משבר אמון שקרים ואמיתות בתקשורת

בימים כשהמדיה על כל ערוציה עסוקה בשאלת הפצת ידיעות כזב נערך סקר עמדות הציבור בנושא חדשות מזויפות (פייק- ניוז) שהוצג בכנס בנושא  "משבר אמון- שקרים ואמיתות בתקשורת" שהתקיים באקדמית כנרת. 

בסקר נבדק בין השאר כיצד הציבור מגדיר מהי "חדשה כוזבת?" ההגדרה שרוב הציבור כ-2/3 מהנשאלים הסכים עליה היה "חדשות מזויפות נכתבות ומפורסמות במטרה להטעות ועל מנת להרוויח כלכלית או פוליטית, לעיתים קרובות עם כותרות סנסציוניות, מוגזמות או מזויפות במטרה לתפוס תשומת לב" 

מהסקר עולה כי דווקא אמצעי התקשורת המסורתיים, מוערכים על ידי הציבור כאחראים פחות מאמצעי תקשורת אחרים להפצת חדשות כזב ואילו המפיצים העיקריים של חדשות כזב הם לדעת הציבור הרשתות החברתיות (61%) .
בדירוג האימון של הציבור אמצעי התקשורת המסורתיים מוערכים כיותר אמינים מאחרים (48%) פרט למשפחה וחברים המוערכים יותר והגיעו למקום הראשון  (68%).

אמצעי המדיה המסורתיים מוערכים יותר מאחרים ככאלה היכולים למנוע הפצת חדשות כזב. במקומות האחרונים מבחינת האמינות להפצת "חדשות כזב" נמצאים הדוברים, אנשי יחסי הציבור, הפוליטיקאים והרשתות החברתיות. 

העיתונאים מוערכים כפחות אחראים ליצירת חדשות כזב. מי שמוערך כאחראי יותר מאחרים להפצת חדשות כזב הם הדוברים והיחצנים. 

פרט מעניין שנמצא בסקר מעלה כי לגבי העיתונאים יש הבדל בהערכת מידת אחריותם ליצירת חדשות כזב, בין אלה שדווחו על נטייה לימין שחושבים שעיתונאים אחראים יותר ליצירת חדשות כזב (53%) וזה מסביר את  תפיסת אנשי הימין את העיתונאים כ"שמאלניים", לעומת אנשי מרכז (33%) ואנשי שמאל המייחסים הכי פחות אחריות לעיתונאים (17%).

פרופ' הלל נוסק, חוקר וראש המחלקה לתקשורת באקדמית כנרת, ניסח את השאלון ואת הממצאים.

עבודת השדה נערכה  על ידי ד"ר יצחק דיין באמצעות מכון המחקר כלים שלובים מחקרים בע"מ בהנהלת ד"ר דורון בן שאול בימים 24-25 למרץ 2019 בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית המדינה מגיל 15 וכלל 502 מרואיינים מתוך חברי פאנל שענו לשאלון שנשלח אליהם באינטרנט. טעות הדגימה היא +-4.5%.