המרגל הדרוזי

בעודנו הולכים בדרך עפר לאתר שבט האינקה שבפרו,נתקלנו באישה חולה,עם דופק לב וחום גבוה,מצבה היה חמור,נותרו קילומטר או שניים להגעה ליעד,בתור בנאדם הרמתי אותה על כתפיי ולקחתי אותה לנקודה שממנה יבוא הסיוע המיוחל,אחרי שעשיתי את זה הרגשתי תחושת סיפוק,וככשאלה אותי מאיפה אני?! עניתי בגאווה ״מישראל״,היא הסתכלה עליי עם עיניים נוצצות כאילו שאמרה לי :״אבל חשבתי שאתם הישראלים רק טובים במלחמות,איך זה קרה שעזרת לי?!״,היא לא הפסיקה להודות לי..באותה שניה הרגשתי שעשיתי הסברה ממש טובה כי היו ברדיוס שני מטרים תיירים מכל העולם..

ועכשיו,כדרוזי ישראלי אני רוצה לעשות הסברה לאזרחי ישראל!!

מדינה שלמה נדהמה לשמוע על לוחם שריון דרוזי שהואשם בריגול לטובת האויב הסורי..

משום מה,עבדכם הנאמן לא התרגש,ואפילו לא הניד עפעף למשמע אוזניו.

גם כששאלו אותי חברים מהצבא,מהטיול בדרום אמריקה,מהבית ספר וסתם אנשים שהכרתי בתקופות שונות בחיי ששלחו הודעות רנדומליות כי ״הבוגד״ הינו דרוזי,(איך יכול להיות שזה קורה אצלכם)?!! עניתי:״עזבו,שקר וכזב״.

אז חברים,אמנם אני לא מכיר את הבחור באופן אישי אך אני חותם על כך שאין שחר לדברים שהושלכו כלפיו.

הלויאליות למדינה הינה ערך עליון המלווה אותנו עוד מהרחם שבו נוצרנו,והיא מונחלת היטב,כי אנחנו ישראלים בכל רמ״ח איברנו. הערך הטהור הזה הינו נר לרגלינו,ואנחנו התמסרנו ונשבענו להקשיחו.

לא כי אנחנו ״הכלבים״ של היהודים ולא בגלל שאנחנו ״הבוגדים״ בעיניי הערבים, אלא משום שאנחנו אנשים המבדילים בין עיקר לטפל, בין אמת לשקר ובין אימון לבגידה, האוהבים את ארצם בכל נימי נפשם.

העולם הגלובלי, הזמין והנגיש לכל כף יד, הטכנולוגיה, הפתיחות והחופשיות העיוורת..

אלה הדברים שצריך להיזהר מהם כדי למנוע ממידע מסווג ורגיש להגיע לידי האויב,

תוך שימת דגש על ערנות, סבלנות וסובלנות הן כלפי הסביבה, החברה והן כלפי המדינה.

אני סמוך ובטוח שהאמת תצא לאור בקרוב.

זה הוא קו אדום שחצייתו מובילה לפינות אפלות שהעלטה היא נחלתן.

אך לבנו לבן כשלג וגורל המדינה הוא גורלנו, אנחנו שותפים בנטל ובחיים לא נחשוב לשבריר של שנייה לפגוע בביטחון המדינה.

ההפך,אנו חושבים כי יש למסד את שלטון מדינת ישראל בכל חבלי הארץ.

לא ניתן למתלהמים, לתקשורת ולמסיתים לרמוס את כבודנו!!