מי אני?

שלום ..לאור המצב הקיים היום רציתי לפתוח דיון חשוב , ולספר לכם סיפור אמיתי שקרה לי ..לפני כמה ימים בשעות הערב ,חניתי את האוטו שלי בחניה הרגילה כל יום (בחיפה ) הסתכלתי מסביב להפתעתי לא היו אנשים כרגיל , חשתי פחד - כמובן לאור המצב ומה שקורה , פתאום ראיתי שני צעירים יהודים דתיים עוברים במקום , נרתעתי - נשארתי באוטו נעלתי את הדלתות והתחלתי כאילו להתעסק בטלפון עד שחלפו מהמקום חשתי הקלה אז ירדתי מהאוטו והמשכתי בדרכי ..

כשאני בחזרה לאוטו  כמובן אחרי כמה שעות ראיתי בחור ערבי עם שפם וזקן מדבר בטלפון ושוב אין אף אחד בחניה ומה עוד עומד בדיוק ליד האוטו שלי לרגע הלב שלי נפל לי בין הרגליים הלכתי לכיוון האוטו מנסה להסתיר את הפחד סוחבת את הרגליים בכוח מתפללת שיבוא מישהו אבל אף אחד לא בא .. כמה מטרים ספורים הרגישו כמו קילומטרים ושניות ספורות כמו שעות ארוכות ..

לא יודעת איך , שהגעתי חייכתי ואמרתי לו בערבית -" שלום זה האוטו שלי " - כי הוא בדיוק נשען לי על האוטו ..
אז הוא חייך ואמר סליחה והסתלק מהמקום ..
עליתי לאוטו במהירות וטסתי הביתה מרוב פחד ..
ואז חשבתי לי בדרך .. מי אני ?? בעיני הערבים אני ישראלית בעיני היהודים אני ערביה .. מי אני ?

האמת כל הזמן הגדרתי את עצמי כערביה ישראלית אני כן מזדהה עם הערבים ומדברת את השפה אז אני ערביה ללא ספק מצד שני אני גרה במדינת ישראל ומקבלת את כל ההטבות כאזרח ישראלי ומשרתת את המדינה ומייצגת אותה אפילו (משלחות לחו"ל ) חיה בכבוד ואין על מה להתלונן אז אני גם ללא שום ספק ישראלית .. וכל הזמן האמנתי שאני יכולה לשלב בין השניים כי זה מה שאנחנו ..

אגב אני לא מתייחסת לדתות בעניין כי ערבים זה לא בהכרח מוסלמים וישראלים זה לא בהכרח גם יהודים - כלומר בניגוד למה שחושבים חלק מהיהודים הדרוזים משרתים את מדינת ישראל הם לא משרתים אותם ואת זה הם צריכים להבין - אבל זה כבר סיפור אחר לא משנה ..

ואם אני אומרת שאני מזדהה עם הערבים אז אני מתכוונת למסכנים שאין להם בית או מה לאכול בעקבות המלחמה ולא למחבלים ..

ונחזור לשאלה - מי אנחנו ? מי אני ?