תביעה ייצוגית נגד 29 מפעלים בחיפה

 

התביעה מתבססת על חמש חוות דעת חדשות של מומחים מהארץ ומהעולם שמוכיחות באופן מובהק, את הקשר ההדוק והחד משמעי בין אחוזי התחלואה הגבוהים בסרטן באזור חיפה, לבין הזיהום מהמפעלים. ולא פחות חשוב, התביעה ממחישה את הכוח של עמותת אזרחים למען הסביבה, הציבור וארגוני סביבה לעשות אכיפה אזרחית במקרים שבהם המדינה נכשלה בפיקוח והתעשיה לא לקחה מספיק אחריות על ההתנהלות שלה.

עמותת אזרחים למען הסביבה, עמותה שנוסדה בשנת 1990, במטרה לפעול למען איכות הסביבה, בכלל הארץ, מראשוני הארגונים הסביבתיים במדינה, פועלת יחד עם התושבים בשיתוף פעולה יהודי ערבי במגוון נושאים סביבתיים. הובילה מאבקים סביבתיים רבים, הליכים משפטיים ושינויי חקיקה. הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד 29 מפעלים שפועלים במפרץ חיפה, בטענה כי החברות התרשלו והפרו, בין היתר, את הוראות חוק אוויר נקי וגרמו לחלק מתושבי חיפה לחלות בסרטן הריאות.

בבקשה לתביעה מצורפות חוות דעת מטלטלות, המוכיחות אחת ולתמיד ובאופן מובהק, את הקשר ההדוק והחד משמעי בין אחוזי התחלואה הגבוהים בשני סוגים ספציפיים של סרטן באזור חיפה, לבין הזיהום מהמפעלים.

התביעה (או ליתר דיוק, בקשת האישור להגשת תביעה ייצוגית) מבקשת לפצות חולי סרטן ריאה וסרטן מסוג NHL (לימפומה שאיננה על שם הודג'קינס – Non-Hodgkin’s Lymphoma) ששהו באזור מפרץ חיפה תקופה משמעותית, בין אם למגורים, לימודים או עבודה.

במפרץ חיפה פועל אזור תעשיה עתיר ממדים - הגדול ביותר בישראל. באזור פועלים, בין השאר, בתי זיקוק, תחנת כוח, ומפעלים פטרוכימיים, הפולטים זיהום רב. בנוסף, באזור הנמל וסמוך לו מאכסנים במשך שנים רבות מכלים של חומרים רעילים רבים. המכלים בהם מאוחסנים החומרים והצינורות המובילים אותם לא אטומים לגמרי, וחלק מהחומרים נפלט כגז לסביבה.

החומרים שנפלטים כוללים שני מזהמים מרכזיים, בנזן וחומר חלקיקי. בנוסף, המפעלים פולטים חומרים רעילים רבים נוספים. כל החומרים האלה ידועים כבר שנים רבות כמסרטנים לבני אדם.

לצד המפעלים מתגוררים מעל לחצי מיליון תושבים. חלק מבתי המגורים ממוקמים במרחק קטן ביותר מהמפעלים ומהמכלים המזהמים. השילוב של המפעלים המזהמים הרבים לצד מטרופולין צפוף צפוי להביא לתוצאה אחת – מחלות ומוות. תושבי מפרץ חיפה, ואנשים שמגיעים לאזור לצרכי עבודה ולימודים, לא יכולים לברוח מהזיהום. הם נושמים את המזהמים שנוצרים מהפעילות באזור התעשייה.

החומרים המזהמים גורמים לנזקים מסוגים שונים למי שנושם אותם. חלק מהנזק מתבטא באופן מיידי, באזור מפרץ חיפה יש יותר תחלואה ותמותה ממחלות נשימה וממחלות לב מאשר בשאר חלקי הארץ, והכל כתוצאה מהזיהום.

בנוסף, החשיפה למזהמים גורמת להתפתחות של גידולים סרטניים, ובמיוחד של סרטן הריאה ו-NHL. מחקרים רבים שנערכו בעולם, וכן מחקרים שנערכו ביחס למפרץ חיפה באופן ספציפי, מצאו קשר ברור ומובהק בין החשיפה לזיהום אוויר מתעשייה ובין מחלות אלו.

דיווחים שונים על זיהום ותחלואה באזור מפרץ חיפה קיימים כבר שנים רבות, עוד משנות השישים של המאה . במשך עשרות המדינה נתנה למפעלים לפעול באין מפריעה, תוך יצירת מפגע סביבתי הרסני.

למרות זאת, החברות הרחיבו את פעילותן במפרץ, והגבירו את הזיהום לאורך השנים, כמעט באין מפריע. רק בעשר השנים האחרונות המדינה החלה לבצע פעולות שהפחיתו במידת מה את כמות הזיהום. ההפחתה לא שיפרה באופן מספק את רמת זיהום האוויר, ולא מסייעת למי שכבר חלה כתוצאה מהזיהום.

על מנת להוכיח את הקשר בין הפעילות המזהמת במפרץ חיפה ובין התחלואה בסרטן, הבקשה לאישור מלווה בחמש חוות דעת של מומחים בעלי שם, המוכרים היטב בקהילה המדעית – 1) חוות דעת בנושא זיהום אוויר, ד"ר אייבן וינס 2) חוות דעת טוקסיקולוגית (העוסקת בהשפעה של רעלנים שונים על גוף האדם), פרופ' יונה אמיתי יו"ר ועדות ממשלתיות שונות. 3) חוות דעת אפידמיולוגית (שמראה שבקרב תושבי מפרץ חיפה קיימת תחלואה עודפת במחלות הסרטן וכן במחלות נשימה וכלי דם), פרופ' מיכה בר חנא. לשעבר רשם הסרטן הלאומי. 4) חוות דעת בנושא סרטן הריאה, פרופ' גבריאל איזביצקי מנהל מכון הריאות בשערי צדק. 5) וחוות דעת בנושא סרטן מסוג NHL פרופ' אלדד דן מנהל בנק הדם בחיפה.

התיק חדשני מבחינה משפטית – זו הפעם הראשונה בה הוגשה בישראל תביעה ייצוגית לפיצוי חולים עקב מפגעים סביבתיים. למעשה, לא קיימים פסקי דין עד היום שהעניקו פיצוי כספי לחולים בגין נזק שנגרם להם עקב זיהום. ניסיונות קודמים, ובעיקר תביעות הקישון השונות, נדחו. בנוסף, כל אחד מהחולים שנחשף לזיהום במפרץ חיפה לא יכול לדעת אם המחלה שלו נגרמה כתוצאה מהזיהום.

סרטן הריאה ו-NHL נגרמים מסיבות שונות, ולכן רק חלק מהחולים באזור לא היו חולים במחלות אם לא היה נפלט הזיהום. גם תביעות המוניות מהסוג הזה, בהן לא ניתן להוכיח את הקשר בין הזיהום ובין המחלה של כל חולה ספציפי (כמו התביעות של נפגעי הגזזת) לא זכו להצלחה עד כה בבתי המשפט. בחלק מהמקרים המדינה הסדירה את מתן הפיצוי בחוק או בוועדה שהקימו עד-הוק, אבל ככלל בתי המשפט לא פסקו פיצוי. 

יחד עם זאת, בית המשפט התווה בעבר כיצד ניתן לתבוע פיצוי עבור נזקי גוף בגין תחלואה שנוצרת מחשיפה לזיהום. במספר פסקי דין, בית המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד מזהם (או בלשון החוק "מפגע") בגין נזקי גוף שנגרמו עקב המפגע הסביבתי או הזיהום.

ביחס להוכחת הקשר הסיבתי בין הזיהום והתחלואה, בית המשפט העליון קבע תנאים שצריכים לבסס באמצעות חוות דעת מדעיות, כדי להראות שהזיהום הגביר את התחלואה בקרב התושבים הנחשפים לזיהום. בקשת האישור פועלת בהתאם להנחיות של בית המשפט בעניינים אלה – היא מתבססת על חוות דעת מומחים, אשר מוכיחים את כל היסודות הדרושים כדי להראות שהזיהום גרם לנזק. אנחנו בטוחים שבתיק הזה נצליח להשיג פיצוי כספי ממשי לחולים.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אל"ס :התביעה שהגשנו היא ייחודית בכמה מובנים, גם בכך שזו התביעה היייצוגית הראשונה שמבקשת לפסוק פיצוי אמיתי עבור נזק בריאותי שנגרם לתושבים באזור מפרץ חיפה בגלל עודף הזיהום התעשייתי- במקרה הזה שני סוגי סרטן, והיא מתבססת על חמש חוות דעת חדשות של מומחים מהארץ ומהעולם שמוכיחות באופן מובהק, את הקשר ההדוק והחד משמעי בין אחוזי התחלואה הגבוהים בסרטן באזור חיפה, לבין הזיהום מהמפעלים. ולא פחות חשוב, התביעה ממחישה את הכוח שלנו – הציבור וארגוני סביבה לעשות אכיפה אזרחית במקרים שבהם המדינה נכשלה בפיקוח והתעשיה לא לקחה מספיק אחריות על ההתנהלות שלה.

עורכי דין גיל רון ועומר פלד ממשרד גיל רון קינן, עורך דין אסף פינק וכן עו"ד ערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי אונ' ת"א מסרו כי "זה הזמן שהתעשיה תפנים שזיהום אוויר גורם למחלות חמורות לסרטן ואף למוות. על המפעלים להפנים שיש מחיר לזיהום וכי לא יתכן שבשנת 2019 המפעלים עדיין מזהמים וגורמים לתחלואה. אנו מקווים שהתובענה הייצוגית תביא לפיצוי אמיתי ומשמעותי " . בית המשפט העליון קבע בסדרה של פסקי דין מה התנאים להענקת פיצוי במקרה של תחלואה מזיהום סביבתי. עד היום פיצוי כזה לא ניתן בישראל. הבקשה שהגשנו עומדת בכל התנאים בדקדקנות. אם כאן לא ינתן פיצוי, חולים מזיהום לא יקבלו פיצוי באף מקרה.

לחולים ומזמינים את הציבור וכן חולי סרטן ריאה וNHL למלא פרטים בטופס הבא https://bit.ly/2LpDK2R כדי להתעדכן בהתפתחות התביעה".

עו"ד אסף פינק

במפרץ חיפה פועלת תעשייה מזהמת, בסמוך לשכונות מגורים

באזור מפרץ חיפה, סמוך לחופים ובלב הערים והיישובים, פועל אזור תעשייה עתיר ממדים. הוא משתרע על כ-2.9 מיליון מ״ר. הוא הוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עם החלטות המנדט הבריטי על הקמת בתי זיקוק (שכיום בבעלות חברת בתי זיקוק לנפט חיפה – בז"ן), ונמל ימי עמוק (המופעל כיום בעיקר על ידי חברת נמל חיפה, חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים וחברת מספנות ישראל). בהתבסס על כך התפתחה באזור גם תעשייה כימית ופטרו-כימית ענפה, כמו גם תעשיות ותשתיות נלוות - מיכלי אחסון נפט, חוות גז, תחנת כוח, ועוד. באזור פועלים עוד מפעלים רבים, ביניהם מפעל לייצור תרופות (תרו תעשיות רוקחות), מפעל לייצור דשנים (חברת דשנים וחומרים כימיים), ועוד רבים. כרבע מהמפעלים המזהמים במדינה מרוכזים בתא שטח צפוף זה.

ריכוז כה גדול של מפעלים ותעשייה מזהמת, בלבו של מטרופולין המאוכלס בצפיפות, הוא מתכון בטוח לאסון סביבתי-בריאותי. ואכן, משנות החמישים של המאה הקודמת החלו להישמע קולות ולהתפרסם דו"חות המצביעים על זיהום אוויר חריג בנפת חיפה, ועל סכנות בריאותיות שהוא יוצר. בנוסף, פרנסי העיר עמדו על כך שהתעשייה אינה פועלת די כדי לצמצם את המפגעים. למשל, כבר בשנת 1983 ראש העיר חיפה, אריה גוראל ז"ל, הודיע על הקמת ועדה שתציע דרכים לא קונוונציונאליות לטיפול בנושא הזיהום. הדבר נעשה לאחר שבקשות רבות שלו אל המפעלים להפעיל מסננים למניעת פליטת המזהמים לא נענתה.

כבר מספר שנים ידוע כי החומרים שהמפעלים פולטים גורמים לתחלואה בסרטן ריאה וב-NHL. שני המזהמים המרכזיים – בנזן ותרכובותיו השונות וחומר חלקיקי נדיף נפלטים על ידי כל הנתבעות בבקשת האישור. כולן פולטות עשרות חומרים רעילים נוספים - חומרים אורגנים נדיפים שאינם מתאן (NMVOC), קדמיום, כרום 6, ארסן, בוטדיאן, פורמלדהיד, דיכלורומתאן, טריכלורואתילן וסטירן, דיוקסינים, תחמוצות חנקן, ועוד רבים.

למרות המידע הרב שהצטבר ביחס לתחלואה שנגרמת מהפעילות של התעשייה באזור, המפעלים לא ראו לנכון לנתר ולדגום את החומרים שהם פולטים לאוויר. כמובן שהמפעלים גם לא פרסמו נתונים ביחס לזיהום. רק בשנים האחרונות החלו לפרסם מידע חלקי ביחס לזיהום, וזאת בעקבות החיקוק של חוק אוויר נקי, משנת 2012. יחד עם זאת, בשנים בהם נעשה ניתור נראתה ירידה בכמות הפליטות של המזהמים. חלק מהמפעלים מודים כי בשנים שלפני כן כמות הזיהום היתה גדולה באופן משמעותי. בנוסף, חלק גדול מהמפעלים לא ביצעו פעולות פשוטות שהיו יכלות למנוע חלק גדול מהזיהום. חלק מהם אף נקנסו וקיבלו התרעות במספר רב של מקרים, בהם נמצא כי פלטו מזהמים בכמות חריגה ביותר. בסוף התקציר מצורפת טבלה 2, הכוללת דוגמאות למקרים בהם המשרד להגנת הסביבה התריעה בפני המפעלים או קנס אותם בשל הפרות של חוקי הגנת הסביבה.

מבקר המדינה אף נדרש לתופעה מספר פעמים. בדו"ח משנת 2004, שעניינו שמירת איכות הסביבה בחברות תשתית האנרגיה, הוצג כך:

"בספטמבר 1984 חתם שר הפנים דאז על הוראות אישיות למנכ"ל בז"ח, וקבע, כי הרשות המפקחת על יישומו הוא מנהל איגוד ערים חיפה ... בהוראות האישיות נקבע תקן לפליטה מרבית של תחמוצות גפרית מכלל מתקני המפעל, ולא נקבע תקן נפרד לכל ארובה. בהיעדר תקן פליטה לכל ארובה לא ניתן לאכוף על בז"ח להפחית את הפליטות מהארובות..." (עמ' 70);

"ממסמכי איגוד ערים חיפה עולה, שבהוראות האישיות לא נקבעו מגבלות על פליטת מזהמים גזיים מארובות גדיב. בהיעדר מגבלות אין ביכולת המשרד ואיגוד ערים חיפה לאכוף על גדיב דרישות בעניין מזהמים אלה..."

"בנובמבר 2001 הגיש מנהל איגוד ערים חיפה תלונה במשטרה נגד מנהל גדיב על הפרת ההוראות האישיות. התלונה הוגשה משום שמד האטימות של ארובות גדיב לא היה תקין יותר מחודש ומשום שבאחד ממתקני גדיב נרשמו במשך 11 יום כ- 250 ערכים חריגים של אטימות...לא נמצאו מסמכים המעידים על טיפול בתלונה זו" (עמ' 75);

"ב- 15.9.03 פלטו לפידי בז"ח ומתקן האתילן של כאו"ל עשן שחור, שכיסה את אזור מפרץ חיפה. מדוח שהגיש בספטמבר 2003 מנהל מחוז חיפה במשרד, אשר שימש ראש ועדת בדיקה שמינתה השרה לאיכות הסביבה לבדיקת האירוע, עולה כי באותו אירוע נפלטו 'עשרות אלפי קובים של אויר מזוהם בחלקיקים בחומרים אורגניים נדיפים ארומטיים ובעוד תרכובות שונות'...בספטמבר 2003 מסרה ראש האגף לאיכות אוויר במשרד לוועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה של ועדת הפנים של הכנסת, שמכשירי הניטור לא רשמו את הפליטות המוגברות; ושבז"ח וכאו"ל לא היו ערוכים לתקלה מסוג זה ולפיכך נגרמו 'פליטות מוגברות של חלקיקים, של פחמימנים על כל סוגיהם ועד תוצרים הרבה יותר רעילים ... ומסרטנים למיניהם". כן צוין שהכמויות שנפלטו מכל סוג של חומר אינן ידועות..."

"לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המשרד והאיגוד לבדוק ביסודיות את החלופה שהציעה כאו"ל קודם שוויתרו ביוני 2001 על הדרישה להקים לפיד קרקע. כששקל המשרד אם לקבל את הצעת כאו"ל, שעלותה נמוכה יותר, ראוי היה שיביא בחשבון את הנזקים הבריאותיים והכלכליים העלולים להיגרם לציבור בפליטת עשן שחור"

חמישה עשר שנים לאחר מכן, רק לאחרונה, מבקר המדינה בחן שוב את מצב הזיהום במפרץ חיפה. כלום לא השתנה בזמן זה.

עולה תמונה קשה. משך עשרות שנים המפעלים פועלות באיזור חיפה, ומפזרים באוויר חומרים רעילים. אלה מוצאים דרכם אל גוף האדם. בחלוף פרק זמן, האדם לוקה במחלת הסרטן. הדבר ידוע לחברות המזהמות. הן לא רואות סיבה להפסיק את הזיהום הקטלני.

עו"ד ערן צין, צילום יורם שרף

מדענים מובילים הוכיחו שוב ושוב – המפעלים גרמו לתחלואה ולתמותה מסרטן

הפעילות של המפעלים גורמת למחלות מסוגים שונים. הדבר ידוע כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת. למשל, במחקר של Richter et al., שהתפרסם בשנת 1986, דווח כי בבדיקות דם שנערכו לילדי בית ספר יסודי בחיפה, נמצאו רמות גבוהות של אבץ, שעלו ככל שהמגורים קרובים לאזור התעשייה. מחקר אחר, של Goren et al., בחן נתונים משנת 1984, והצביע על שכיחות גבוהה של סימפטומים נשימתיים ומחלות דרכי הנשימה אצל ילדי המפרץ.

כבר קרוב ל-20 שנים ידוע כי קיימת תחלואה מוגברת בסרטן באזור מפרץ חיפה. הרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות התריע בשנת 2001, כי מיפוי גיאוגרפי של מחלות, שנערך בשנים 1999-1984, העלה כי תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בולט במיוחד שיעור החולים הגבוה ב-NHL. מחלות ממאירות מאובחנות שנים רבות לאחר החשיפה למחוללי המחלה, כמו זיהום סביבתי. פרק זמן זה מכונה - תקופת החביון. במקרה של סרטן ריאה מדובר בתקופת חביון של עד כ-40 שנים, ובמקרה של NHL - עד כ-20 שנים. יוצא כי ניתן היה לצפות בנזקי הזיהום המוגבר משנות ה-70 רק שלושים שנים אחרי.

לפי דו"ח של הרישום הלאומי לסרטן מיום 20.10.2014, המצוטט בנייר העמדה, נתוני תחלואה בסרטן בקרב יהודים לפי נפה, מראים עודף תחלואה מובהק בנפת חיפה לגברים ונשים.

תחלואה בסרטן חודרני בכלל אתרי הגוף בהשוואה לממוצע הארצי, לגברים בחיפה - עודף של 10% בשנים 2005-2001 ו-15% בשנים 2011-2006; ולנשים - עודף של 11% בשנים 2005-2001 ו-15% בשנים 2011-2006.

תחלואה בסרטן ריאה חודרני, אשר הוגדר כקשור סיבתית לזיהום אוויר, בהשוואה לממוצע הארצי, לגברים בחיפה - עודף של 22% בשנים 2005-2001 ו-16% בשנים 2011-2006; ולנשים - 15% בשנים 2005-2001 ו-26% בשנים 2011-2006.

תחלואה בסרטן NHL, שהוגדר כקשור סיבתית לחלק מהחומרים האורגניים הנדיפים (VOCs), בהשוואה לממוצע הארצי, לגברים בחיפה - עודף של 25% בשנים 2005-2001 ו-19% בשנים 2011-2006; ולנשים - 13% בשנים 2005-2001 ו-18% בשנים 2011-2006.

הנתונים נמצאו מובהקים סטטיסטית ברמה של 95% גם לאחר תקנון לגיל, לעישון ולמין.

למרות שקיימים מחקרים רבים המעידים על עודף תחלואה, המבקשת (העמותה) פנתה לפרופ' מיכה בר-חנא, פרופסור חבר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מרצה בתחום אפידמיולוגיה של סרטן ואפידמיולוגיה סביבתית, וכן חבר במספר ועדות הדנות בהשפעות בריאותיות של זיהום סביבתי, בבקשה שיבחן בכלים מדעיים אם אכן נגרם עודף תחלואה במפרץ חיפה עקב פעילות המפעלים. פרופסור ברחנא שימש במשך 16 שנים כרשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות. פרופ' בר חנה בחן אם אכן הפעילות של המפעלים גרמה לתחלואה המוגברת בסרטן במפרץ חיפה, או שאולי גורמים אחרים הובילו לתחלואה המוגברת בקרב תושבי האזור.

בחוות דעתו פרופ' בר חנא בוחן את תופעת התפתחות הסרטן עקב חשיפה לחומרים מסרטנים סביבתיים, שיטות המחקר והניתוחים הסטטיסטיים בתחום האפידמיולוגיה, ויישום ההנחיות המדעיות (המכונות מבחני היל) להוכחת הקשר הסיבתי בין זיהום ותחלואה. פרופסור ברחנא שלל הסברים חילופיים לתחלואה, למשל, עישון ותחבורה. הוא מצא כי שיעור המעשנים בחיפה נמוך מהממוצע הארצי, וכי שיעור המינוע והנסועה אף הוא נמוך ביחס לערים אחרות בישראל. לאחר בירור מעמיק הוא הגיע למסקנה כי "...עולה באופן מובהק כי קיים קשר סיבתי בין זיהום האוויר שמקורו בתעשייה במפרץ חיפה, לבין עודף התחלואה במחלות סרטן הריאה ו- NHL בקרב התושבים באזור חיפה".(חוות הדעת המלאה של פרופ' בר חנא מצורפת).

המבקשת לא הסתפקה בחוות הדעת שמראה כי בחיפה יש עודף תחלואה, וכי לא ניתן להסביר את עודף התחלואה בזיהום מכלי רכב, עישון או גורמים אחרים. היא פנתה גם לפרופסור יונה אמיתי, מומחה מוביל בטוקסיקולוגיה, בריאות הציבור ופרמקולוגיה קלינית, וביקשה ממנו לבחון אם החומרים שהמשיבות פולטות אחכן מגבירים את הסיכון לחלות סרטן מסוגים שונים, ובייוחוד בסרטן ריאה וסרטן מסוג NHL. פרופסור אמיתי כיהן כנשיא החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, וכנציג משרד הבריאות בוועדה הבינלאומית לבטיחות חומרים כימיים, הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי. הוא ביצע סקירה טוקסיקולוגית מעמיקה של החומרים המסוכנים שנפלטים לאוויר, כתוצאה מפעולות המשיבות.

בחוות הדעת שלו פרופסור אמיתי מתייחס לחומרים הנפלטים (בנזן, דיאוקסנים ופורנים, חומר חלקיקי עדין מרחף, פחמימים, פורמלדהיד, תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית), ומפנה למחקר הטוקסיקולוגי המזהה אותם כמסרטנים. הוא אף מתאר את דרכי החשיפה לחומרים וההשפעות הבריאותיות שלהם, לרבות גרימת סרטן ריאה ו-NHL. נוסף על כך, חוות הדעת מתייחסת לקשר סיבתי בין חשיפה ותחלואה, כולל תצורת חשיפה, דרך החשיפה והמתאר שלה התומכות בקשר הסיבתי.

למשל, פרופסור אמיתי עומד על כך שכל החומרים חודרים לגוף האדם דרך הנשימה, בתנאים המאפשרים תחלואה בסרטן. בהתחשב בנתונים אפידמיולוגיים שמעידים על תחלואה עודפת מסרטן במפרץ חיפה, פרופסור אמיתי קובע כי "מתקיים הקשר הסיבתי הפוטנציאלי בין החומרים הנפלטים על ידי המפעלים, התעשיות והנמלים הפועלים או פעלו באזור מפרץ חיפה לבין התחלואה העודפת במחלות סרטן ריאה ו- NHL בנפת חיפה"

כלומר, המחקר הסטטיסטי מראה כי קיימת עודף תחלואה בקרב תושבי מפרץ חיפה אשר לא ניתן להסביר בדרכים אחרות, והמחקר הטוקסיקולוגי מעלה כי החומרים שהמפעלים פולטים זוהו בעולם, במחקרים רבים, כחומרים שגורמים לסוג זה של מחלות. (חוות הדעת המלאה של פרופ' אמיתי מצורפת).

כדי להוכיח באופן סופי שהתחלואה בקרב התושבים נגרמה עקב הפעילות המזהמת של המפעלים, המבקשת פנתה לד"ר אייבן וינס, מומחה עולמי בתחום זיהום אוויר, בעל דוקטורט במדעי הבעירה ושליטה בזיהום. ד"ר וינס תאר את תהליך היווצרות זיהום האוויר בנפת חיפה, תוך סקירת מקורות הפליטה, התנאים המטאורולוגיים והטופוגרפיים המאפיינים אזור זה, וטיב המזהמים.

חוות הדעת מתייחסת לרמת המזהמים העיקריים הקיימים במפרץ במשך עשרות שנים (חלקיקים נשימתיים עדינים; חומרים נדיפים אורגניים כגון בנזן; תחמוצת חנקן; תחמוצת גופרית ואוזון). לאחר בחינה של המפעלים השונים, וניתוח נתונים שונים אודות הפליטה, ד"ר וינס קבע כי רמת הזיהום שנפלטה מהמפעלים והגיעה לתושבים גבוהה במיוחד, וכי רוב הזיהום נבע ונובע מהתעשייה הפטרוכימית, תחנות הכוח והנמלים.

מחוות הדעת עולה כי המבנה הטופוגרפי הייחודי של מפרץ חיפה, אשר מצד אחד של המפעלים ניצב הים ומהצד השני הרי הכרמל, מוביל לכך שהרוח מהים מובילה את המזהמים מהמפעלים לכיוון התושבים, וכי לאחר שהמזהמים מגיעים לאזור המיושב, המבנה הטופוגרפי גורם להם להצטבר שם ולא להתפזר כפי שהיה קורה באזור מישורי. תופעה זו מחמירה את הנזק שנגרם מזיהום המפעלים. ד"ר וינס אף מראה כי מפעלי התעשיה לא עשו שימוש לאורך השנים באמצעים סבירים על מנת להפחית את הזיהום.

בנוסף, המבקשת צרפה לבקשה שתי חוות דעת נוספות – אחת בנושא NHL והשניה בנושא סרטן הריאה. פרופסור אלדד דן, פרופסור קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון, בעל התמחות בהמטולוגיה ואונקולוגיה, מנהל בנק הדם ורופא בכיר במכון ההמטולוגי בבית חולים רמב"ם, בחן את הספרות ביחס לקשר בין זיהום סביבתי ו-NHL. פרופ' דן מתאר כיצד זיהום סביבתי מגביר תחלואה ב-NHL, בהתבסס על מחקרים, תוך התייחסות ספציפית לבנזן.

לפי חוות הדעת, תאי מערכת החיסון רגישים לחומרים מסרטנים, ובנזן גורם להם לנזק שמוביל להתפתחות המחלה. פרופסור דן מסכם - "לאור הנתונים לתחלואה מוגברת ברורה באזור חיפה והידיעה על חשיפה מוגברת למזהמים הנפלטים מהתעשייה ושאותם התושבים נושמים, אין מנוס אלא להסיק על פי הידע הקיים שקיים קשר בין הזיהום והתחלואה." (חוות הדעת של פרופ' דן מצורפת)

פרופסור גבריאל איזביצקי, מנהל המכון למחלות ריאה בבית החולים שערי צדק ופרופסור קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, התבקש לבחון את הספרות ביחס לקשר בין זיהום וסרטן הריאה. פרופסור איזביצקי השתתף בקבוצה בינלאומית שחקרה מחלות ריאתיות שנבעו מפיגוע מגדלי התאומים.

פרופ' איזביצקי סקר את הספרות המדעית הקובעת קשר בין זיהום אוויר ומחלות ריאתיות, מתייחס לזיהום האוויר החריג בנפת חיפה, וקבע כי "ללא צל של ספק כי לזיהום האוויר המשמעותי במפרץ חיפה יש תרומה ניכרת לתחלואה העודפת במחלות ריאתיות אצל מבוגרים וילדים ולסרטן ריאה באזור." (חוות הדעת של פרופ' איזביצקי מצורפת).

עו"ד עומר פלד

הטיעון המשפטי פשוט – מי שנהנה מהפעילות יוצת הזיהום צריך לשלם פיצוי על הנזק

התביעה מוגשת בשם כל אדם ששהה באזור מפרץ חיפה מעל לשנתיים, וחלה באחת המחלות (NHL או סרטן ריאה) בשבע השנים האחרונות (התקופה נקבעה לפי דיני ההתיישנות, מי שחלה לפני כן גם חלה כתוצאה מהזיהום, אבל לצערנו הוא כבר לא יכול לתבוע).

הטיעון המשפטי נחלק לשניים – ראשית, צריך להראות שהפעילות של המפעלים מקנה עילה לתביעת פיצוי, ואז יש להראות שהפעילות גרמה לנזק.

ביחס לעילת התביעה, המבקשת מבססת את התביעה לש חברי הקבוצה על מספר עילות – עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, מטרד.

עוולת הרשלנות קובעת כי אדם שפעל באופן לא סביר, או לא נקט אמצעי זהירות סבירים שהיה עליו לנקוט, אחראי לנזק שהוא גורם. לפי התביעה, המפעלים פעלו במספר דרכים לא סבירות. ראשית, כפי שמוצג בטבלה 2, רבים מהמפעלים לא נקטו אמצעים זולים שעמדו לרשותם והיו יכולים להביא להפחתה בזיהום. אבל הטענה הרבה יותר בסיסית – החברות השונות החליטו להקים מפעלים במפרץ חיפה ולהרחיב את הפעילות המזהמת שלהם במפעל למרות שחיים תושבים רבים בקרבת מקום, ולמרות הסמיכות הרבה למפעלים מזהמים אחרים. הסיבה להקים שם את המפעלים היתה פשוטה – חומרים מגיעים למפעלים דרך הנמל, ולכן הקמת המפעלים סמוך לנמל חוסכת להם כסף.

הטענה שלנו פשוטה – מפעלים שמזהמים יחד בצמוד לשכונות מגורים פועלים באופן לא סביר. הפעילות הזאת רשלנית, אפילו אם הם היו מתקינים את כל המסננים ונוקטים בכל הפעולות להפחית זיהום, פשוט כי זה אל סביר להקים מפעל מזהם, ולהרחיב את הפעילות שלו, צמוד לשכונת מגורים.  

בנוסף, המבקשת מבססת את התביעה גם על הפרה של חוקי סביבה שונים. דיני הנזיקין בישראל קובעים כי כאשר אד מפר חוק שנועד להגן על אנשים, וגורם לנזק, הוא חייב לפצות את הניזוק בגין הנזק. במקרה זה, המפעלים הפרו חוקים סביבתיים שונים. הם נקנסו על כך פעמים רבות. ההפרות האלה גרמו לתחלואה ולכן הם חייבים גם לפצות בגין הנזק.

לבסוף, הפעילות של המפעלים גם מהווה מטרד. דיני הנזיקין קובעים שמטרד זו פעולה שמתבצעת בחצר המפעל שפוגעת בהנאה הסבירה במקרקעין שכנים. במקרה הזה, הפעילות של המפעלים גרמה לתושבים שחיים לצד המפעלים לחלות. חיים עם סרטן ריאה ולימפומה פוגעים בהנאה, ולכן המפעלים חייבים לפצות את התושבים בגין הנזק.

נותר רק להראות שהפעילות של המפעלים גרמה לנזק. כפי שהצגנו קודם, המבקשת צרפה תשתית מדעית רחבה ביותר, שמוכיחה כי הפעילות של המפעלים גרמו לתחלואה עודפת בקרב תושבי מפרץ חיפה. נותרה בעיה אחת בהוכחת הנזק – אנחנו יודעים שחלק מהחולים במפרץ חיפה סובלים מהמחלות בגלל הזיהום, אבל לא יודעים מי.

למעשה, רק כחמישית מהחולים באזור סובלים מהמחלה בגלל הזיהום. כדי להתגבר על הבעיה המבקשת טוענת כי חוסר היכולת להוכיח מי סובל מהמחלה נגרם כתוצאה מהפעילות של המפעלים. אלמלא הזיהום, היה ניתן לדעת מי היה חולה גם אם לא היה זיהום. לכן המפעלים מתבקשים לפצות את כל החולים באופן מלא.

לחילופין, בקשת האישור מבקשת מבית המשפט לפסוק פיצוי לפי הסתברות – מאחר שאחד מתוך חמישה סובל מהמחלה כתוצאה מהזיהום, ולא ניתן לזהות מי זה מבין החולים, בית המשפט מתבקש לפסוק לכל אחד מהחולים חמישית מהנזק. בית המשפט העליון הכיר באפשרות לפסוק פיצוי לפי הסתברות במצבים מהסוג הזה (המכונים מצבים של סיבתיות עמומה), וכל התנאים שהוא קבע מתקיימים במקרה הזה. 

לפני הגשת התביעה נערך ניסיון לפנות לכל אחד מהמפעלים, ולקבל מידע ביחס לזיהום וביחס לנכונות לפצות את חולי הסרטן. המפעלים מסרבים.

אנחנו עובדים על התיק כבר תקופה ממושכת ביותר. כבר לפני שמונה חודשים, ביום 13 בדצמבר 2018 המבקשת, באמצעות באי-כוחה, פנתה אל המפעלים במכתבי התראה מפורטים, בהם תוארו עיקרי העניין. המבקשת דרשה מהחברות השונות ליטול אחריות לזיהום, לרבות פיצוי הנפגעים והפחתת הזיהום. כמו כן היא הזמינה את החברות להוכיח כי פעילותן אינה גורמת לזיהום כנטען.

חלק גדול מהחברות השיבו למכתב. אף אחת מהן לא ניצלה את ההזדמנות כדי להפריך את הטענות ולשכנע את המבקשת שאין בהן ממש. החברות טענו, בין היתר, כי אין זיהום אוויר עודף באזור חיפה, אין תחלואה עודפת, ואף לא הוכח קשר סיבתי בין החומרים לבין התחלואה העודפת. עוד הן טענו כי פעלו לפי הוראות הרשויות, וחלקן אף ניסו להיתלות בכך שהן אינן פועלות עוד באזור (למרות שהמחלות היום נגרמו כתוצאה מזיהום שנפלט לפני עשרות שנים).

במכתבי התשובה לא נמצא מענה אמיתי לטענות המבקשת. בכל הכבוד, נדרשת מידה רבה של עצימת עיניים מצד הגורמים המזהמים, כדי להכחיש זיהום אוויר ותחלואה עודפת בנפת חיפה. בנוגע להוכחת הקשר הסיבתי, חוות הדעת התומכות בבקשה זו שמות את הטענה במקום הראוי לה.

רשימת החומרים הנפלטים מהמפעלים

שם המפעל	החומרים הנפלטים ממקורות מוקדים ולא מוקדיים
אלקון	בנזן, PM2.5, PM10, חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (NMVOC – Non Methane Volatile Organic Compounds), אתיל-בנזן, טולואן, בנזו א-פירן, פחמן אורגני כללי, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, דיאוקסינים ופוראנים, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, טריכלורואתילן, קסילן - כלל האיזומרים, דיכלורואתאן 1,2, דיכלורומתאן, חנקן כללי, תרכובות אורגניות הלוגניות, שמן מינרלי, פלואורידים, פחמן טטרה כלורי, כספית בכל תרכובותיה, אמוניה, פחמן דו-חמצני, נפתלן, כלורידים, כלורופורם-טריכלורומתאן, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, פחמן חד-חמצני, פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות, קדמיום בכל תרכובותיו, עופרת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מתאן, ארסן בכל תרכובותיו, סלניום בכל תרכובותיו, סטירן, נתרן, אנטרצן, נחושת בכל תרכובותיה, בריליום בכל תרכובותיו, אבץ בכל תרכובותיו, מתיל איזובוטיל קטון, אנטימון בכל תרכובותיו, קובלט בכל תרכובותיו, ואנאדיום בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כסף, זרחן כללי, בריום ותרכובות מסיסות, בורון.
ביטום	בנזן, NMVOC.
בז"ן	בנזן, PM2.5 (חלקיקים), PM10 (חלקיקים), NMVOC, אתיל בנזן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, טולואן, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, ניקל בכל תרכובותיו, כרום בכל תרכובותיו, קסילן - כלל האיזומרים, חנקן כללי, תרכובות אורגניות הלוגניות, תרכובות אורגנו-טין, שמן מינרלי, פחמנים הדרוכלורופלואורים, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פנולים, פחמן דו-חמצני, סטירן, פחמן חד-חמצני, אמוניה, מתאן, פחמנים הידרופלואורים, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, מימן גופרי, ניטרוס אוקסיד, נתרן, נפתלן, נחושת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כסף, כלורידים, אבץ בכל תרכובותיו, ואנאדיום בכל תרכובותיו, זרחן כללי, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, ארסן בכל תרכובותיו, אנטימון בכל תרכובותיו.
גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ	PM2.5, PM10, NMVOC, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חנקן כללי, תרכובות אורגניות הלוגניות, שמן מינרלי, פחמן דו-חמצני, פחמן חד-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, נתרן, נחושת בכל תרכובותיה, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, כלורידים, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
גדות מסופים	חלקיקים, NMVOC, גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני.
גדיב	בנזן, PM2.5, PM10, NMVOC אתיל בנזן, טולואן, קסילן, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, ניקל בכל תרכובותיו, , חנקן כללי, נתרן, קובלט בכל תרכובותיו, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, אמוניה, פחמנים הדרוכלורופלואורים, מתאן, ניטרוס אוקסיד, פחמנים הידרופלואורים, נחושת בכל תרכובותיה, כלורידים, אבץ בכל תרכובותיו, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו.
דור כימיקלים	בנזן, PM2.5, PM10, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, קסילן, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חנקן כללי, פחמימנים הלוגניים מומסים, תרכובות אורגניות הלוגניות, שמן מינרלי, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, מתאן, נתרן, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מתיל איזובוטיל קטון, מנגן בכל תרכובותיו, כלורידים, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, בריום ותרכובות מסיסות, בטא הקסהכלורוציקלוהקסן, בורון, אסבסט, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
דלק	בנזן, NMVOC.
ד"ר מירון	חלקיקים.
דשנים	בנזן, PM2.5, PM10, NMVOC דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, חנקן כללי, שמן מינרלי, פלואורידים, ניטרוס אוקסיד, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, אמוניה, מתאן, פחמנים הידרופלואורים, עופרת בכל תרכובותיה, נתרן, נחושת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כלורידים, כלורופורם – טריכלורומתאן, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, אבץ בכל תרכובותיו.
חברת החשמל	בנזן, PM2.5 , PM10, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, בנזו א-פירן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום שש ערכי בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, טריכלורואתילן, קסילן – כלל האיזומרים, דיכלורומתאן, דיכלורואתאן – 1,2, 1,1,1 – טריכלורואתן, 1,1,2,2 – טטרהכלורואתן, טטרכלורואתילן, דיכלורואתילן – 1,2, כרום בכל תרכובותיו, חנקן כללי, שמן מינרלי, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, פחמנים הידרופלואורים, פחמנים הדרוכלורופלואורים, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, קדמיום בכל תרכובותיו, קובלט בכל תרכובותיו, ציאנידים, פנולים, פלואורידים, פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות, פחמן טטרה כלורי - טטראכלורומתאן, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, נחושת בכל תרכובותיה, כספית בכל תרכובותיה, כלורידים, נפתלן, ארסן בכל תרכובותיו, אנטרצן, כלורופורם - טריכלורומתאן, ויניל כלוריד, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, ברום בכל תרכובותיו, בורון, סטירן, נתרן, ניטרוס אוקסיד, מוליבדן בכל תרכובותיו, זרחן כללי, גפרית שש-פלואורית, אסבסט, אנטימון בכל תרכובותיו, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
נמל חיפה	PM2.5, PM10, תחמוצות גופרית, גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן, כרום 6, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, מתאן, אנטימון, קדמיום, קובלט, כספית, ארסן.
נמלי ישראל	חלקיקים
מספנות ישראל	חלקיקים
חד אסף	PM2.5, PM10, NMVOC, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, חנקן כללי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, נתרן, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כלורידים, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, ארסן בכל תרכובותיו, אנטימון בכל תרכובותיו, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
סונול	בנזן, NMVOC.
חיפה כימיקלים	PM2.5, PM10, NMVOC, פחמן אורגני כללי, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, חנקן כללי, תרכובות אורגנו-טין, שמן מינרלי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פלואורידים, פלואור בכל תרכובותיו האנאורגניות, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, נתרן, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כסף, כלורידים, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, ארסן בכל תרכובותיו, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
כרמל אולפינים	בנזן, PM2.5, PM10, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, קסילן, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, חנקן כללי, פחמימנים הלוגניים מומסים, תרכובות אורגניות הלוגניות, תרכובות אורגנו-טין, שמן מינרלי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פנולים, פחמנים הידרופלואורים, פחמנים הדרוכלורופלואורים, מתאן, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, ניטרוס אוקסיד, סטירן, נתרן, נחושת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כסף, כלורידים, כלורו-אלקנים C-10-C13, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, ארסן בכל תרכובותיו, אנטימון בכל תרכובותיו, אבץ בכל תרכובותיו.
נמל מספנות ישראל	בנזן, NMVOC, בנזן א-פירן, פורמאלדהיד, ניקל, מתילן כלוריד, מנגן, אמוניה.
נשר	PM2.5, PM10, NMVOC, דיאוקסינים ופוראנים, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום בכל תרכובותיו, ניקל, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, עופרת, פחמן דו-חמצני, ואנאדיום, קובלט, כספית, מנגן, אמוניה, ניטרוס אוקסיד, מתאן.
פז נפט	בנזן, NMVOC.
פז שמנים	בנזן, PM2.5 , PM10, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, בנזו א-פירן, קסילן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, , פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום שש ערכי בכל תרכובותיו, ניקל בכל תרכובותיו, טריכלורואתילן, טטרכלורואתילן, 1,1,1 - טריכלורואתן, כרום בכל תרכובותיו, חנקן כללי, פחמימנים הלוגניים מומסים, תרכובות אורגניות הלוגניות, שמן מינרלי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פנולים, פלואורידים, פחמנים הידרופלואורים, פחמנים הדרכוכלורופלואורים, פחמן טטרה כלורי – טטראכלורומתאן, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, נתרן, נפתלן, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מתיל איזובוטיל קטון, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, מימן גופרי, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כסף, כלורידים, כלורופורם-טריכלורומתאן, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, ארסן בכל תרכובותיו, אנטרצן, אנטימון בכל תרכובותיו, אמוניה, אבץ בכל תרכובותיו.
פרוטרום	בנזן, חלקיקים, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום שש ערכי בכל תרכובותיו, 1,1,1 – טריכלורואתן, כרום בכל תרכובותיו, חנקן כללי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, נתרן, נפתלן, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כלורידים, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, ארסן בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, אנטרצן, אנטימון בכל תרכובותיו, אבץ בכל תרכובותיו.
שב"ח	בנזן, PM2.5 , PM10, NMVOC, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חנקן כללי, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, פחמנים כלורופלואורים, פחמנים הדרוכלורופלואורים, מתיל איזובוטיל קטון, אמוניה, מתאן, נתרן, ניטרוס אוקסיד, כלורידים, זרחן כללי.
שמן תעשיות	בנזן, PM2.5 , PM10, NMVOC, אתיל בנזן, טולואן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, כרום שש ערכי בכל תרכובותיו, 1,1,1 – טריכלורואתן, כרום בכל תרכובותיו, חנקן כללי, שמן מינרלי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, נתרן, נפתלן, ניטרוס אוקסיד, נחושת בכל תרכובותיה, מתאן, מנגן בכל תרכובותיו, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כלורידים, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, ואנאדיום בכל תרכובותיו, ארסן בכל תרכובותיו, בריליום בכל תרכובותיו, בריום ותרכובות מסיסות, בורון, אנטרצן, אנטימון בכל תרכובותיו, אבץ בכל תרכובותיו.
תרו	בנזן, PM2.5 , PM10, NMVOC, טולואן, בנזו א-פירן, קסילן, דיאוקסינים ופוראנים, פחמן אורגני כללי, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, פורמאלדהיד, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, ניקל בכל תרכובותיו, דיכלורומתאן, כרום בכל תרכובותיו, חנקן כללי, תרכובות אורגניות הלוגניות, תרכובות אורגנו-טין, שמן מינרלי, קובלט בכל תרכובותיו, קדמיום בכל תרכובותיו, ציאנידים, פנולים, פחמנים הדרוכלורופלואורים, פחמנים הידרופלואורים, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, פחמימנים הלוגניים מומסים, עופרת בכל תרכובותיה, סלניום בכל תרכובותיו, אמוניה, מתאן, נתרן, נפתלן, נחושת בכל תרכובותיה, מנגן בכל תרכובותיו, מימן גופרי, מוליבדן בכל תרכובותיו, כספית בכל תרכובותיה, כלורידים, כלורופורם – טריכלורומתאן, כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות, זרחן כללי, בריליום בכל תרכובותיו, בורון, ארסן בכל תרכובותיו, אבץ בכל תרכובותיו.
תש"ן	בנזן, NMVOC.

רשימת מחדלים והליכים משפטיים

המפעל	מחדלים והליכים משפטים
אלקון	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, שביצועו החל רק בשנת 2009. איחור בהתקנת מתקן לספיגת גזים ואדים (סקרבר) כגיבוי למתקן החמצון התרמי המשובי (RTO ). 2009 – שימוע בגין מטרדי ריח וחריגות מערכי פליטה מרביים. 2010 – צו פינוי רעלים בגין אי-פינוי בוצה.
ביטום	פעולת נישוף הביטומן שפלטה מזהמים אורגניים נדיפים, הופסקה רק בשנת 2013. איחור בשדרוג מערך קבלת הביטומןֿ. איחור בהסדרת מכלי ממסים תת קרקעיים של חומרים מזהמים שונים (כגון טולואן). איחור בהפעלת מערך שאיבת אדים מתהליכי ייצור וניפוק והעברה לטיפול במבער אקולוגי. איחור בהתאמת ערך הפליטה לארובה לסטנדרט האירופאי.
בז"ן	איחור בהתקנת מערכת מישוב אדים (VRU- Vapour Recovery Unit) לאיסוף וטיפול בפליטות בעת הטענת דלק במכליות כביש. איחור בייעול הזרמת הגזים המופנים לשריפה בלפיד, והגדלת השימוש החוזר בגזים פחממניים, כך שללפיד תופנה כמות הגזים המינימלית האפשרית. איחור בביצוע תוכנית LDAR לגילוי ותיקון של דליפות. איחור בהקמת מתקני חמצון תרמי (TO - Thermal Oxidizer) לטיפול בפליטות של חומרים אורגניים נדיפים וריח ממתקני הטיפול בשפכים. 2009 - שימוע בגין הפרת צו אישי, חריגות בערכי פליטה מירביים ואי-ביצוע תוכניות LDAR לגילוי ותיקון של דליפות. 2010 - צו פינוי רעלים בגין אי פינוי בוצה. פינוי הבוצה הסתיים רק בשנת 2013. 2010- התראה בגין חריגה מערכי פליטה מירביים ביחס למספר חומרים. 2011 - התראה בגין גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר לפי חוק אוויר נקי, הפרה של חוק רישוי עסקים בשל חריגות מהוראות אישיות; הפרה של חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 (להלן: חוק החומרים המסוכנים); שימוע בשל אי-עמידה בדרישות המתייחסות לפליטה מירבית של חומרים לאוויר, ואי-השלמת התקנת מכלולים שנדרשו להתקין מכוח צווים האישיים. 2015 – הרשעה (יחד עם כרמל אולפינים וגדיב) בפליטת מזהמים בערכים החורגים מהמותר על-פי הוראות אישיות; הרשעה בשל אי-התקנת אמצעים להפחתת פליטות ממיכל לאחסון, אי-קיום צו פינוי רעלים ואי-סילוק פסולת חומרים מסוכנים כדין (עבירות לפי חוק החמרים המסוכנים); קנס בסכום של כ-1.5 מליון ש"ח (לשלוש המשיבות יחד). ת"פ (שלום חיפה) 17067-07-15 מדינת ישראל נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (פורסם בנבו, 2.8.17). 2017 – שימוע וצו מנהלי לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי, בעקבות 74 חריגות מערכי סביבה ביחס לפליטת בנזן.
גדות מסופים	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, וכן צביעה ואבזור (גגות צפים, אטמים משניים, ועוד). ההליך החל רק בשנים האחרונות. 2009 – צו סילוק מפגעי ריח המצווה לאתר את מקומות הריח, למפותם ולטפל בהם. 2010 – שימוע בשל מפגעי הריח.
גדיב	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, שביצועו החל רק בשנת 2009. איחור בייעול הזרמת הגזים המופנים לשריפה בלפיד והגדלת השימוש החוזר בגזים פחמימנים, כך שללפיד תופנה כמות הגזים מינימאלית. איחור בכיסוי בריכת ההפרדה (API) במערכת הטיפול בשפכים, למניעת אידוי חומרים אורגנים נדיפים לאוויר. מחדל בצמצום פליטות לאוויר ממכלי האחסון, בדרך של צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (BAT). איחור בהתקנת מתקן להפחתת פליטות ממכלי הבנזן. איחור בחיבור מכלים נוספים למתקני טיפול וכןc הפחתת פליטות מייצור פטאליק אנהידריד באמצעות הקמת מתקן טיפול. איחור בהתקנת מתקני הפחתת פליטות במסוף מילוי משאיות כביש. 2009 – שימוע בגין הפרות של צו אישי וחריגות בערכי פליטה של חומרים ומתקנים, ואי-ביצוע תוכנית LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, העומדת בדרישת המשרד. 2010 – התראה בגין חריגה מערכי פליטה מרביים ביחס לתחמוצות חנקן בדוד הקיטור, ובגין אחור בצביעת מכלי בנזן בצבע המחזיר את קרינת השמש. 2011 - התראה לפי חוק אוויר נקי בגין חריגות מערכים שנקבעו בהוראות האישות (בנוגע לפליטת ‏תחמוצות ‏חנקן ‏מארובות ‏תנור ‏הקסילן ותנור‏ הארומטיק, ‏תרכובות ‏בנזן ‏במסוף ‏הכימיקלים, ‏פחמן ‏חד-חמצני ‏במתקן ‏הטולואן ‏ובדוד‏ הקיטור ‏ועשן ‏שחור). 2015 – הרשעה (יחד עם בז"ן וכרמל אולפינים) בפליטת מזהמים בערכים החורגים מהמותר על-פי הוראות אישיות; הרשעה בשל אי-התקנת אמצעים להפחתת פליטות ממיכל לאחסון, אי-קיום צו פינוי רעלים ואי-סילוק פסולת חומרים מסוכנים כדין (עבירות לפי חוק החמרים המסוכנים); קנס בסכום של כ-1.5 מליון ש"ח (לשלוש המשיבות יחד). ת"פ (שלום חיפה) 17067-07-15 מדינת ישראל נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (פורסם בנבו, 2.8.17).
דור כימיקלים	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, שביצועו החל רק בשנת 2009. איחור בצמצום פליטות ממכלי האחסון, באמצעות צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה(BAT)  בסטנדרטים אירופאים. איחור בהפחתה של פליטות ממתקני פריקה וטעינה של מכלי אחסון ומארזים על ידי ניתוב הפליטות דרך מתקנים לטיפול באוויר. איחור בשדרוג מתקן מיחזור ממסים ובשדרוג מתקן הפחם הפעיל, לשם הפחתת פליטת פורמלדהיד. איחור ביישום דרישות הפעלה מחמירות למתקן הלפיד בהתאם לסטנדרטים אירופאיים. 2010 – שימוע בגין עיכוב בביצוע תוכנית LDAR לגילוי ותיקון דליפות מרכיבי ציוד. 2014 – התראה ושימוע לפי חוק רישוי עסקים וחוק חומרים המסוכנים, בין היתר בגין איחור בהתקנת ‏אמצעים ‏לטיפול ‏‏בפליטות ‏חומרים ‏אורגניים ‏נדיפים ‏לאוויר. 2015 - צו מנהלי למניעה או צמצום של זיהום אוויר, בשל כשל מערכתי במתקן למניעת זיהום אוויר. 2015 – המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום בסכום של של כ-1.8 מיליון ₪, בגין ניסיון להסתיר דליפת חומרים מסוכנים. הדליפה התגלתה בביקורת פתע.
דלק	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות ובאבזור (גגות צפים, אטמים משניים ועוד).. מחדל בצמצום פליטות לאוויר ממכלי האחסון, באמצעות צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה, בסטנדרטים אירופאים. איחור בהתקנת מערכת מילוי תחתי לטעינת בנזין. איחור בהקמת מערכת VRU לטיפול בפליטות ממכליות כביש עם מערכת ניטור רציף וקביעת תקן פליטה מחמיר של 20 גרם/מק"ת. 2009 – הרשעה וקנס בשל הפרת רישיון עסק ואיחור בהתקנת מערכת השבת  אדים.
דשנים	מחדל באיחור של צביעה ואבזור להפחתת פליטות אמוניה, שהחל רק בשנים האחרונות.
חברת החשמל	2012 – עיצום‏ כספי ‏בסך‏ 2.7‏ מיליון‏ ש"ח‏ בעקבות ‏אירוע ‏גלישת‏ סולר, אי ‏עמידה ‏בנהלים, ‏אי יישום ‏הפקת ‏לקחים.
נמל חיפה	2015 – המשרד להגנת הסביבה הטיל על החברה עיצום כספי בסך של כ-3.6 מיליון ₪, בגין פריקת אוניות בניגוד להוראות חוק אוויר נקי, התעלמות מהוראות המשרד להגנת הסביבה, גרימה למפגעי אבק וזיהום אוויר בזמן פריקת סחורות. 2016 –המשרד להגנת הסביבה הטיל על החברה עיצום כספי בסך של כ-2.2 מיליון ₪, בגין הפרה ואי קיום של הוראות לפי חוק אוויר נקי, פריקת חומרים שלא לפי ההוראות ובאופן שעלול לגרום למפגעי אבק, אי התקנת ציוד שתפקידו לנטר אירועי אבק. כמו כן, לא הוגשו תוכניות דיגום ולא בוצעו דיגומים סביבתיים במהלך השנים 2013-2014.
סונול	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות וצביעה ואבזור ,שהחל רק בשנים האחרונות. איחור בצמצום פליטות לאוויר ממכלי האחסון, באמצעות צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה, בסטנדרטים אירופאים. איחור בהתקנת מערכת מילוי תחתי במסופי מילוי משאיות כביש.  איחור בהקמת מערכת VRU לטיפול בפליטות ממכליות כביש וחיבורו למערכת ניטור רציף וקביעת תקן פליטה מחמיר של 20 גרם/מק"ת. 2009 – החברה הורשעה בגין הפרת תנאי רישיון העסק ואיחור בהתקנת מערכת השבת אדים ונגזר עליה קנס.­
חיפה כימיקלים	2018 – המשרד להגנת הסביבה הטיל על החברה עיצום כספי בסך של כ-2.2 מיליון ₪ (שהופחת מ- 3.6 מיליון ₪ בין היתר לאור ההחלטה על הפסקת פעילות המפעל), לאחר שבדיקות פתע בשנים 2015 ו- 2016 גילו חריגות של מאות אחוזים מערכי הפליטה המותרים. 2018- פתיחת חקירה פלילת של המשטרה הירוקה בעקבות 7 חריגות בדיגומים שערך המשרד הגנת הסביבה (מחוז חיפה) בחודשים יוני 2016 עד מרץ 2017.
כרמל אולפינים	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות,שהחל רק בשנים האחרונות. איחור בייעול הזרמת הגזים המופנים לשריפה בלפיד והגדלת השימוש החוזר בגזים פחמימנים, כך שללפיד תופנה כמות הגזים המינימאלית האפשרית. איחור בהקמת מתקני חמצון תרמי משובי (RTO – Regenerative Thermal Oxidizer) לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים. 2007 – הרשעה (מחוזי חיפה) בגין אירועי גרימת זיהום אוויר בלתי סביר משנת 2003. במסגרת ערעור לעליון הושג הסדר טיעון במסגרתו הורשעה החברה ונגזר עליה קנס. 2008 – הפסקת הייצור של המתקן במאי ובעקבותיו שימוע ביולי, עקב ריבוי אירועים של עשן שחור מלפיד מונומרים. 2009 – שימוע בשל אי קיום הוראות צו ואירועי פליטת עשן. 2011 – התראה בגין זיהום אוויר בלתי סביר לפי חוק אוויר נקי, חריגה מהוראות צו אישיות ובכך הפרה של חוק רישוי עסקים והפרה של חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993. ב- 2015 הוגש כתב אישום בגין הפרות הוראות בצו אישי המתייחסות לתוצאות של בדיקות ארובה משנת 2011, חוסרים בהתקנת אמצעים להפחתת פליטות ממיכלי אחסון ועיכוב במועד פינוי בוצה שהצטברה בחצרי החברה. הרשעה (יחד עם בז"ן וגדיב) בפליטת מזהמים בערכים החורגים מהמותר על-פי ההוראות האישיות שניתנו, שהיא עבירה על חוק אוויר נקי. בית המשפט הרשיע את בז"ן בנוסף גם באי התקנת אמצעים להפחתת פליטות ממיכל לאחסון ובאי קיום צו פינוי רעלים ואי סילוק פסולת חומרים מסוכנים כדין, שהן עבירות על חוק החמרים המסוכנים, תשנ"ג- 1993. החברות הורשעו בעבירות שיוחסו להן וקיבלו קנסות בסך כולל של כ- 1.5 מליון ש"ח (לכל החברות יחד). ת"פ (שלום חיפה) 17067-07-15 מדינת ישראל נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ (פורסם בנבו, 2.8.17). 2017 – הודעה של המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להטיל על החברה עיצום כספי של כ-2.1 מיליון ₪ בשל עבירות על היתר הפליטה בבקרת הלפיד; אי העברת דיווחים ותחקירי אירועים הקשורים להשבתת המתקן ואי הגשת תוכניות מפורטת להתקנת מערכת בקרה והתראה.
פז נפט	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, צביעה ואבזור, שהחל רק בשנים האחרונות. איחור בצמצום פליטות לאוויר ממכלי האחסון, באמצעות צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה, בסטנדרטים אירופאים. איחור בהתקנת מערכת מילוי תחתי במסופי מילוי משאיות כביש.  איחור בהקמת מערכת VRU לטיפול בפליטות ממכליות כביש וחיבור למערכת ניטור רציף, וביישום תקן פליטה ראוי של 20 גרם/מק"ת. 2009 – הרשעה בגין הפרת תנאי רישיון העסק ואיחור בהתקנת מערכת השבת אדים.
פז שמנים	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, שהחל רק בשנים האחרונות. איחור בהקמת מתקני חמצון תרמי משובי (RTO – Regenerative Thermal Oxidizer),  לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים ממקורות מוקדיים ולא מוקדיים, כדי לעמוד בסטנדרטים אירופאים. מחדל בצמצום פליטות ממכלי אחסון באמצעות צביעה ואבזור בהתאם לדרישות הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (BAT), בסטנדרטים אירופאים. איחור בהקמת מתקן טיהור שפכים ביולוגי שהפליטות ממנו מופנות ל RTO–החדש. 2012 - שימוע בגין חריגות מערכי פליטה ואי-עמידה בלוחות הזמנים להקמת מתקן לטיפול בפליטות לאוויר.
פרוטרום	איחור בהקמת מתקני חמצון תרמי משובי (RTO) ובהתקנת מסנני פחם פעיל לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים. איחור ביישום פעולות להפחתת פליטות ממכלי אחסון, ובחיבור מתקני ייצור נוספים למתקנים להפחתת פליטות. 2007 – שימוע בגין גרימת מפגעי ריח. 2009 – שימוע בגין עיכוב בביצוע דרישות שעוגנו בצו שיפוטי וגרימת מפגעי ריח. 2009 – הרשעה וצו שיפוטי בשל גרימת מפגעי ריח והפרה של תנאי רישיון העסק.
שב"ח	איחור ביישום פעולות להפחתת פליטות ממכלי אחסון ובחיבור מתקני ייצור נוספים למתקנים להפחתת פליטות. הפעולות יושמו באיחרו רב (והפחיתו כ-90% מהפליטה).
שמן תעשיות	איחור בהקמת מתקן שפכים מכוסה, שאוב ומטופל. איחור בהתקנת מערכת לטיפול בריח המבוססת על פילטר ביולוגי. איחור בביצוע פעולות להפחתת פליטות ממקורות לא-מוקדיים. 2010 – צו לסילוק מפגעים על פי חוק למניעת מפגעים, בעקבות תלונות ריח רבות ופליטה לא מכוונת של כ-500 טון/שנה הקסן לאויר. לאחר שהחברה לא עמדה בלוחות הזמנים, נפתח תיק חקירה ונערך שימוע בגין אי-עמידה בצו אישי. 2014  - כתב אישום בגין עבירות אלה. 2018 – הרשעת שמן תעשיות ושני מנהלים והטלת קנס - ע"פ (מחוזי חי') 10261-08-17 מדינת ישראל נ' שמן תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.18
תרו	איחור בהקמת  RTOובהתקנת מסנני פחם פעיל לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים. איחור ביישום פעולות להפחתת פליטות ממכלי אחסון ובחיבור מתקני ייצור נוספים למתקנים להפחתת פליטות. פעולות אלה נדרשו לאחרונה בהיתר הפליטה. 2009 – שימוע בגין הימשכות החריגה מערכי פליטה מרביים בארובות. בעקבות השימוע בוצעו צעדים להפחתת הפליטות.
תש"ן	מחדל ביישום הליך LDAR לגילוי ותיקון של דליפות, צביעה ואבזור, שהחל רק בשנים האחרונות. הטמנה של בוצות שמקורן בתחתית מיכלי הנפט. בשנת 2011 פינתה תש"ן כ-3000 טון בוצה מזוהמת בדלק, במתחם נותרו עוד אלפי טון. 2012 – התראה לפי חוק רישוי עסקים על חריגה בישום הוראות רישיון העסק.

 

מקורות: דו"ח תמונת מצב פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה, חודש יוני 2017; דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת "סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה תכנית 'מתחם בז"ן' ותכנית 'קרקעות הצפון'", יולי 2014; דו״ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת "נתונים בדבר חריגות מתקני פליטה של מזהמים לאוויר במפעלי קבוצת בז"ן- מפרץ חיפה", מיום 15 במאי 2018.