השתתפות הרשות בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים

בשנת 2013 העבירה הממשלה תיקון לחוק על פיו הרשות המקומית אינה חייבת לעשות כן.

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק חינוך ממלכתי העוסק בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים פרק ט', סעיף 49, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית וקבעה כי רשות מקומית המשתתפת בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים הפועלים בתחומה, תהיה מחויבת להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, וזאת בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם תומכת המדינה במוסדות המוכרים הרשמיים.

משמעות התיקון היא שההשתתפות של הרשות המקומית תעשה על פי קריטריונים ברורים ושוויוניים ובהתאם לקבוע ביחס להשתתפות המדינה בכל הארץ. התיקון לחוק אינו מגביל את השתתפות הרשות המקומית המבקשת מרצונה להגדיל את שיעור השתתפותה בתקציבי המוסדות מעבר לשיעור שבו היא מחויבת.

תקצוב החינוך הרשמי בישראל נעשה משני מקורות תקציביים עיקריים: תקציב המדינה והשתתפות הרשויות המקומיות. סעיף 11 א' הידוע בכינויו "חוק נהרי" נוסף בשנת 2007 לחוק חינוך ממלכתי ובו נקבע כי רשות המקומית תשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם המדינה תומכת באותם המוסדות.

בשנת 2013 בוטל במסגרת חוק ההסדרים ההסדר הנ"ל, כך שהרשות המקומית לא חויבה לתקצב את המוסדות המוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומה (רשאית להשתתף אך לא חייבת). היום כאמור הצביעו חברי הוועדה והחזירו את סעיף 11 א' לנוסחו המקורי.

נועה היימן נציגת משרד האוצר בדיון אמרה לוועדה, כי בשנתיים האחרונות התקבלו הרבה פניות ממוסדות חינוך חרדיים מוכרים שאינם רשמיים בערים חרדיות, שהתלוננו כי תקציביהם קוצצו לאחר שהחוק בוטל בשנת 2013.

לדברי יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), הוועדה החזירה למעשה את המצב לקדמותו לפני התיקון לחוק משנת 2013 בזמן ממשלת הבית היהודי, הליכוד ויש עתיד שביטלו את הסעיף המדובר. סגן השר משולם נהרי (ש"ס)  אמר כי "היום ניתנה האפשרות להחזיר עטרה ליושנה" וכי "החוק הזה הוא שוויוני מאין שאינו עושה שימוש בתקציבים ממשלתיים.

כל התלמידים במוסדות הללו לומדים לימודי ליבה ולכן מי שאמר בזמנו שהתלמידים אינם לומדים ליבה הטעה והטעה". גם חברי הרשימה המשותפת (אופוזיציה) הצביעו בעד החוק.

עוד אישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (פרק ט', סעיף 47-48 מתוך הצעת חוק התייעלות כלכלית).

חברי הכנסת הצביעו בעד דחיית השלמת יום חינוך ארוך בשנתיים , משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התשע"ח.

בדברי ההסבר  לחוק נכתב כי עד היום משנת 1997, הוחל בהדרגה יישומו של החוק במוסדות החינוך ב-106 ישובים, בהתאם למדדים סוציואקונומיים ובגני ילדים ב-92 ישובים בהתאם למדדים סוציואקונומיים.

במקומות בהם הוחל יום חינוך ארוך , ימשיך להיות מונהג חוק זה והחלת יום חינוך ארוך ביישובים נוספים ובשכונות נוספות תותאם למועד החדש. עוד נכתב כי בעקבות יישום רפורמת אופק חדש נוספו שעות לימודים המאריכות את יום הלימודים.

כמו כן יישום המלצותיה של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי כוללות הפעלת מסגרות צהריים המאריכות את יום הלימודים עד השעה 16:00 בגני הילדים ובשכבות א' ו- ב' באשכולות 1-3. השלמת החלת חוק יום חינוך ארוך כרוכה בעלויות תקציביות רחבות היקף של למעלה משני מיליארד ₪.

לנוכח זאת הוצע לדחות את השלמת החלת החוק בשנתיים, משנת הלימודים התשע"ו לשנת הלימודים התשע"ח.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי דחיית השלמת יישום החוק מונעת מנשים מלהשתלב בשוק העבודה.

"תתכבד הכנסת ותחוקק חוק חדש ולא תדחה את יישומו בחוק ההסדרים. זאת שערורייה, אני קוראת לכנסת לא להצביע בעד דחיית החוק".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר כי אילו היה חבר אופוזיציה לא היה תומך בדחיית השלמת יישום החוק. "אין אף ח"כ שירים ידו בלב שלם ונפש חפצה, אך צריך למצוא מקורות מימון להרבה אתגרים.

הצבענו בכנסת ה-20 על הרבה רפורמות שדורשות משאבים למערכת החינוך ואנחנו לא מתכוונים לקצץ בתקציב המשרד.

מדובר בצוק העיתים ויש הכרח לקצץ ולכן לא היה מנוס מלאשר את בקשת הממשלה עם כל הכאב וכל הרצון להמשיך ולהחיל את החוק בכל רחבי הארץ".