הדרוזים ונישואי תערובת

האם אנחנו יכולים לשנות את הגורל שלנו? האדם נולד לתוך מציאות צרופה כאשר הוא חסר כל יכולת שליטה ובחירה לגבי עיקרי הדברים המהותיים בחייו: יום ושעת הלידה, מקום הלידה, מי יהיו הוריו, זמן המוות שלו וכמובן דתו. מחד אין לאדם לבוא בטענות על מהותו או לנסות לשנות  מהות זו, וצריך להשלים עם המציאות ועם הגורל, ומאידך כן האדם נדרש לתעל את תכונותיו, התנהגותו ואורח חייו לאפיקים חיוביים והוא כן נתבע לדרך חיים התורמת לחברה, והשוללת כל התנהגות פוגענית בעצמו ובאחרים.

הדין הדרוזי הדתי המהותי, מגולם ב"חוק המעמד האישי לעדה הדרוזית בישראל, המבוסס על חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון מ-14 לפברואר 1948. זהו חוק מקיף מאוד, הנשען על יסודות דתיים וחיקוקי חכם הדור של העדה הדרוזית, השיח' הדגול ג'מאל אל-דין עבדאללה אל-תנוכי, הידוע בכינויו "אל-אמיר אל-סייד.

החוק אומץ על ידי הראשות הרוחנית של העדה הדרוזית בישראל במעמדה כ"מועצה דתית", ב 2- בנובמבר 1961, ועל פיו דנים בתי הדין הדתיים הדרוזיים. החוק חל על העניינים שבסמכות בתיה"ד האלה, הגם שבשינויים מסוימים, המחויבים מהחקיקה הישראלית בענייני המעמד האישי.

ביה"ד הדתי הדרוזי, שהינו רשות שיפוטית עצמאית, בעל סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של בני העדה בישראל ובכל הנוגע לענייני הקדש דתי (סעיף 4 לחוק בתיה"ד הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג- 1962), וסמכות בהסכמה לפי סעיף 5 לחוק בענייני מזונות אישה וילדים, אפוטרופסות, משמורת ילדים, ירושה, צוואה ועוד.., עניינים בהם יש לביה"ד הדתי הדרוזי ולביהמ"ש לענייני משפחה סמכות מקבילה (עפ"י הסכמה), דהיינו, לביה"ד הדרוזי סמכות שיפוט, לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.

על פי החוק הישראלי, כל ענייני הנישואין והגירושין הם בסמכות בתי הדין והמוסדות הדתיים במדינה, כל בית דין או מוסד דתי עוסק בענייני המעמד האישי הנוגעים לבני הדת אותה הוא מייצג, החוק הישראלי מהווה המשך לחוק הנישואין והגירושין אשר נהגו לפיו העות'מאנים ואחריהם הבריטים בתקופה המנדטורית.

יש לציין, שהחוק האזרחי הישראלי מכיר בנישואין אזרחיים ובכלל זה בנישואין בין ישראלים מבני דתות שונות, במידה ונישואין אלה התקיימו בארצות אחרות, בתנאי שהם נערכו על פי החוק לפיו נוהגים באותה מדינה. במקרה זה, מכיר משרד הפנים בנישואין ורושם אותם בתעודות הזהות.

באשר לנוהלי הגירושין בין שני בני זוג בנישואי תערובת שהתקיימו במדינה אחרת, הרי יש חוק מיוחד שמסדיר זאת ומאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להתיר את חוזה הנישואין, אם הערכאות הדתיות המופקדות על כך מסרבות לעשות זאת.

הדרוזים ונישואי תערובת:

חוק המעמד האישי של הדרוזים הוא חוק מתקדם, בכל הנוגע לשוויון בין בני הזוג, ונישואי תערובת אסורים מבחינה דתית ומבחינה חברתית, כלומר נישואי דרוזי עם מי שאיננה דרוזית ונישואי דרוזית עם מי שאינו דרוזי, וחשוב להבהיר כי ישנם קווים ייחודיים אצל בני העדה הדרוזית בענייני הנישואין שלא מאפשרים נישואין כאלה, אנו למדים מחוק המעמד האישי הדרוזי כי השוני המהותי הזה, מונע מאתנו זאת והקווים הייחודיים כדלקמן:

1) לאישה הדרוזית זכות להתרת קשר הנישואין ביוזמתה, ז"א - לאישה שמורה זכות שווה לדרוש פירוד מבעלה, כפי ששמורה לבעל ואין כופים חיי נישואין על צד המבקש להתגרש.

2) קיים איסור על ריבוי נשים וגבר אינו יכול לשאת יותר מאישה אחת ואם יעשה כך יהיו נישואיו עם האישה השנייה בטלים. התופעה של ריבוי נשים אינה קיימת בקרב הדרוזים.

3) איסור החזרת גרושה: אישה שגורשה אסורה על בעלה לעולם )הדין הדתי הדרוזי אוסר על בני זוג שהתגרשו, לשוב ולהינשא זה לזו.

4) פיצוי לגרושה: אישה שגורשה ללא סיבה חוקית ונגרם לה נזק - רוחני/ נפשי או חומרי, רשאי הקאד'י מד'הב לפסוק לה פיצויים, נוסף על המוהר הדחוי.

5) הקריטריונים למשמורת על הילדים ולחינוכם.

עק'ד הנישואין הוא חוזה דו צדדי, פומבי ובעל צביון דתי מובהק. הוא נערך בהסכמה וקבלה מצד שני הצדדים במושב עריכת החוזה בנוכחות עדים, שמספרם לא יפחת מארבעה (על פי חוק המעמד האישי הדרוזי) ויש לקבוע מהו המוהר ואם יהיה מידי או דחוי כולו או חלקו, ויש לקבל את הסכמתם של ההורים כעניין "מחייב" בנישואי הדרוזים, ובכך יש שמירה על המשפחה ועל הערכים החברתיים. כמו כן, מותנים הנישואין בגילם של בני הזוג. הם נערכים על פי המנהגים הנהוגים בחברה, ואחד התנאים הוא ששני בני הזוג יהיו בני העדה הדרוזית.

הנישואין האזרחיים אינם יכולים לבוא במקום הנישואין הדתיים וטקס העק'ד הדתי, וחוזה הנישואין, באופן מיוחד, זקוק לסוג של הגנה דתית, שכן צריך שבני הזוג יחושו שהחוזה ביניהם אינו רק חוזה שותפות מתוך בחירה חופשית, בו מוגדרות הזכויות והחובות על פי האינטרסים והרצונות, אלא הוא חסד מן האל אותו הוא מעניק לבני האדם והאל קבע לו יסודות וכללים. הגבלה זו, בעניין מוסד הנישואין, טובה לחברה. התנהלותה של כל קבוצה דתית על פי יסודותיה הדתיים, המיוחדים באשר למעמד האישי היא ערובה מצוינת ליציבות הכללית ולהמשכיות.

אצל בני העדה הדרוזית, ישנם כמה מקרים בודדים (עשרות) של נישואי תערובת, רובם בין דרוזי למי שאיננה דרוזית. אולם דוגמאות אלה לא עוררו בעיה בשל מספרן המועט ובשל התרחקותם של הנישאים מן החברה הדרוזית והתגוררותם בערים ולרוב בערים רחוקות. למרות שהתוצאה, במרבית המקרים האלה, הייתה טרגית (ורובם הסתיימו בגירושין), הרי לא היא השפיעה עלינו ולא שמנו ליבנו לסכנה הטמונה בהם.

חשוב להבהיר כי וכאשר יבקש דרוזי שנישא לאישה שאיננה דרוזית לקבל הכרה מבית הדין בילדיו כדרוזים, על מנת שאחד מילדיו יוכל לקבל היתר נישואין, בקשתו זו תדחה. פירושו של דבר שבניו ובנותיו לא יוכלו להינשא נישואין כשרים לגבר דרוזי או לאישה דרוזיות. נישואי התערובת יש להם תוצאות חמורות לגבי הכלל ובייחוד לגבי הילדים.

האמונה הדרוזית הנה אסכולה שנבדלת משאר האסכולות והדתות. השוני הבולט בחלק מן הכללים ההלכתיים הדתיים הבסיסיים בין האמונה הדרוזית ובין מה שנהוג אצל שאר העדות הדתיות ובייחוד בכל הנוגע בחובות הדתיות.

אנו עדים לבעיות רבות בנישואי תערובת, בעיות ובעיקר חברתיות וחינוכיות מתעוררות כאשר יש ילדים ואם מתרחשים גירושין, אז מתחולל אסון לגבי הילדים, חינוכם של הילדים מושפע מנישואי אלה, הם מתנדנדים בין הזדהות עם משפחת האם או האב ומאבדים את זהותם המקורית ובמקומה מקבלים זהות כפולה, הלוקה בנאמנות רופפת ובלתי יציבה.