מכתב ליקירי איוב
איוב היקר מקווה שאצלך הדברים כשורה ואתה מתמודד במלוא האנרגיה במירוץ לבחירות הקרובות.קראתי מספר פעמים את המייל ששלחת לי כתגובה על המאמר שלי "איוב: טוב ליהודים".
הפריע לי שהחלטת להתייחס לדברי כעניין אישי, במיוחד היות ואתה יודע שדווקא מבחינה אישית אני חש חיבה מיוחדת אליך עוד מהתקופה בה הייתי עוזר פרלמטרי צעיר בכנסת.
יותר מכך,התאכזבתי מתגובתך היות והנחתי שאתה יודע שאיני כותב מתוך קנאה או שנאה חלילה, אלא מתוך עניין אמיתי להניע וויכוח ציבורי בקרב העדה בנושאים החברתיים והפוליטיים המשפיעים על חיינו כעדה קטנה ומיוחדת בארץ זאת.
בנוסף, הייתה לך זכות מלאה להרגיש מאוכזב ממני אם הייתי מעלה לדיון נושאים אישים שלך, אך בהיותך האישיות הדרוזית הציבורית שעשתה כותרות פוליטיות רבות בשנים האחרונות הייתי מצפה ממך שתגלה הבנה לזכותי ואף חובתי להתווכח על אותם נושאים בקול רם.
בהזדמנות זאת תרשה לי גם להתייחס לכמה מהנקודות שהעלית בתשובתך.
אקח לעצמי את הזכות להתחיל בנושא המשפחתי שהזכרת לגבי עמדתו של סבי ביחס לישוב היהודי בארץ .
בנושא זה אומר בקצרה שאני גאה להיות נכד לאדם אשר נמנה על קבוצת השייח׳ים אשר בתבונה ובדרכי נועם, ללא צלצולים ומנגינות, הצליחה להציל את בני העדה בגליל ובכרמל מקטסטרופה שהיינו ממשיכים לשלם עליה לדורי דורות ובמקרה הטוב היינו היום באוהלים באיזה מחנה פליטים בגבול עם כורדיסטן.
אך התנהלותך הפוליטית בשנים האחרונות והמחיר אותו כנראה נאלצת לשלם כדי לשרוד במרכז הליכוד, גרמה לרבים כמוני לראות בך נציג שטוב רק לליכוד ולימין בארץ ולא לבני העדה הדרוזית.
הציפיה ממך הייתה ועדיין, שתצליח להשכיל ולשלב בין האינטרסים הפוליטיים של הימין ובין האינטרסים של בני העדה.
בוודאי שמת לב שמאמרי לא התייחס לרשימת ההישגים שהצלחת להביא למגזר בתפקידים האחרונים שלך כמו גם לא לביקורת שמנגד על הדלילות של אותם הישגים.
מה שעורר את ביקורתי היו ההשלכות של האמירות והמעשים שלך על ההישרדות שלנו כקבוצה עדתית ותרבותית מיוחדת בארץ זאת ולא כמיעוט ״אנדרדוג״ ביחס לקבוצת הרוב היהודית במדינה.
לדוגמא, טענתך הנטולת כל בסיס, שהשירות הצבאי שלנו בא כמצווה דתית המחייבת אותנו לשרת את העם היהודי.
זאת במקום להציג אותנו כאזרחים שותפים בזכויות ובחובות מתוך בחירה.
לא אאריך בדברי כי לבטח יש לך עיסוקים רבים ערב הבחירות ואני מצטער אם המאמר שלי פורש כנושא נימה אישית לא עניינית.
לסיום תרשה לי להזכיר שאין זה סוד שאני לא נמנה על אותה חבורת אקדמיים דרוזים מתוסכלים הרואים את שיפור המצב הכלכלי שלנו על ידי אחרוני הקומניסטים בארץ ועמיתיהם בצפון קוריאה וודאי לא דרך שותפות עם צאצאיו של חאג' אמין אלחוסייני.
יחד עם זאת קשה לי גם עם דרך הימין הקיצונית שמפלגתך מייצגת. אף על פי כן אנימאחל לך הצלחה ברמה האישית, גם אם לא המפלגתית, בבחירות הקרובות .
בכבוד ובהערכה
אמיר
