כשני שליש מהציבור מביעים אי אמון בחברי הכנסת ובשרי הממשלה

כך עולה מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, המתפרסם זו השנה ה-14 ברציפות לרגל פתיחת מושב החורף של הכנסת.

15.02.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
כשני שליש מהציבור מביעים אי אמון בחברי הכנסת ובשרי הממשלה

אמון השיא בנבחרי הציבור בשנה שעברה תיאר ככל הנראה את הציפיות שהיו לציבור מהכנסת החדשה, אולם נראה שהשנה החולפת שחקה באמון זה", ציין פרופ' ערן ויגודה-גדות, עורך המדד וראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטה.

המדד אשר נערך זו השנה הארבע עשרה ברציפות על ידי פרופ' ויגודה-גדות מאוניברסיטה ופרופ' שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון, בוחן את אמון הציבור בשורה ארוכה של מוסדות ומשרתי ציבור במדד של 1-5 (כשהציונים 1 ו-2 מביעים אי אמון ואי אמון רב; 3- הוא אמון בינוני ו-4-5 אמון ואמון רב).

זהו המדד המקיף ביותר בישראל כיום והוא נעשה על בסיס מתודולוגיה שמרנית ומהימנה המספקת דיווח עקבי בכלים של בחינת עמדות ותפיסות הציבור כלפי מגוון גדול של שירותים שהציבור מקבל ובאופן השוואתי. מדד זה הוא היחידי כיום שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל ולמינהל בישראל.

במדד הנוכחי השתתפו 287 אזרחים המהווים מדגם המייצג את גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.כאמור, חברי הכנסת שמתחילים את המושב השלישי לכהונתם בכנסת ה-19 סובלים עם פתיחת המושב, מחוסר בולט באמון הציבור בהם ובמוסד בו הם מכהנים.

רוב הציבור, כ – 65%, מביע חוסר אמון כשרק כ -13% מביעים אמון בח"כים. בסך הכל מדובר ברמת אמון ממוצעת של 2.22, ירידה מרמה של 2.29 בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא מבחינת אמון הציבור.

אולם ראוי לציין כי מדובר עדיין ברמת אמון גבוהה יחסית ל-14 שנות המדד, שמאופיינות בדרך כלל ברמות נמוכות בצורה משמעותית (למעשה, מדובר בציון השני בטיבו לאחר הרמה של שנה שעברה).תמונה דומה ניתן למצוא גם לגבי אמון הציבור כלפי שרי הממשלה: כ - 64% מהציבור מביע אי אמון בשריו  ורק כ  15% מהציבור מביע אמון בשרים.

רמת האמון הממוצעת עומדת על 2.24, ירידה מ-2.35 בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא.

גם כאן מדובר ברמה השנייה בטיבה בשנות המדד.גם כשמביטים ברמה המוסדית על הכנסת ועל המפלגות רואים סיפור דומה – רמות גבוהות של אי אמון וירידה ברמת האמון הממוצעת לעומת שנה שעברה, שהייתה שנת שיא. 61% מהציבור מביע חוסר אמון בכנסת לעומת 16% שמביעים בה אמון, כשהרמה הממוצעת ירדה מ-2.45 בשנה שעברה ל-2.32.

68% מהציבור מביע חוסר אמון במפלגות, לעומת 9% שמביעים בהן אמון וירידה מרמת אמון ממוצעת של 2.29 בשנה שעברה ל-2.12 השנה.לדבריו של פרופ' ויגודה-גדות, מדובר ברמות אמון נמוכות מאוד, שממקמות את נבחרי הציבור בישראל באופן קבוע במקומות האחרונים מבין כל המגזר הציבורי בישראל."כבר בשנה שעברה הצבענו על כך שמייד לאחר בחירות יש עלייה משמעותית ברמת אמון הציבור, ולכן מעניין במיוחד לראות את רמת האמון בשנה שלאחריה.

מצד אחד, אין ספקות שמדובר בירידה לגבי כלל המערכת הפוליטית ואין כמובן ספק שמדובר על רמות אמון נמוכות מאוד, אולם מצד שני, התוצאות עדיין גבוהות יחסית ל-14 השנים הקודמות, כך שיש בכל זאת משהו בכנסת ובממשלה הנוכחית שגורמות לציבור לתת בהם יותר אמון מאשר בקודמיהם", סיכם פרופ' ויגודה-גדות.

כנסת

תגובות

מומלצים