עמאר: "למה ליהודי מותר ולדרוזי אסור?"

צוו ההריסה למבנים קיימים ולמבנים שנבנו בשנה האחרונה בגלל קביעת הקו הכחול וחוק קמיניץ שהוביל שר האוצר משה כחלון ואושר ברוב ע"י הכנסת.

עמאר מקלדה בנה בחלקה שלו ממערב לדאלית אל כרמל בניין של עץ שהעלות שלו כמעט מגיעה לחצי מיליון ₪, מטרת המבנה להקים מרכז מידע ומורשת לתיירים ישראלים באזור הזה שניתן להגיע אליו ממרכז דאלית אל כרמל ודרך ניר עציון עין הוד.

עמאר ובני משפחתו מתקשים להבין מה קרה כאן, כאשר הם רק רצו לעשות טוב ועכשיו הם הופכים לעבריינים ופושעים.

מנהיגי הכפרים הדרוזים התכנסו אצלם באדמה ביום שישי והשמיעו את הדברים שלהם בעיקר נגד מדיניות הממשלה.

חשוב לציין שמכל הנואמים אף אחד לא הציע פתרון או תוכנית חלופה למצב של עמאר ואחרים שתורם יגיע בקרוב, אבל יש אנשים ונבחרי ציבור שמעדיפים להשמיע דברים שבעלי עניין אוהבים לשמוע, שאין לדברים שלהם שום ערך או אמת אבל העיקר להגיד, זה נפוץ בעדה הדרוזית.

עמאר ואבו פוזה מקלדה מדברים על המצוקה, הם רוצים להאמין שהבית לא יהרס כי זה בית לצורך מרכז מידע ולא בית למגורים.

חבר העמותה להגנה על אדמות הכרמל חליל חלבי שהיה מעורב עם הבעיות שהתחילו בזמן כהונתו של ד"ר רמזי חלבי עם ההסכם לחלופה לבניה באדמות ממזרח דליה ועד ההליכה למשא ומתן ולבתי המשפט להחזרת המצב למה שהיה קודם, דאז עיריית הכרמל הגישה תוכנית ג'1209 מה שקרה בפועל בסופו של מאבק בית המשפט אישר כ 900 דונם שחזרו למעמד חקלאי ומעל 3700 דונם עברו לאדמות פארק.

חליל דיבר על האפשרות לבקש אישור שיש עליו הסכמים בשמורה ביוספרית של הר הכרמל, אחת המסקנות של הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל היתה שיש לשפר את תפקוד הכרמל כשמורה ביוספרית. כיוון שרוב השריפות מתחילות מגורם אנושי, קיים צורך בשינוי תפעול וניהול הכרמל כמרחב ויש לשתף את הציבור במהלכים של השיקום.

במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, שהוכר על ידי אונסק"ו.

המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל.

הכרמל מהווה אזור גיאוגרפי ייחודי בו במקרים רבים, היער מהווה משאב פיסי, חברתי וכלכלי, אך למרות זאת, מעורבות התושבים החיים בשולי היער ואף לעיתים בתוכו אינה מספיקה. עובדה זו גורמת לכך שמשאב זה אינו מנוצל לצרכים כלכליים חברתיים וסביבתיים בצורה יעילה. קיים חוסר בכלים ובמנגנונים כלכליים, טכנולוגיים וחברתיים שיאפשרו לתושבים בסביבת היער ליהנות ממשאב זה כמקור תעסוקה מקומי המשפר את איכות חייהם והסביבה.

אונסקו הכריזה על ה"שמורה ביוספרית הר הכרמל" בשנת 1996 והיא כוללת את פארק הכרמל, עד חיפה בגבולה הצפוני, רצועת החוף והחלק הדרומי של הכרמל וקיימות בה מספר שמורות טבע מוכרזות. הגיוון הגיאומורפולוגי, האופי המגוון של הישובים, החקלאות והמיקום הגיאוגרפי המיוחד יוצרים נוף ייחודי, המוערך על ידי הציבור כולו בישראל וראוי לשימור.

מאז הכרזתה לא נוהלה השמורה על פי עקרונות לניהול מרחב ביוספרי, אלא למטרות שמירת טבע בעיקר וללא שיתוף הקהילה בקבלת ההחלטות אונסקו. רוב תושבי המקום לא יודעים עד היום על קיומה של השמורה הביוספרית בתוכה הם חיים וחוסר המעורבות של הישובים ואוכלוסיותיהם בולטת. במקום שיתוף פעולה יש חיכוכים בנושא שמירת הטבע ופיתוח.

{YouTubeVideo id=rKLufzo8QFo}