"האם חייבים לחברות האשראי והסלולר יושמו במעצר בית?"
לדברי עו"ד צבי וישנגרד, עלול מצבם של אזרחי ישראל המצויים בחובות להחריף מאד בעוד כחודש, אז אמורה שרת המשפטים להחליט על שורה של צעדים בחוק ההוצאה לפועל, שמטרתם להחליף את עונשי המאסר לחייבים, שניטלו מהחוק לפני כשלוש שנים, וככל הנראה לא ישובו אליו לעולם.
במכתב מפורט ששלח פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין לשרת המשפטים , מפרטים חבריו שורה של הצעות מקוריות להחרפת מצבם של חייבים, שישמשו, לדבריהם, שיניים חוקיות, להכבדת ידה של ההוצאה לפועל על חייבים.
לדברי עו"ד וישנגרד, רוב בעלי החוב בישראל, חבים את חובם אל תאגידים מסחריים וביניהם בנקים, חברות האשראי, חברות תקשורת וסלולר, ושאר תאגידי ענק. לדבריו, חברי פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין מייצגים ברובם את אותם זוכים, שרבים מהם כאמור הם תאגידי הענק, שיהנו מאד אם שיני חוקי הגבייה יהפכו לחדות יותר.
בין הצעדים המוצעים על ידי הפורום, היא רשות לעקל כספים מחשבונות בנק של קרובי משפחה של החייבים, הטלת עונשי מעצר בית ועבודות שירות על חייבים, וכן להקשות עליהם מאד להחזיק בכלי רכב וברישיון בר תוקף. כמו כן, מציעים בפורום לבטל את הקדימות המוחלטת של חוב מזונות על פני חובות אחרים, ולאפשר למעשה לכל זוכה לעקל את שכרו של החייב, תוך מניעת הכספים מפיהם של ילדיו.
לדברי עו"ד וישנגרד, קשה למצוא קשר, אפילו קלוש, בין הצעדים אותם מציע הפורום ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין לשרת המשפטים, לבין החובה לאפשר לאזרחי ישראל לעבוד למחייתם, לקיים את עצמם ואת בני משפחתם בכבוד, ובסופו של דבר גם לשרת את החוב המוטל עליהם.
על שורת ההצעות מעוררת המחלוקת שנחתה על שולחנה של שרת המשפטים, ושייתכן וייגזרו ממנה סעיפי החוק למאבק בחייבים – בכתבה הבאה.
בתחילת מאי אמורה לפוג הוראת השעה המשעה את האפשרות להטיל עונש מאסר לחייבים בהוצאה לפועל. לאור זאת ריכז פורום הוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין מספר רב של הצעות לתיקון חוק ההוצאה לפועל, אשר יאפשר חלופות שיאפשרו לזוכים לפעול נגד חייבים המשתמטים מתשלום חובם.
לדברי עו"ד צבי וישנגרד העוסק רבות בייצוג חייבים מול ההוצאה לפועל, ברשימת הצעדים אותם פירטו אנשי הפורום, קיימים מספר רב של הצעות מעוררות מחלוקת, שאם תתקבלנה, עלולות לשנות מן היסוד את צביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ומתקדמת ופגיעה קשה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לדבריו צעדים אלה ספק אם יעברו מבחן בג"ץ, אך אם יתקבלו, הם עלולים לפגוע קשות באזרחים שנקלעו על כורחם, ובתום לב, לחובות כבדים.
לדבריו, רוב החובות בהם מטפלות לשכות ההוצאה לפועל הם חובות של אזרחים נורמטיביים לתאגידי ענק כמו חברות סלולר, חברות אשראי, בנקים ודומיהם, ועל כן הצעות הפורום בעצם מקדמות את ענייניהם של התאגידים הללו במלחמה לגביית החובות מהציבור.
"תספורת אחת שמאשרות הרשויות לאחד הטייקונים שקולה, מבחינה כספית, לכלל הצעדים הדרקוניים שמציעה לשכת עוה"ד להטיל על חייבים" אומר עו"ד וישנגרד. "אין מניעה שנקיטה אפילו של מספר צעדים מהמוצעים תגרום בישראל למרי אזרחי, ולהתאבדות חייבים, כמו במקרהו המצער של סילמן".
המאסר בפועל בוטל חכו לחלופות בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל, תיקון שבמסגרתו נקבעה הוראת שעה לשנתיים המבטלת את מאסר החייבים, החל משנת 2011. במאי 2013 הוארכה הוראת השעה בשנה נוספת ביוזמתה של חה"כ מרב מיכאלי, והיא עתידה לפוג במאי הקרוב.
מטרת הוראת השעה הייתה לבחון את השפעת ביטול השימוש במאסר חייבים על היקף גביית החובות.
לדברי עו"ד וישנגרד, לפי הדו"חות הדו-שנתיים של הרשות לאכיפה וגבייה, בתקופה שנבדקה, לא רק שלא חלה ירידה בגבייה, אלא שהגבייה עלתה, בין השאר בשל מבצעי גבייה.
"מהדו"חות עולה באופן ברור שיש דרכים יעילות יותר ממאסר לגביית חובות ללא צורך בביטוי הפרדוקסלי (מבחינה משפטית) "מאסר אזרחי", ביניהם הטלת מגבלות על שימוש בכרטיס אשראי ומגבלות על חשבון הבנק.
לדברי עו"ד וישנגרד המשבר הכלכלי גורר עימו עוד ועוד משפחות שלא מסוגלות לשלם חובות אליהם נקלעו, אם בשל מחלה, פיטורין, או התנהלות כלכלית לא מחושבת, ואת כל אלה, יש מי שמעוניין להפוך לפושעים מוגבלי תנועה, לשלול מהם את יכולת ההשתכרות, לגרור עמם את משפחתם ותלויהם וכל זאת על מנת להוציא מהם כספים שאין בידם לשלם.
"הצעות הפורום דרקוניות" פורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין, המורכב ברובו, לדברי עו"ד וישנגרד, מעורכי דין המייצגים זוכים, הוציא בסוף פברואר מכתב ארוך ובו אסופה של למעלה משלושים הצעות לשינוי חוק ההוצאה לפועל, וזאת במטרה "לתת שיניים" לגופי האכיפה מול חייבים, שיניים שיחליפו את פקודת המאסר לחייבים אשר הושעתה לפני כשלוש שנים.
לדברי עו"ד צבי וישנגרד, העוסק רבות בייצוג חייבים מול ההוצאה לפועל, מדובר בשורה של הצעות שרבות מהן, אם תתקבלנה, עלולות להפוך את חייהם של עשרות אלפי ישראלים לחיי סבל, חסרי תקווה, ולגרור רבים מהם למעשי ייאוש נוסח סילמן.
לדברי עו"ד וישנגרד, אחת ההצעות הדרקוניות ביותר אותם מציין הפורום במכתבו לשרת המשפטים, הוא סעיף 11 אשר מציע לאפשר עיקול על חשבונות בנק של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של החייבים - וכך למנוע מילוט הון.
לדברי עו"ד וישנגרד, לא רק שצעד זה עלול לפגוע קשות בצנעת הפרט, בחופש העיסוק, ועובר על רבים מחוקי הסודיות הבנקאית, הרי שמעבר לכך, ישנם חייבים לא מעטים המסתירים מבני משפחתם את מצבם הכלכלי.
מתן מידע שכזה יחשוף את החייבים במערומיהם בפני בני המשפחה, ועלול לגרום להם לנקוט בצעדי יאוש.
למעשה, הכללת סעיף שכזה בחוק עלול לאפשר את חשיפתו של מידע חסוי על משפחות שלמות, בידי לא מורשים, ועלול לאפשר סחר בנתונים כלכליים שיש עליהם חיסיון מוחלט בחוקי הבנקאות בכל מדינות העולם המערבי.
"להטיל על חייבים עבודות שירות בדומה לעבריינים " אחת מההצעות הבעייתיות ביותר של פורום ההוצאה לפועל נוגעת להשתת עונשים על חייבים, ובינהם אפשרות להטיל עליהם עונש של עבודות לשירות הציבור, בדומה ל עבריינים שהורשעו בפלילים. (ראה סעיף 9 להצעת הפורום המצ"ב).
לדברי עו"ד וישנגרד מטרתה היחידה של ההוצאה לפועל הינה גביית חובות ולא הפיכתם של החייבים לאסירים בתשלום של המדינה, תוך העבדתם בפרך, וללא שכר ראוי.
"איזה תועלת תצמח לנושה אם החייב יבצע עבודות שירות?" תוהה עו"ד וישנגרד, ומוסיף, כי אם הדבר יתקבל בחוק, הדבר יהפוך ציבורים שלמים בישראל לעבריינים מורשעים על לא עוול בכפם, תוך בזבוז זמנם, ללא שכר ראוי, מבלי שהם מסוגלים לשרת את החובות אותם הם נושאים ומנסים בכל כוחם לשלם.
"מניעת מזונות מילדים, והעברתם לזוכים" כמו כן מציעים בפורום ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין, להחליש את מעמדו העדיף של חוב מזונות על פני חובות אחרים, ומציעים כי הקדימות המוחלטת הקיימת לו כיום בחוק, תוגבל בחודשיים שלושה בלבד, ואז יינתן גם לזוכים נוספים ליהנות מהכספים בהם משתכר החייב. לדברי היוזמים, צעד זה יאפשר למנוע גירושין פיקטיביים בין בני זוג, שכל מטרתם היא מילוט רכוש בחסות מזונות.
לדברי עו"ד וישנגרד מדובר בסעיף בעל שפה מכובסת, שמתחתיו מסתתרת מציאות מפלצתית. לדבריו, משמעות הצעד הזה היא מניעת מזונות מקטינים, תוך העברתם לזוכים, שברובם הם תאגידי ענק. "הוראה שכזו עלולה להפיל את חובת קיומם של עשרות אלפי ילדים על מוסדות המדינה, לגרור אותם לתהומות של עוני ונחשלות, ולהרוס למעשה את עתידם" אומר עו"ד וישנגרד.
לדבריו, רוב הגירושין בין בעלי חוב נובעים מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו, ולא בשל ניסיון למלט רכוש. אם מדובר בגירושים שאינם פקטיביים אזי יש להמשיך במצב הקיים. רק אם יוכח שמדובר בגירושין בעין, על הנייר בלבד, יהיה מוצדק, אולי, למנוע דין קדימה לתשלומי המזונות.
לרדת לכיסם של מקבלי הקצבאות הצעה נוספת של הפורום נוגעת באפשרות לעקל קצבאות ביטוח לאומי מחייבים (סעיף 14). כיום פתוחה אפשרות זו רק עבור חוב מזונות. לפי ההצעה, יתאפשר לזוכים לעקל 20% מגובה קצבאות הביטוח הלאומי של חייבים. לדברי עו"ד וישנגרד מדובר בהצעה מסוכנת, מפני שהביטוח הלאומי משלם תשלומי קיום נמוכים ביותר, ומהווה למעשה את רשת הביטחון הסוציאלי הנמוכה ביותר הנתונה לאזרחים במדינת ישראל. "הוראה שתקצץ בתשלומים אותם נותן המל"ל לזכאיו, והניתנים להם בדין, שוללת מזון מפי רעבים, ועלולה לגרור את העניים ביותר לחטט בפחים, ולסבול עוני מנוול. זאת ודאי אינה כוונתו של המחוקק" אומר עו"ד וישנגרד.
"לעקל את מלוא המשכורת – לא רק בחוב מזונות" בסעיף 23 מציעים חברי הפורום לאפשר ביצוע עיקולים על מלוא החוב של חייבים, בדומה לתקנה המאפשרת גביית חוב מזונות. לדברי עו"ד וישנגרד מדובר על הוספת חטא על פשע.
"מקום לבטל את התקנה השערורייתית לפיה ניתן לעקל את כל משכורתו של חייב בתיק מזונות, מבלי להשאיר לו פרוטה שחוקה למחייתו ובמקרים אחרים למשפחתו החדשה אותה הקים, מוצע כעת לעקל לכל החייבים (ולא רק במזונות) את כל משכורתם. ממה בדיוק יחיו אותם החייבים? איך ידאגו לזכויותיהם הבסיסיות של ילדיהם הסמוכים על שולחנם?" תוהה עו"ד וישנגרד, ומכנה הצעה זו כלא הגיונית, וככזו שאין ספק כי לא תעמוד במבחן בג"ץ.
מעצר בית לחייבים עוד מציעים בפורום ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין (סעיף 30) לאפשר להוצאה לפועל להטיל מעצר בית על חייבים. לדברי עו"ד וישנגרד, לא ברור כיצד צעד דרקוני שכזה תורם במשהו לגביית החוב. לדבריו, כאשר תנועתו של אדם מוגבלת לביתו, ספק אם יוכל לפרנס את עצמו, קל וחומר את אשתו וילדיו. מעבר לכך, במעצר בית, איש לא דואג לכלכלתו של העציר, ועל כן, מדובר בכליאה והרעבה בחסות המדינה, בלא משפט. אין ספק שצעד זה נוגד כל היגיון ומידה, מסכם עו"ד וישנגרד.
הגדלת תשלום החוב המינימאלי ל-500 ₪ בחודש כמו כן, מציעים בפורום ההוצאה לפועל להגדיל את סך התשלום החודשי המינימאלי ל-500 ₪ (סעיף 32) פי חמישה מהמוטל היום.
לדברי עו"ד וישנגרד, משפחות רבות בישראל משיגות בקושי את הצרכים הבסיסיים לקיומן. בשבילן ההבדל בין 100 ₪ לחודש, ל-500 ₪ מתבטא ברעב ובחסך בתרופות.
לדבריו, לא סתם דנים בהוצאה לפועל ביכולתו של החייב לשאת בתשלומים, ואם אין הוא מסוגל לשלם למעלה מ-100 ₪ בחודש, מה תועיל תקנה חדשה זו? הכנסתו לחוב נוסף והשתת עונשים בשל פיגורים שמראש היה ידוע כי בידו משגת לשלמם?
צלם אבי מהצרי
