וגיה:"התאגיד אפס לעומת חוק קמיניץ תיקון 109"

פורטל הכרמל בדיון הראשון לפני שלושה שבועות העלינו את הנושא ושוחחנו עם המתנגד העיקרי לסעיף עבדאללה אבו מערוף, באותו דיון השתתף יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות מופיד מרעי, אז כתבנו על חומרת תיקון הסעיף שהולך לכבול את הכפרים הדרוזים.

ראש מועצת עוספיה וגיה כיוף, לאחר הסיור עם עמרם קלעג'י הבין את חומרת תיקון הסעיף הזה, וגיה בראיון לפורטל הכרמל, מתריע בפני הציבור שברגע זה עסוק בהתנגדות לתאגיד המים והביוב.

וגיה: "הצלחנו להשפיע על ועדת קלעגי ולהמחיש שאנחנו חיים במצוקה וביקשנו את הרחבת שטח הישוב, התאגיד אפס לעומת חוק קמיניץ תיקון 109, כאשר מוחקים את השפעת הועדה המקומית מרחבית, אין לה שום השפעה ומבטלים סמכויות בתי המשפט, כשבעל הבית הוא זה שצריך להרוס, כשנותנים לרשות הטבע הזכות להוציא צווי הריסה, כשמעלים את גובה הקנסות למימדים בלתי נתפסים, בנוסף יש סמכות לועדות לסגור את הבית באופן מיידי והאחראיות מוטלת גם על המהנדס וגם על הקבלן".

"החוק הזה תופס אותנו רע מאוד, אנחנו ללא תכניות מתאר ותכנון, והתכנון בועדות המחוזית והארצית ושם במקום לקדם את עצמנו אנחנו רבים".

וגיה: "אני פונה לח"כים הדרוזים שנמצאים בקואליציה, הם צריכים לטרפד את החוק הזה, יש לנו בעיה רצינית, החוק מאפשר לרשות הטבע והגנים לתת צווים להריסה, כאן לא ראיתי מהומה והתארגנות ואת השיח'ים אומרים בואו להתגבש, כאן יש בעיה".

"חוקים נחקקים בכנסת, וחברי הכנסת מצביעים, אנחנו יכולים להגיע ולהשמיע את דעתנו, אבל לא יכולים להצביע".

"חוק קמיניץ תיקון 109 נגדנו, אני לא רואה את ההתנגדות הציבורית נגד חוק קמיניץ, אבל אני רואה שההתנגדות נגד התאגיד נמצאת, ההתנגדות היא נגד וגיה כיוף אישית ולא נגד התאגיד, אני פרסמתי את התנאים שלי לכניסה לתאגיד, מציע לכל אלה שמדברים נגד התאגיד שיפעלו לבטל את חוק קמיניץ 109 ובמקום ללכת סחור סחור לבוא ולהתדיין איתי".

{YouTubeVideo id=6WpcpGXoTs4}

אכיפה מעבר לקו הכחול בלבד

ועדת הפנים בדיון על תיקון 109 לחוק התכנון והבניה, לפיו האכיפה תתבצע על ידי היחידה הארצית רק מחוץ לקו הכחול, בתוך הקו הכחול ראשי הערים יהיו אחראים על האכיפה, רוב ראשי הרשויות הדרוזיות קוראים לדחות את הצעת החוק.

ועדת הפנים: תיקון 109 שעניינו הגברת האכיפה של חוק התכנון והבניה ייושם רק מחוץ לקו הכחול של היישובים‎​.

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם: המדינה צריכה לתת תשובות לנושא קו כחול לפי צרכי הישוב. בשביל זה היא מדינה

הגברת האכיפה כפי שמוצעת בתיקון 109 לחוק התכנון והבניה תתבצע על ידי היחידה הארצית רק מחוץ לקו הכחול. בתוך הקו הכחול ראשי הערים יהיו אחראים על האכיפה, כך הודיע היום יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם בדיון על תיקון 109, שעניינו הגברת האכיפה של חוק התכנון והבניה. עוד אמר יו"ר הוועדה: "היכן שיש תוכניות מאושרות, שום דבר מחוץ לקו הכחול לא יאושר. ביישובים שאין להם תוכנית בהפקדה, החוק לא ייאכף במשך השנתיים הקרובות, עד שהתכנון יוסדר. כל תוכנית מופקדת, יתייחסו אליה כאילו אושרה".

במהלך הדיון, בו ניתנה זכות הדיבור לארגונים חברתיים ולראשי רשויות מהמגזר הערבי, קרא ח"כ עבדאללה אבו מערוף כלפי עמותת רגבים: "מי אתם בכלל? חבורה של גזענים". על כך השיב מאיר דייטש מ"רגבים": "אנו בעד הסדרה, במיוחד במקומות שאין להם תוכנית מתאר. אנו נגד הלבנה".

מאזן גנאיים, ראש עיריית סכנין: "פנינו לבניה ולא להריסה. הצורך שלנו הוא לבנות 100,000 יחידות דיור. 40% מהיישובים הערביים הם בלי תמ"א. החברה הערבית צריכה שני קווים כחולים על מנת לפתור חסמים. תחומי השיפוט – גם כשאני רוצה להתפתח אני לא יכול. במג'דל כרום יש כסף לבניית בית ספר ואין להם מגרש. אנחנו מתחננים לפתור דברים בסיסיים ועל ידינו יש יישובים שאנשים באים מהרצליה למשגב כי הם רוצים איכות חיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "בהרבה יישובים ערביים כל היישוב הוא קרקע פרטית. מה אתה מציע? זו הבעיה המרכזית. בכפר אין קרקע ציבורית של המדינה".

ד"ר סוהיל דיאב, ראש עיריית טמרה: "יש ועוד איך". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "בכל הסיורים שערכתי במגזר הבנתי שבתוך הקו הכחול הרוב המוחלט זה אדמות פרטיות".

ד"ר דיאב: "50% קרקע מנהל ו50% פרטיות. בתוך הקו הכחול החדש". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "בגלל שהרחיבו את הקו הכחול. עשו הרחבה של הישוב רק על קרקע מדינה. כשהמדינה מרחיבה היא מעדיפה להרחיב על קרקע מדינה כי אז היא מתכננת בניה רוויה ולא צריכה לשאול את בעל הקרקע".

ד"ר דיאב: "במשרדים מתכננים ללא אבחון. הציגו לנו במצגות הכל בצבע ורוד, אבל המצגת צריכה להיות בצבע שחור. ב-2014 הוועדה המרחבית הוציאה 94 היתרי בניה, ב-2015, 64 היתרי בניה. בשנה שעברה היו בטמרה 279 חתונות. איפה יגורו כל הזוגות האלה?" יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "השאלה גם כמה היתרי בניה ביקשו. האם החבר'ה מגישים מאות בקשות ומאשרים רק עשרות או שבונים בלי לבקש?"

ג'בר חמוד, ראש מועצת סאג'ור: "תיקון 109 הוא פשוט אסון לגליל. אסון לפריפריה. גם לחלק מהמגזר היהודי. אם לא מלבינים אז גם בבני עייש יש 1500 יחידות דיור שיצטרכו להרוס. החלטות ממשלה קבעו לו"ז לתוכניות המתאר ולהרחבת תחום השיפוט. החלטת הממשלה קבעה שתוכניות המתאר יושלמו עד 1.7.2015. זה לא בוצע. החלטה 959 קבעה שעד ה1.1.2015 יהיה הרחבת שטחי שיפוט. עכשיו רק מקימים ועדה במגזר הדרוזי. אנחנו הגשנו את כל החומרים. ממשלת ישראל לא עמדה בלו"ז".

ג'בר חמוד "העבריין הוא לא האזרח. בדין הפלילי יש שותפים, והם יותר גרועים מהאזרח שרק רצה קורת גג. מתעלמים מכל שרשרת האחריות. אני מתפלא על העיתוי של הצעת החוק. החוק לא נותן מענה ליישובים ותיקים שמוגדרים כשיקום שכונות. יוזמת החקיקה הזו הולכת להכניס את המדינה למערבולת. רוב ראשי הרשויות הדרוזיות קוראים לדחות את הצעת החוק ולהקים ועדה לגיבוש כללי תכנון ובניה".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "מה הפריע לכם ליזום תוכניות מתאר? בירושלים מי שיזם תוכנית מתאר זו העירייה".

אחמד מלחם, הוועד הציבורי ואדי ערה: "בצוות ה-120 אמרו שיש ישובים ערביים שאין להם אדמות מנהל. מישהו צריך לדאוג להם. ואיפה שיש אדמות מנהל המנהל, המנהל מחסל את האדמות באמצעות ספסרים. צריך לבדוק אם לפסול את כל עסקאות העשור האחרון. כולנו שמענו שהמנהל העביר אדמות לקק"ל כדי לא לתת לישובים ערביים להתפתח".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "אתה נכנס לפוליטיקה קטנה. המדינה צריכה לתת תשובות לנושא קו כחול לפי צרכי הישוב. בשביל זה היא מדינה".

נביל אסעד, ראש מועצת כסרא-סמיע: "יש לנו יותר מ-150 בניינים שנבנו בעשור האחרון ללא היתר. עד היום הם לא מקבלים טופס 4 לחשמל. אנחנו רוצים פתרון לבתים שנבנו באשמת המדינה. היא הייתה צריכה להרוס כשבנו את היסודות, אבל כשכבר גרים שם שנים אי אפשר להרוס. אנחנו לא רוצים הפקעת הליכים אלא לתת להם היתר, שיתחברו לחשמל. מחכים לאסון?"

יונס מנדה, ראש מועצת ערערה: "יש 23,000 תושבים בתחום השיפוט שלנו. כשאיחדו את ערערה עם ערה גזלו מערה אדמות. המדינה הודתה בכישלון התכנון לחברה הערבית".

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם סיכם: "התכנון הכרחי לתושבי המגזר הערבי. התכנון היום לא תואם חיים במאה ה-21. צריך להביא אותם לשם. צעירי המגזר לא יהיו מוכנים לחיות כמו שהם חיים היום. צעיר ערבי, אב לילדים קטנים, רוצה לקחת אותם למתנ"ס, לספריה. הוא אזרח כמוני. בישובים הערביים תכנון כזה. התכנון נועד רק בשביל האזרחים. אם הייתי חושב שזה לא טוב לתושבים לא הייתי נכנס לזה. למדינה יש אחריות, ולראשי הערים יש אחריות לא פחות. הם נבחרו על בסיס שהם צריכים לקיים את החוק. הם לא דחפו לשיפור הנושא".

הוועדה תקיים פגישת עבודה בהשתתפות נציגי המגזר הערבי ומנהל התכנון לבירור הטענות שתוכניות המתאר אינן עונות על צרכים. כן ילובן נושא הבעלויות על הקרקע ואיך פותרים זאת במסגרת התכנון.

האם ביישובים ללא תכניות מתאר לא ייאכפו את החוק לשנתיים?

תיקון 109 לחוק התכנון והבניה שהקריאה וועדת הפנים, לא יטיב עם הכפרים הדרוזים והערבים, החוק יגביר את האכיפה על עבירות בנייה, כך שבנייה שנמצאת מחוץ לקו הכחול לא תאושר אף פעם.

ועדת הפנים החלה בהקראת הצ"ח תכנון ובניה, תיקון 109, שעניינו הגברת האכיפה "שר האכיפה", כך כינה ח"כ אוסמה סעדי את מנהל היחידה הארצית לאכיפה, שיעמוד בראש היחידה שתאכוף את תיקון 109 לחוק התכנון והבניה, חוק שיגביר את האכיפה על עבירות בנייה, שוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם שוקדת על הכנתו לקריאה שנה ושלישית בימים אלה.

טרם הוחלט אם מנהל היחידה יהיה כפוף ישירות לשר האוצר, או למנכ"ל המשרד, אך כדברי יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם "העיקר שיהיה עובד מדינה ולא חברה פרטית. רוצים עובד בכיר שמחובר לאינסטנציה גבוהה, לא פקיד זוטר, בגלל הסמכויות".

ח"כ אוסמה סעדי ביקש "שההנחיות המקצועיות שיקבע המנהל יאושרו על ידי ועדת הפנים". ח"כ סעדי מחה גם על הסמכויות שניתנו בידי המפקחים: "נתנו להם סמכויות רחבות מאד, גם של שוטר וגם של תובע. יש לו סמכות לחקור כל אדם, לעכב". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "זו הסמכות שיש היום לפקחים".

הוועדה החלה בהקראת נוסח החוק, שכבר שונה על פי סיכום בין הוועדה לממשלה. תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה: "בדיונים שלנו עם נציגי הממשלה יש אוזן קשבת להערותינו. כדי לקבל תמונה של הצרכים, נפגשנו גם עם הסנגוריה הציבורית ועם תובעים מקומיים. הצענו די הרבה שינויים".

הוועדה הקריאה היום את ההגדרות ואת הסעיפים המגדירים את סמכויות הפקחים. יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם הבהיר כי במקומות שיש להם תוכנית מתאר מאושרת, יתייחסו באכיפה הארצית רק מחוץ לקו הכחול. "מה שמחוץ לקו הכחול לא יאושר אף פעם". ח"כ יוסף ג'ברין: "אתה לא מבין מה קורה בחברה הערבית. אם היית מבין, היית מחכה עם החוק הזה".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם המשיך: "במקומות שיש תוכניות בהפקדה, יתייחסו אליהן כאל תוכניות מאושרות. במקום שתוכניות לא קיימות – בשנתיים הקרובות לא יאכפו. כל תוכנית שתיכנס ללופ ותופקד, יש לה קו כחול מבחינתנו. למרות שהאכיפה תתבצע רק מחוץ לקו הכחול, עבריין בנייה בתוך הקו הכחול - לא ניתן לו להדליק משואה בהר הרצל".

ח"כ אוסמה סעדי ביקש למחוק את ההגדרה "שטח פתוח", שהינו הגדרה כוללנית מדי לדעתו, וכן בהגדרה של "שימוש אסור" טען: "שימוש בעבודה אסורה זה כל שימוש. גם בעונשים אתם תראו שכל שימוש במקרקעין אסור. למה מחקתם שימוש 'בבניה' אסורה. אני מבקש לצמצם את העבירות האסורות. ותחת ההגדרה 'רשות אוכפת' הכנסתם את כל המדינה. אני מציע שהרשות האוכפת תהיה רק היחידה הארצית לאכיפה. מה? רשות הטבע והגנים יכולה להוציא צווי הריסה?"

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "אני רוצה להזכיר איך הכל התחיל – לפני שנתיים קראנו למנהלת מנהל התכנון בינת שוורץ וביקשנו לקדם תוכניות מתאר במגזר הערבי. הכוונה שלנו לקדם תוכניות מתאר חדשות ולהוסיף שטחי שיפוט לקו הכחול של ערים ערביות. מנהל התכנון הציג את כל זה בפני הוועדה, אבל הח"כים הערביים בחרו ללכת לדיון על עמונה. אזרח צריך לעבוד לפי החוק, גם אם יש נסיבות מקלות, מי שבנה ללא היתר עדיין עובר על החוק".