לאחר שההפיכה הסמויה הזו נכשלה או התעכבה יותר מדי, (נתניהו בניגוד לקודמיו, פשוט סירב להתפטר עם הגשת כתבי האישום נגדו, ואף נבחר מחדש לראש ממשלה בבחירות כלליות) החלה ההפיכה הגלויה. 

בשנה שקדמה לאסון ה-7 באוקטובר, החלו לפעול ארבעה כוחות נוספים נגד נתניהו מעבר לפרקליטות והייעוץ המשפטי. 

אלפי אנשי מחאה שסיסמתם 'הגנה על הדמוקרטיה', החלטו לחסום כבישים, ורדפו נבחרי ציבור, עקב שינוי חוק מינורי שאיש לא זוכר כיום על מה דובר בו (עילת הסבירות). אנשי צבא וזרועות הביון לשעבר, פרסמו עצומות מפורטות, שעליהן חתמו מאות קצינים במילואים, וביניהם אלופים ראשי שב"כ ומוסד, ומאות טייסים, שכללו איומים בסרבנות ובמרידה.

אל המאמץ הזה הצטרפו חלקים מהתקשורת שהחלו להציף את הסכנה הרבה לדמוקרטיה הצפונה ברפורמה אותה כינו "ההפיכה המשטרית" – ביטוי אירוני ביותר. 

אל הקלחת נכנסה היועצת המשפטית לממשלה, שהתירה הפרות סדר שמעולם לא הותרו בחוק ובפסיקה ("אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר"). מערכת המשפט הצטרפה אליה בשחרור סיטונאי של המוחים, כולל הוונדליסטים ביותר. 

פרשת הרוגלות נחשפה, ובתחילה זכתה להד תקשורתי, כאשר התגלה שהמשטרה והפרקליטות ערכו חיפוש בטלפונים סלולריים ובתיבות מייל של מאות אזרחים, ללא קבלת צו חיפוש. אך הפרשה הושתקה עד מהרה וטויחה, על ידי וועדת בדיקה שהוקמה במהירות במשרד היועץ המשפטי לממשלה -  אשר קבעה שלא נעשה דבר חריג. 

בתקשורת התפרסם כי חלק מהרוגלות הותקנו לאנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה. כל הפעולות הללו לא גובו בצווי חיפוש מקדימים. 

החקירה המחוררת בתיקי האלפים, שהדגימה אכיפה בררנית ביותר, כללה שימוש בכלי המעצר וסחיטה באופן חסר תקדים, וכל זאת לשם מסע דייג שיטתי אחר ראיות נגד ראש הממשלה. מצד שלישי הוצאו נגד נתניהו כתבי אישום הכוללים סעיפי אישום ניסיוניים – שאיש לא הועמד עליהם מעולם לדין בישראל. 

בשנים האחרונות נמתחה ביקורת רבה על שימוש במעצר ככלי חקירתי על ידי משטרת ישראל, והחוק בנושא עבר מהפך. מהפך זה נרמס לחלוטין בתיקי האלפים, בהם מעצרים הפכו לכלי חקירה סיטונאי, גם כאשר החשדות כלל לא הצדיקו מעצר, וכל זאת על מנת לסחוט מקורבים לנתניהו, לגלות חשדות להתנהלות פלילית לא ידועה [פישינג] האסורה למעשה בחוק (אסור לבצע מעצר ללא חשד פלילי מבוסס, רק על מנת לשאוב ממנו סודות פליליים שהוא יודע על אחרים). 

לא פלא כי תיקי האלפים קרסו בזה אחר זה, אחרי שעדי המדינה סתרו את הדברים שנסחטו מפיהם בכוח ובאיומים. 

השלב הבא בסילוק נתניהו נעשה עם הצטרפות חלקים מצה"ל, או לפחות מהפיקוד הבכיר במילואים. הטרגדיה של ה-7 באוקטובר, והמציאות הקשה שהתלוותה אליה, השכיחה מלב רבים עד כמה הייתה האווירה בישראל טעונה ונפיצה בשנה שקדמה למתקפה הנפשעת. בכל שבוע היה נדמה, לכל מי שניזון מהתקשורת, כי המדינה עומדת בפני מלחמת אחים. השיא הגיע עם ניסיונו הראשון של נתניהו לפטר את שר הבטחון גלנט. 

עם הודעת הפיטורין, החלו איומים ברורים מצד זרועות הביטחון כי הדבר לא יתאפשר, והקריאות למחאה ואי ציות להוראות הממשלה עלו מדרגה, כשהאיום העיקרי, שצוטט רבות בתקשורת, היה שאם יתגלע מאבק בין בית המשפט לממשלה, זרועות הביטחון והביון יצייתו להחלטות בית המשפט.

לא ברור איזה איומים הושמעו בחדרי חדרים אך נתניהו חזר חיש מהר מהחלטתו לפטר את גלנט.

יש המעריכים כי מערכת היחסים העכורה בין זרועות הביטחון והביון לבין ראש הממשלה תרמה למענה המאוחר של ישראל למתקפת ה-7 באוקטובר. אינני רוצה להישמע נחרץ בנוגע לדברים שלא גלויים בפניי, אבל אין לי ספק שהשערה כזו לא נשמעת מופרכת, בייחוד על רקע התעקשותו של נתניהו כי איש לא התריע בפניו על הסכנה בפתיחת המתקפה, עד שלמעשה החלה בפועל.

וגם לאחר המתקפה הנוראה, היום המזוויע והעגום ביותר שהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל המאמצים לסילוק נתניהו, בניגוד לחוק, המשיכו. 

לשלבים האחרונים של הניסיון אנטי דמוקרטי זה, אנו עדים בימים אלו ממש. היועצת המשפטית לממשלה עושה מאמצים כבירים כדי לגרום לממשלה לפטר אותה. היא מפרסמת חדשות לבקרים התנגדויות לכל יוזמה ממשלתית, מתערבת במינויים שכלל אינם תחת סמכותה (במשטרה למשל), מגבירה את סירובה לייצג את הממשלה בעתירות המוגשות נגדה, כשהשוט העיקרי שבידה הוא שוט הוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה.

כשצעדים אלה לא צלחו, החליטו במערכת המשפט לזמן את ראש הממשלה לעדויות אינטנסיביות בבית המשפט במשך יומיים עמוסים בכל שבוע בחודשים הקרובים, כשהמטרה היא יציאתו היזומה או הכפויה לנבצרות. 

גם כאשר ביקש ראש הממשלה, שעסוק בימים אלה בניהול מלחמה במספר חזיתות, הקלות מבית המשפט, בכך שיעיד יום אחד בשבוע ולא שניים - הוא נענה בסירוב צעד חסר תקדים, שלא מתרחש אפילו לא בתיקים הפליליים החמורים ביותר, עם נאשמים שגורל המדינה לא מונח על כתפיהם.

 

בנוסף, מיד לאחר שכוונתו של נתניהו לפטר את גלנט פעם נוספת התפרסמה, החל גל מעצרים בסביבתו הקרובה של נתניהו, ופרשת פלדשטיין התפוצצה. 

לימים התברר כי פלדשטיין והנגד שמסר לו את המידע, הושמו בתנאי מעצר של פעילי טרור והכל במטרה אחת – להפליל את נתניהו. 

מסתבר שאמצעי חקירה פסולים אינם פסולים כל עוד מדובר בניסיון להדיח את נתניהו. למרבה הצער, אין דוגמה טובה יותר מחקירתו של ניר חפץ, שכזכור הופעלו עליו לחצים פיזיים ונפשיים, כולל מניעת שינה וטיפול רפואי, וכן איומים על משפחתו. בנוסף, בוצע ״תרגיל חקירה״ שבו זומנה אישה המקורבת אליו, ללא קשר לתיק, כדי להגביר את הלחץ עליו.

בד בבד, מצאה את עצמה הפרקליטות ללא זרוע מבצעת, לאחר שבן גביר איים להשתלט על הפיקוד הבכיר במשטרה. על כן, בצעד תקדימי, בוצעו המעצרים בפרשת פלדשטיין באמצעות השב"כ.

 

על מנת להדיח את בן גביר שמחבל במאמצים להדחת נתניהו, קראה היועצת לנתניהו לפטרו מהממשלה למרות שלא הוגש נגדו כל כתב אישום. 

מספר ימים לאחר מכן, הפעילה הפרקליטות את המחלקה לחקירת שוטרים, הכפופה לה, על מנת לעצור באיומי נשק את מפקד מחוז ש"י במשטרה ואת נציב שירות בתי הסוהר שכביכול העבירו לבן גביר מידע בהדלפות, ונעתרו לבקשותיו שלא לעצור פעילים מהימין הקיצוני. 

גם אזרח המזדהה עם השמאל הליברלי בישראל, כמוני, אם יהיה נאמן לעצמו, יודה כי צעדים כוחניים אלה הם חסרי תקדים במדינה דמוקרטית.

ועוד לא התייחסתי למאמצים של בית המשפט העליון למנות לעצמו נשיא בניגוד לרצון שר המשפטים, וגרירת הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שבית המשפט העליון הוא זה שימנה את חבריה.

 

כמעט בכל שבוע אנו עדים לפרוץ פרשיה חדשה, שבה זרועות החוק והממשל פועלות בניגוד גמור לכל פסיקה ולכל חוק יסוד שהתקבלו לאורך השנים בישראל. לכל פעולה דומה בעבר מונו ועדות חקירה שהוציאו מסקנות נחרצות תוך עריפת ראשים. היום אנחנו לא יודעים אפילו מאיפה להתחיל מרוב פרשות והתנהלויות פסולות שמגיחות אלינו חדשות לבקרים. 

לסיכום, לא ניתן לחמוק לצערי מהמסקנה שהפיכה בישראל היא לא רק עניין אפשרי אלא דבר שקורה בפועל כעת, ממש מתחת לאפינו – ואנו, לצערי, לא עושים מספיק כדי לעצור אותו מבעוד מועד. 

כותב המאמר, עו"ד אביחי יהוסף, לקח חלק בהכנת תיקי ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת עבודתו במשרד עורך הדין עמית חדד, בתיק 1,000 ו-2,000.