ללכת בדרכו של רב סמל חליל מחמד טאהר ז"ל

האח עומר מספר את סיפור נפילתו של אחיו חליל ז"ל בן 27 בנופלו לפורטל הכרמל.

חליל שהיה גשש בסיור נהרג בפעילות מבצעית ממטען צד שהופעל נגד כוח הסיור שהיה בו, בשנת 2000 משפחת חליל משפחה בדואית שמתגוררת בעכו, חליל התגייס בשנת 1993 והוא הצליח לגייס אחריו עוד 6 אחיו לצה"ל.

שוחחנו עם עומר חליל האח השכול על חליל ז"ל והקשר המיוחד ביניהם, עומר: "זו לא חובה להתגייס אבל אין לנו ארץ אחרת לשרת, אנחנו חיים כאן ויש לנו ת"ז ישראלית ואנחנו משרתים את המדינה שלנו, כשחליל התגייס היה בהתחלה קצת קשה אחר אבל כולנו תמכנו בו, אני התגייסתי אחריו, שירתתי יחד איתו שנתיים בדרום בגדוד הסיור הבדואי, אחר כך הוא השתחרר ואני המשכתי.

בשנת 1997 הוא התגייס לחטיבת 769 חטיבה בכירה וכשהשתחררתי מהשירות הוא משך אותי אחריו וגייס עוד ארבעה אחים אחריי, אחד לחיל האוויר והשאר גששים".
 
איך אתם מתמודדים?

עומר: "זה מאוד קשה לנו ובעיקר בערב יום הזיכרון ההרגשה של הכאב והעצב היא כפליים".

איך בעכו קבלו את זה שחליל התגייס לצה"ל?

עומר: "כאשר מוסלמי תושב עכו מתגייס לצבא בהתחלה היה קשה אחר כך החברה השלימה, אנחנו 8 אחים, שלוש בנות וההורים, כולנו הולכים בדרכו של חליל".

מי היה חליל טאהר?

עומר: "אני זוכר ממנו רק דברים טובים, בתור ילדים שיחקנו ביחד, היינו הולכים לים יחד ושוחים, רוכבים על סוסים, מטיילים ביחד, חליל למד בבית ספר חלמי בעכו והיו לו תכניות להמשיך בלימודים, תמיד חלם להתגייס לצבא ולשרת את המדינה

חליל אהב את האנשים ועזר לאנשים, הוא התחתן ונולד לו בן, כשנפל אשתו הייתה בהריון בחודש השישי, והבת שנולדה לו מעולם לא הכירה את אביה חוץ מבתמונות".

עומר: "הילד שלו היה בן שנה ושמונה חודשים הוא לא הספיק להכיר את אביו רק בתמונות הוא מכיר אותו, אנחנו מנסים לעזור לאלמנה ולילדים אבל תמיד אין כמו אבא, ויש גם את הצבא שעוזר ולא עוזב אותם".

"אנחנו המשפחה היחידה שהתגייסנו לצה"ל אז ולכן האמאם של עכו לא רצה שהוא יקבר בבית העלמין המוסלמי בעכו, בסוף הבעיה נפתרה וחליל נקבר בית העלמין שרצינו בעכו, אנחנו עולים לקבר בכל שנה ביום הזכרון"

עומר: "המסר שלנו למשפחות אחרות שאבדו בנים,שלמרות הכל, למרות הקושי, חייבים להמשיך הלאה אלוהים נתן ואלוהים לקח".

" יום הזיכרון כל שנה הוא יום קשה לכל אזרח במדינה, אני מתפלל אינשאללה שיהיה שלום באזור ושכולנו נחיה יחד בשלום בלי לאבד בנים ואחים".

עומר בדברים שהוא אומר לנו מחזק את נושא השייכות והנאמנות שיש להם כאזרחים למדינה שבה הם חיים: "יש לנו קרובי משפחה מחוץ לגבולות המדינה, אבל הקשר איתם נותק, אנחנו קשרנו את גורלנו עם גורל המדינה וממשיכים הלאה, אין לי מדינה אחרת, אני הולך בדרך של האח שלי באהבת הארץ והבריות, כל אחד צריך לתרום את החלק שלו".