בית המשפט רב הדלתות אין צדק יש חוק! האמנם?

ד"ר דוד סילורה מגשר ויו"ר קבוצת יחד גישור, מביא הצעה לפתרון שיעזור לציבור לפתור מחלוקות בצורה מהירה, צודקת ויעילה.

"החברה הישראלית מוצאת עצמה במבוי סתום, בכל הקשור לסכסוכים ותעשיית הצדק.

מערכת המשפט כמו גם בתי המשפט עצמם, מחפשים פיתרון הולם לבעיית העומס, מבלי לוותר על עקרונות היסוד של  "צדק, צדק תרדוף"....הבעיה היא, שעדיין רודפים אחריו.

בין יתר הנושאים שעל הפרק, שעל השרה החדשה , איילת שקד לטפל, נמצא הגישור והסדרתו, לאחר שוועדה במשרד המשפטים כבר הגישה הצעת תקנות לוועדת חוקה, חוק ומשפט והדיון שהיה אמור להתקיים ביום 31 דצמבר, 2014 נדחה עד לבחירות החדשות ומינוי שר משפטים חדש.

נשאלת השאלה איזה משקל  תיתן שרת המשפטים החדשה לגישור ולדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית ובמערכת המשפט הקורסת תחת עומס תיקים? ובאיזה סדר עדיפות היא תדרג את הנושא?

מינוייה של איילת שקד לשרת המשפטים, מלווה באי ודאות לדרך בה תפעל – אם תוכל לפעול בחופשיות בכל הנושאים שהמשרד אמון  עליהם.  מה יהיה הנושא שבו תטמיע את חותמה? לדעתי, טוב תעשה אם תתמיד בנושא הגישור. בין היתר פורסם, כי איילת שקד , מבחינה רעיונית, תומכת בהשקפותיו של שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, שהוא השר אשר בתקופת כהונתו בוטלו תקנות מינוי מגשר בעקבות בג"צ שהוגש.

מדינת ישראל אינה חיה על אי בודד. היא חלק מהקהילייה הבינלאומית ושותפה לדיונים, המלצות והחלטות המתקבלות בעולם המערבי – במיוחד ארצות הברית, שם מערכת המשפט עברה תהליך דומה לזה שבישראל בהתמודדות בתי המשפט בשאלת העומס ועשיית הצדק. בנושא זה אבקש להפנות את תשומת הלב לוועידת פאונד שהתקיימה באפריל 1976  אשר חיפשה  לשנות מן היסוד את מבנה מערכת המשפט ותרמה את הרעיון של ADR, יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, ובהם הגישור).

גם באירופה חלה התפתחות ממשית בנושא. באיחור ניכר אחרי ארה"ב, מועצת אירופה קיבלה החלטה אסטרטגית בשנת 2009 והמליצה בפני המדינות החברות, לפתח את האלטרנטיבות למשפט בעיקר בסכסוכים שהם "עוברי גבולות" אך גם בתוך כל מדינה שצריכה לעודד הדרכה, הכשרה ויישום של דרכים חלופות ליישוב סכסוכים (באנגלית כ-  R.D.A  ובעברית מיס"ב – מנגנוני יישוב סכסוכים בהסכמה).
האפשרויות ליישוב סכסוכים כפי שהן מקודמות בעולם המשפט המערבי:

שלושת האפשרויות המרכזיות ליישוב סכסוכים הן: בית המשפט, הליך בוררות והליך גישור. שלושתם בעלי תפקיד דומה: יישוב סכסוכים. ואלה צריכים שייתפסו כהוגנים בעיני בעלי הדין ובאי כוחם וגם, בציבור הרחב כעשיית צדק.

בית המשפט: הליך בו מכריע שופט (או רשם) בסכסוך המובא בפניו על פי דין וסדרי דין. הכרעת השופט באה על דרך של החלטה או פסק דין ויש לה תוקף משפטי מחייב הניתן לאכיפה על ידי רשויות המדינה.

בוררות: הליך בו מכריע צד שלישי, הבורר (אשר הוסכם על הצדדים), בסכסוך המובא בפניו בדרך-כלל על פי סדרי דין גמישים בדרך כלל ושיקול דעתו המקצועי של הבורר. הליך הבוררות מוסדר בחוק הבוררות, התשכ"ט  1968 -.

גישור: הליך שבו נועד מגשר עם הצדדים, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו. בגישור המגשר עוזר לצדדים להגיע לפתרון יצירתי המקובל ומוסכם על שני הצדדים.

הליך הגישור הוסדר בחוק הישראלי בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.
הפתרון הרצוי –בית המשפט רב הדלתות.

אין ספק כי מערכת המשפט צריכה לעבור שינוי- על כך אין חילוקי דעות. אך מהי הדרך הנכונה שמחד, תקטין את  עומס התיקים מבתי המשפט ומאידך, תהייה נאמנה לעקרונות הצדק, העומדים בבסיסה של מערכת המשפט בישראל.

לדעתי, כפי שהבאתי בנאומי במושב הראשון של כנס לשכת המגשרים בישראל, כבר בשנת 2011, יש לשנות את המבנה הארגוני של בתי המשפט ולאפשר בו מגוון של פעילויות ליישוב סכסוכים, תוך מתן בחירה חופשית לבעלי הדין לבחור את השיטה הטובה ביותר עבורם: משפט, בוררות או גישור.

הרעיון אינו חדש – ואף הועלה פעמים אחדות בעבר גם בישראל.  מובילו הוא פרופסור פרנק סנדר  מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שטען כי בית המשפט צריך לפעול כמרכז ליישוב סכסוכים ועל כן, לפי תפיסתו, על בית המשפט לאפשר יותר משיטה אחת ליישוב סכסוכים ומחלוקות.
הוא דיבר על "בית המשפט רב הדלתות (או מרובה הדלתות)  לפיה, בכל בית משפט יכהן איש מנהל שאינו שופט, שיש בידו את יכולת האבחנה לניתוב תיקים להליך רגיל בבית המשפט או להליך חלופי- בוררות או גישור. הבסיס לחלוקה יהיה מבוסס על זיהוי האינטרסים של בעלי הדין.
הבסיס לדבריו של פרופ' סנדר היו דברים שנשא בוועידת   Pound בשנת   1976 השופט ברגר. ועידה זו שהתקיימה על בסיס האקטיביזם השיפוטי בארה"ב וטענה, כי החברה האמריקאית סובלת מעודף התדיינות משפטית, מעודף בירוקרטיה משפטית ומנטייה מוגברת לסכסוכים. 
השינויים בחברה הישראלית מחייבים שינויים נוספים בהצעה

יש לאפשר לבעלי הדין גמישות בבחירת השיטה המועדפת עבורם ליישוב סכסוכים: משפט, בוררות או גישור. שלושת אלה ייחשבו כאפשרויות הקיימות במסגרת מערכת המשפט, בחינת 3 דלתות: הדלת המרכזית – משפט, הדלת הימנית בוררות והדלת השמאלית – גישור. אין צורך בשומר סף ממיין – הבחירה בשיטה המועדפת תהייה החלטתו של בעל הדין.

מובן מאליו, כי בחירה בשיטת בית המשפט רב הדלתות יחייב היערכות מנהלית וארגונית לא פשוטה, כולל גיבוש אמות מידה מקצועיות וכללי אתיקה, פיתוח תוכניות הכשרה ופיקוח והגברת המודעות ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהשיטות (או כניסה לכל אחת מהדלתות) בקרב הציבור הרחב. על כן דווקא היום כאשר ממשלה חדשה נמצאת בהתהוות, יש לקוות שראשי הסיעות ישכילו לקדם את סוגיית החזרת הצדק לאזרחי המדינה. יישום רעיון בית המשפט רב הדלתות יוביל לחסכון כלכלי של מאות מיליוני שקלים למדינה ושל מיליארדי שקלים לציבור הרחב. זהו צדק חברתי אמיתי".