הדרוזים בישראל נטועים עמוק עמוק באדמה ובמורשתם

במבט כולל ממעוף הציפור על העדה הדרוזית בתוך מדינת ישראל במאה ה-21, נזהה גרף במגמת עלייה של תחילת השתלבות העידה במדינה, אם כי עלייה מתונה בכל התחומים.

20.06.2017 מאת: מוניר דאהר
הדרוזים בישראל נטועים עמוק עמוק באדמה ובמורשתם

תגובה לכתבה "מסכסכים בין אחים " של עמיחי אתאלי, ידיעות אחרונות,

הדרוזים במזרח התיכון מהווים מיעוט אתני במקומות בהם חיים, ודוגמה ומופת לאופן בו המיעוט משתלב היטב במדינתו מבחינת החובות והשמירה על האינטרסים של המדינה ובאופן המובהק ביותר.

הדרוזים בישראל קשרו את גורלם עם המדינה מלפני עצמאותה והפכו למרכיב חיוני בביטחונה הלאומי בכל התחומים.
שורשיהם של הדרוזים בישראל נטועים עמוק עמוק באדמה ובמורשתם, מאז ומתמיד. הם מהווים דוגמה ומופת לכל מיעוט בעולם: כיצד אפשר להשתלב במדינה שבה הם חיים.

בתוך כך, לשילוב של העידה במדינה היו חבלי לידה קשים מאוד מבחינת פיתוח הכפרים, שילוב הצעירים הדרוזים, לא רק בכוחות הביטחון, אלא גם במוסדות הממשלתיים השונים, פיתוח הכפרים והרחבת המתארים, הפניית יזמים ומשקיעים לפיתוח אזורי תעשייה עתירי ידע, מלחמה באבטלה, עידוד לימודים אקדמאיים והעלאת רמת החינוך במוסדות החינוך בכפרים הדרוזים, ועוד הרבה תחומים.

במבט כולל ממעוף הציפור על העדה הדרוזית בתוך מדינת ישראל במאה ה-21, נזהה גרף במגמת עלייה של תחילת השתלבות העידה במדינה, אם כי עלייה מתונה בכל התחומים כאשר צה"ל הינו הגוף היחידי המוביל לשילוב מלא של הצעירים הדרוזים בשורותיו; פתח את כל יחידותיו לצעירים והם קודמו בהתאם לכישוריהם. לציין שהצעירים הדרוזים לא אכזבו, בלשון המעטה, והשתלבו היטב בכל היחידות .

בעניין זה, ועל מנת שהעדה הדרוזית תהווה מודל טוב להשתלבות המיעוטים במדינה, על ישראל לטפח את העדה באופן זה שתקציבים המופנים לכפרים הדרוזים יתקבלו באופן אוטומטי דרך חוק התקציבים ויהיו צבועים ישירות לפרויקטים הרבים החסרים בכפרים. היום זה מתנהל בצורה עקומה וכדי לקבל פרוטות יוצאים למאבקים ושביתות.
בעניין זה, גם כאשר יש החלטת ממשלה, היא לא ממומשת באופן מוזר ומקומם.

התרעתי בעבר על ההשוואה שעושים אזרחי ישראל הערבים עם הדרוזים. ערביי ישראל טוענים שהם נגד הצטרפות לשירות אזרחי בתואנה שהם רואים במו עיניהם כיצד מתנהגת המדינה לדרוזים. "אנו (הערבים) מקבלים יותר תקציבים מהכפרים הדרוזים שמקיימים את כל החובות".

במקרה הזה המדינה מחזקת את אמרת מתנגדי השילוב של האוכלוסייה הערבית הטוענים:
" הדרוזים הם יהודים בחובות וערבים בזכויות ".

לאור המתואר לעיל, הצעירים הדרוזים תוהים על קנקנה של מדיניות זו.
ממשלת ישראל מקצה תקציבים שונים ובפערים ניכרים בהשוואה בין הישובים היהודים לדרוזים. לנו אומרים : תבן אין ניתן ,ולבנים אומרים לנו עשו !

מספר התושבים הדרוזים בישראל נאמד כשליש מגודלה של העיר ת"א , לא ייתכן שהם מהווים עול על תקציב המדינה.
אין לי ספק שהעם בישראל רוחש כבוד והערכה לעדה הדרוזית. בעייתם של הדרוזים, מתבטאת ביחס הלא שוויוני שמקבלים מממשלות ישראל.

הדרוזים מאסו מההבטחות של קברניטי המדינה שמבקרים בכפרים(בדרך כלל לפני בחירות) ודבש וחלב תחת לשונם, זה נהנה וזה לא חסר ומצבנו מחמיר מהפח אל הפחת.

הממשלה חייבת ליישם בתוקף כלפי הדרוזים מדיניות של ברית חיים ושוויון זכויות מלא ולא רק בסיסמאות ואמירות נבובות וללא תוכן.

בעניין עמותת "בלדנא" הפועלת בקרב האוכלוסייה הערבית ומנסה לקעקע את האימון ההדדי בין הדרוזים למדינת ישראל, אציין שהדרוזים ימשיכו לפעול בכל כוחם לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל ובתוך כך לשמש גשר לשלום בין העם היהודי לבין האוכלוסייה הערבית בישראל ומדינות ערב. זו הדרך הנכונה ביותר לעלות על מסלול של WIN- WIN.
אין צורך להסביר את המתרחש מול עינינו במדינות השכנות לנו.

הבה נפעל לדו קיום במדינתנו ונפעל להיות המגשרים ולא המסכסכים בין עמי האיזור.

מוניר דאהר

תגובות

מומלצים