דיון בהעדר תוכנית חומש לרשויות המקומיות הדרוזיות

יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני, הודיע כי לא יאשר קיצוצים התלויים באישור הוועדה: "לא נרפה עד שהבעיה תיפתר, כמו במגזר הערבי כך גם במגזר הדרוזי, לא נסכים שיהיו קיצוצים, זו התנהגות שאסור שתקרה, אני רוצה תשובות"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון מעקב בנושא 'צמצום פערים ותקצוב בחברה הערבית', וכן בנושא 'העדר תוכנית חומש לרשויות המקומיות בחברה הדרוזית'. במהלך הדיון הקודם בסוגיה ובדיון היום, הוצג כי בעוד החברה הערבית מהווה 20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, היא סובלת מפערים גדולים בכלל תחומי החיים ביחס לחברה הישראלית הכללית, כאשר חלק גדול מהפערים נובע מתת השקעה ממשלתית לאורך השנים, וכי בעשור האחרון ממשלות ישראל קיבלו מספר החלטות ממשלה שנועדו לצמצם את הפערים, שנמצאות במהלך שנות מימושן, ומהוות את עיקר תוכניות העבודה המעשיות בנוגע לחברה הערבית והחברה הבדואית, ובעקבות תוכניות אלה ותקצובן הושגו תוצאות משמעותיות בשטח, והתקדמות במישורים רבים בחברה הערבית, ומתוך כך נרשמה תרומה למשק הישראלי בכלל.

מנגד, הוצג כי בעקבות המלחמה וההחלטה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, לצד קיצוץ ממוקד של 15% בתוכניות החומש שאישרה הממשלה בשנים האחרונות שחלק עיקרי מהתקציבים במסגרתן מיועדות למגזר הערבי, מהווים פגיעה אנושה בתוכניות במגזר, וכי המצב יביא לפגיעה גדולה במגזר הערבי, בהתקדמות בתחומים השונים ובמאבק בפשיעה בחברה זו. כן הוצג כי נוסף על כך נקבע קיצוץ של 200 מיליון ₪ למגזר הערבי במסגרת מענקי איזון, שמעצים את הפגיעה.

ח"כ אחמד טיבי ציין בפתח הדיון: "שיגרנו ליו"ר הוועדה בקשה לדון בכל מה שקשור לתקציבים, וקיצוץ התקציבים של החברה הערבית, בכל מה שאמור לבוא לביטוי בתקציב שאושר ובהחלטות הממשלה. התקיים פה בפעם הקודמת דיון בנוכחות ראשי רשויות, גם היום יש הרכב מכובד של ראשי הרשויות. מטרת התוכניות היא צמיחה וצמצום פערים, זה לא יביא לצמיחה מטאורית בחברה הערבית, זה צמצום וצמיחה איטית. היה קשה להשיג את ה-200 מיליון ₪, עד ששר הפנים העביר את הכסף לרשויות. באחת ההחלטות יש קיצוץ של 600 מיליון ₪ ל-3 שנים, במסגרת הקיצוץ של תוכניות החומש, 85% מהתוכניות האלה הן של החברה הערבית, כולל התוכנית למאבק בפשיעה. נאמר לנו וחשוב לומר, שכל מה שקשור בחוק עדיפות לאומית מחייב את אישור הוועדה".

יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני: "לא אאשר קיצוץ מתקציבים הנוגעים בחוק לעדיפות לאומית, מה שסוכם שלא תהייה פגיעה ברשויות הערביות, לא אתן לזה יד. דיברה איתי השרה מאי גולן, היא בחו"ל, היא ביקשה להעביר שהיא מתנגדת לקיצוץ. קיימנו דיונים והעלינו את זה, הייתה התחייבות של משרד האוצר ורשות המיסים שיבואו עם הודעה על הרשויות. לא ייאשו אותי, אני לא מתכוון להרפות".

ח"כ אימאן חאטיב יאסין: "יו"ר הוועדה אתה יכול להנהיג מציאות אחרת ממה שהיה. כמה נקודות: הקיצוץ לא יכול להוות פגיעה כפולה בנו, היה קיצוץ לכל החברה הישראלית, אבל אי אפשר לתת בנוסף ל-5% גם קיצוץ על החברה הערבית כאפלייה. אנחנו בחברה הערבית צריכים להתחנן. התקציבים האלו נעשו לא בשליפה, זו הייתה עבודה מקצועית עם אנשי מקצוע מהחברה הערבית ששמו תכנית שנותנת מענה לבעיות אקוטיות שצועקות עד לשמיים, אנו לא מוכנים לקבל את הגזרה הזו. קומו ועשו מעשה".

ח"כ חמד עמאר: "במסגרת מענקי האיזון אושרו 200 מיליון ₪ בכל שנה, ב-2021 העברנו את הסכום, ב-2022 שר האוצר התנגד להעביר את ה-200 מיליון ₪, לאחר מאבק קשה העברנו אותם, שר האוצר אמר כאן כי את ה-600 מיליון ₪ שנותרו עד לגמר התוכנית הוא לא רק מקפיא אלא מבטל כי אלו כספים קואליציוניים. הקיצוץ יהיה מעל 50%, אסור לוותר לממשלה הזו, צריך לעשות מאבק קשה שנקבל את הכסף שמגיע לחברות הערביות, זה כסף לסגירת פערים".

מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות: "בין החלום לבין המציאות המרחב הוא גדול. ב-2013 המיפוי אמר שאנו זקוקים ל-61 מיליארד ₪ , כנראה שבשנת 2024 נצטרך יותר מ-100 מיליארד ₪ בכדי להשתוות לחברה היהודית. קיבלנו מכתב רשמי ממשרד הפנים לא להכליל את זה בתוך התקציב, אנו לא הולכים לבנות תקציב ל2024, אני אומר את זה בשם חבריי ראשי הרשויות, אנו לא מחפשים לא בורקס ולא עוגות אלא לחם, אין את הלחם. לפני חודשיים הגיעו אלי מפיקוד העורף ואמרו כי עלינו להיות מוכנים במידה וחלילה תפרוץ מלחמה, איזה כלים יש לנו? איזו בשורה אני נותן לנוער של החברה הישראלית? מה אגיד לבני הנוער שיוצאים קילומטר לשכנינו ורואים את ההבדל העצום הזה?".

דרויש ראבי, ראש מועצת ג'לג'וליה: "אני אשווה את ג'לגו'ליה לכפר סבא, ההכנסות עצמאיות של תושב לעירייה הוא 549 ₪ לתושב, לכפר סבא 5,400 ₪ לתושב ואנו מפנים את אותה אשפה באותו מחיר. אלו מספרים שידועים לכל מקבלי ההחלטות, לא נוכל למגר כך את הפשיעה."

ח"כ יואב סיגלוביץ': "קשב זה לפני כסף, המשמעות של מה שקורה עם החברה הערבית לאורך התקציב כולו, אין קשב ואין אכפתיות. תמונת המצב נכון להיום היא כי כל התוכניות בנפילה חופשית, שנת 2023 הייתה שנה רעה ביותר אי פעם בחברה הערבית, 2024 תהיה רעה יותר."

ח"כ יוסף עטאונה: "יש עצירה מוחלטת של כל התוכניות, כמעט ואין משרד ממשלתי שלא אמר שאין כסף. הדבר היחיד שלא נעצר זה כוחות ההרס של יחידת יואב, יחידת אכיפה ארצית, יש מלחמה על הערבים הבדואים בנגב ממש עכשיו. מחר בשעה שמונה בבוקר מתוכנן הרס רב לאוכלוסייה שלא מתנגדת לעבור ולא מתנגדת לכביש 6 אך משרד הפנים רוצים להעביר אותם למקום אחר. אי אפשר לכפות על אנשים מעבר מגורים בכפייה. אני אומר בצורה חד משמעית, מחר בבוקר כולנו נתייצב שם למנוע את ההריסה. את המדיניות הזו צריך להפסיק, עם מילים טובות ורצון טוב לא הולכים לשום מקום".

בהמשך עסק הדיון בהיעדר תכנית חומש למגזר הדרוזי.

ראש מועצת דלית אל כרמל, רפיק חלבי: "החלטנו שלא לקבל אף נציג של הממשלה ביום הזיכרון, לא רוצים אותם. הם יבואו כדי להגיד שאנו אחים שלכם? אתה יודע כמה ימרחו אותנו? אחים לנשק, ברית דמים, ברית חיים, "אחינו אתם", האמפתיה תהיה מטורפת, אך כשנבוא לבדוק מה האמפתיה נותנת נראה כי היא אפס.  החיילים שלנו מתגייסים לצבא עם שני צווים, צו גיוס וצו הריסה."

ראש מועצת בית ג'אן, נזיה דבור: "יש לי את אחוז החללים הכי גבוה בארץ, ישוב שנמצא בהר מירון ומנותק מכל העולם לא מאושר כקו עימות, לא מאושר בשום תקציב תוספתי שיטיב עם הלוחמים ועם משפחות החיילים. כבר חודש אני שומע הבטחות ושום דבר לא קורה."

עשהאל צור, אגף תקציבים, משרד האוצר: "לעניין הנושא שהעלה ח"כ חמד עמאר, מסיבות כאלו ואחרות בתקציב שהוחלט על תקציב חומש לחברה הערבית ההחלטה הייתה ללכת על תקציב תלת שנתי לחברה הדרוזית. החלטת הממשלה הסתיימה, אך חלק מהתקציבים לא סיימנו ונסיים בשנת 2024. אנו מאמינים בצמיחה של הישובים הדרוזים והצ'רקסיים. בשנת 2024 לא הייתה תוכנית, חד משמעית משרד האוצר מתכנן ומקדם תוכנית, למעשה משרד ראש הממשלה מקדם ומשרד האוצר תומך בתוכנית הזו. קיבלנו משהו ראשוני שיש לנו הרבה הסגות עליו. מטרת התוכנית היא לעודד צמיחה ולא רק לעזור נקודתית לדברים. ברור לכולם שהמטרה היא שאף אחד לא יצטרך תוכנית חומש בעתיד. הסכומים ייגזרו מהשאלה לאן התוכנית הולכת, הממשלה והמדינה נמצאת בסיטואציה מסוימת. אנו תומכים בקידום התוכנית בין אם יחליטו ללכת על תוכנית לשנה או לחמש שנים. אנו בשיח עם הגורמים שמתעסקים בזה במשרד ראש הממשלה. בגלל שהייתה תוכנית, וחלק מהמשרדים נערכו, אנו מעבירים את הכסף למשרדים הרלוונטיים, חלק מהמשרדים נערכו ברמתם אך אני לא יודע אילו משרדים בדיוק, ויש את התוכנית המתגבשת כאמור שבהתאם יועברו כספים".

יו"ר הועדה, סיכם את הדיון: "אני מבקש מהאוצר שבתוך שבועיים יאמר לוועדה היכן הכסף שאמור להניב תוכנית תלת שנתית, תכנית חומש או תכנית שנתית. אני מבקש לדעת מה עומד מאחורי המילים "נעזור למגזר הדרוזי". אני לא מתכוון לוותר. אמרתי זאת לראש הממשלה ולשר האוצר, אני לא אאשר דבר כזה ולא מתכוון שיקצצו לא ב-200 מיליון ₪ ולא בנושא הוועדה המתמדת. לא נרפה עד שהבעיה תיפתר, כמו במגזר הערבי כך גם במגזר הדרוזי, לא נסכים שיהיו קיצוצים, זו התנהגות שאסור שתקרה ואסור שתימשך בצורה הזו. אני רוצה תשובות מקצועיות".