תגובת חכ"ל שכיב שנאן לעתירה למנוע ממנו להתמודד

שני חברי מפלגת העבודה סאלח סעד וגואד חלבי הגישו עתירה לבית הדין לעתירות של מפלגת העבודה, נגד שכיב שנאן בכדי למנוע ממנו התמודדות במפלגת העבודה, בטענה שהוא הלך עם תנועת עצמאות לאחר שזו התפלגה מתנועת העבודה.

העותרים : 1. סלאח סעד 2. ג'וואד חלבי, נגד, המשיב:  שכיב שנאן, באמצעות ב"כ עו"ד יורם אברהמי
          
תגובה לעתירה: המשיב מתכבד להגיש תגובתו לעתירות אשר הופנו כנגד האפשרות בה יתמודד בבחירות המקדימות לרשימת העבודה בבחירות לכנסת ה-20 .

א. המשיב התפקד למפלגה טרם יום 03/12/2014 ולמען סבר את האוזן יציין המשיב כי בתחילת חודש פברואר 2014 ולמען הדיוק ביום 02/02/2014 נפגש עם יושב ראש המפלגה ח"כ יצחק הרצוג ובו קיבל את ברכתו לחזרתו למפלגה.

ב. יו"ר המפלגה ביקש מהמשיב שלא להגיש טופס התפקדות עד אשר יסיים היועץ המשפטי למפלגה עו"ד שימי בראון בדיקה באשר לחברות כפולה במפלגת "עצמאות" המשיב יציין כי למפלגת "עצמאות" לא היה מפקד חברים ולכן לא היה חבר במפלגה מעולם.

ג. המשיב התייעץ עם חבר הכנסת איתן כבל ועם מזכ"ל המפלגה שביקש מהמשיב לערוך מסיבת עיתונאים לרגל חזרתו למפלגה לאור העובדה כי שימש כחבר כנסת לשעבר ובעל עבר עשיר ורב שנים במפלגה והיותו מנהיג מרכזי בעדה הדרוזית וכהונתו כחבר כנסת מטעם רשימת המפלגה לכנסת ה- 17.

ד. במהלך חודש אוקטובר 2014 מילא המשיב טופס התפקדות בפני ח"כ איתן כבל עימו נפגש ולאחר כשבועיים בתחילת נובמבר 2014 מסר לו את מספר כרטיס האשראי שלו כדי שיגיש את טפסי ההתפקדות שלו ושל רעייתו אשר למיטב הבנתו הוגשו במועד זה או בסמוך לו.

ה. מועד התפקדותו היה טרם ההחלטה על הקדמת הבחירות הכלליות לכנסת ה- 20  ולא היה כל קשר בין התפקדותו לבין חברותו במפלגה בניגוד גמור ומוחלט למועמדים אחרים אשר הגישו את מועמדותם לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת ה-20.

ו. לענין טענת "גניבת המנדט לטובת מפלגת עצמאות", המשיב יקדים ויאמר כי הסכם חלוקת יחידות המימון בין מפלגת העבודה לבין מפלגת עצמאות הסדיר את נושא חלוקת המושבים בין המפלגות. וזאת כשנה טרם כניסתו של המשיב לכנסת ה- 18 .

ז. כאשר אהוד ברק התפלג ממפלגת העבודה לא היה המשיב חלק מהמהלך הזה, לא כיהן כחבר כנסת ולא היה שותף לפילוג דבר  הפילוג נודע למשיב מהתקשורת כמו רבים מחבריו.

ח. נוצרה סיטואציה לפיה היה הבא בתור ברשימת העבודה וגם ברשימת עצמאות שכן ההסכם קבע כי למפלגת עצמאות יהיו חמישה חברי כנסת ונוכח פרישתו של אחד מחברי סיעת עצמאות מתן וילנאי) הרי שכניסתו לכנסת לא "גנבה" מנדט ממפלגת העבודה ממילא באם היה מסרב לתנאי אותו הציב מר אהוד ברק לפיו מתן וילנאי יפרוש מהכנסת אך ורק באם המשיב ימלא מקומו בסיעת "עצמאות" ובכך נמצא כי זה נהנה וזה לא חסר.

ט. בחירתו היחידה של המשיב היתה באם להיכנס לכנסת באם לאו, לא היתה בידי המשיב שכן באם לא היה מתחייב להיכלל ברשימת "עצמאות" הרי שלא היה נכנס לכנסת כלל ועיקר, וממילא היה נשאר חבר הכנסת מתן וילנאי כחבר כנסת כך ששום מנדט לא "נגנב" מהמפלגה וכך, הדרישה מהמשיב שלא להיכנס לכנסת ה- 18 היתה מצד אחד בלתי אנושית ומצד שני לא היתה מוסיפה למפלגה ולו מנדט אחד ולכן הטענה כי המשיב "גנב" מנדט לכאורה אינה עומדת במבחן המציאות, אינה נכונה ומהווה הטעיה במזיד של המוסד הנכבד.

י. מבלי לפגוע באמור לעיל, הרי שנוכח הבירור העובדתי הנדרש הפילוג בין מפלגת העבודה לבין סיעת עצמאות ארע  ביום 17/1/2011 הוא היום בו פרש אהוד ברק ביחד עם עינת וילף ,שלום שמחון, אורית נוקד ומתן וילנאי ממפלגת העבודה. המשיב נכנס לכנסת במקומו של חבר הכנסת וילנאי וכתנאי לפרישתו של וילנאי וכניסתו של המשיב לכנסת היה הזדהותו עם סיעת "עצמאות" כאן המקום לציין כי הזדהותו של המשיב עם סיעת "עצמאות" לא גרעה מהמפלגה מנדט עובדתית לסיעת עצמאות היו חמישה חברי כנסת במועד הפילוג וכך נותר המצב עד לסיום כהונתה של הכנסת ה- 18 יתרה מכך, ההסכם בין הסיעות קבע כי בכל מקרה סיעת "עצמאות" תקבל חמש יחידות מימון כך שלא נגרע מהמפלגה דבר וחצי דבר.

יא. המשיב הושבע לכנסת ה- 18 שנה וחודש לאחר הפילוג ממפלגת העבודה כך ששוב הטענה כאילו "גנב" מנדט מהמפלגה אינה נכונה כלל ועיקר.

יב. לענין הטענה כי יש להחיל את סעיף 96 ג' לחוקת המפלגה הרי שטענה זו תהא יפה רק באם תוחל ככלל שווה על כלל המתמודדים במפלגה המשיב אינו צריך להיות מופלה לרעה לעומת מתמודדים אחרים אשר התמודדו במפלגות אחרות והודיעו קבל עם ועדה על פרישתם מהמפלגה וקראו להצביע עבור רשימות מתחרות לה, אותם מתמודדים אושרו על ידי מזכירות לשכת המפלגה והוכשרו להתמודד, המשיב אינו שונה מהם ואין להפלותו לרעה בשל כך.

יג. המשיב לא ביקש מעולם להתמודד במסגרת מפלגה אחרת והטענות לפיהן אין זה "מוסרי" כי יתמודד הינן טענות לא ראויות שכן מי שיחליט באם המשיב ראוי לשמש כחבר כנסת יהיו כלל חברי המפלגה ולא העותרים הנכבדים.

יד. אל לו למוסד לבירור עתירות להיעתר לכוונתם הנסתרת של העותרים אשר מתמקדת במניעת הזכות הדמוקרטית הבסיסית של חבר מפלגה להתמודד ברשימתה לכנסת, המפלגה הינה מפלגה חפצת חיים המעונינת בקליטת חברים חדשים והשבת בניה אל שורותיה כך נהגה מאז ומעולם גם כלפי אלה אשר התמודדו במסגרת רשימות מתחרות ואף נבחרו מטעמה לשמש כיושבי ראש וכמועמדיה לראשות הממשלה רחמנא ליצלן.

טו. המשיב אינו שונה ממועמדים אחרים אשר ביקשו לחדש חברותם במפלגה, ההבדל בינם לבינו מתמקד במועד חזרתם למפלגה שכן אותם מועמדים אשר מזכירות הלשכה החליטה כי תקוצר תקופת אכשרתם החליטו להצטרף למפלגה בגלל הקדמת הבחירות לעומתם המשיב החליט על חזרתו למפלגה ללא כל קשר לבחירות ובכך ראוי הרבה יותר להערכה ולקבלה מיתר המועמדים אשר הוכשרו על ידי מזכירות הלשכה.

טז. אין להפלות את המשיב לעומת מתמודדים אחרים רק משום שמאן דהוא חושש מהתמודדתו.

יז. פרט לניסיון של העותרים למנוע את התמודדותו של המשיב לא שונה מצבו המשפטי של המשיב ממעמדם המשפטי של יתר המועמדים אשר לגביהם נדרשה החלטת מזכירות לשכה לאישור התמודדותם השוני היחיד אותו ניתן לציין בבירור הוא כי המשיב בניגוד אליהם עשה החלטתו זו עוד טרם ההחלטה על הקדמת הבחירות.

יח. אשר על כן נוכח היעדר העילה כנגד המשיב והניצול של הליך משפטי לשם השגת יתרון לא הוגן בבחירות ומכל המקובץ לעיל עולה כי המוסד הנכבד יתבקש לדחות עתירות אלה על הסף .