מי הבוגד בקרב ינוח בו נהרגו 14 חיילים מתוכם 11 דרוזים?
צה"ל היה אמור להיכנס לכפר ינוח ללא קרבות, כך סוכם עם שיח' גבר מועדי ושיח' סאלח חניפס, בפועל הצבא התקבל במכת אש מכוח של צבא קואקג'י ודרוזים, בקרב נהרגו 14 חיילים כולל מפקד הכוח אסף כץ, שהלאל חסין ניסה לעזור לו ונהרג איתו.
תמונה מסרטון ההגנה בינוח
לזכרם של 14 ההרוגים בקרב ינוח, מה שעורר את הנושא רצח שני השוטרים הדרוזים בהר הבית כמיל שנאן והאייל סתאוי, המקרה ריגש מדינה שלמה, בקרב ינוח כמעט ולא מזכירים את פרטי המקרה, תמיד רצו שהעניין ישאר בסתר ולא לדבר על זה, כמה דם דרוזי נשפך בהקמת המדינה.
ההרוגים הדרוזים מחמד סאלח אבו רוקן מעוספיא, מנסור עלאם א-דין מעוספיא, תופיק נאיף חלבי מדלית אל כרמל, מזיד גאנם מעין אל אסד, אמין אבו רוקן מעוספיא, סעיד אבו רוקון מעוספיא, אברהים פארס זהר אל דין אל ערידי, מוחמד אבו שאח משפרעם, ג'מיל שרוף מעוספיא, הלאל חסין אבו עלי מדאלית אל כרמל, אמין אל ערידי מבייסור בלבנון.
ההרוגים היהודים אסף כץ מיגור, יונתן אברמזון מבית גן, ד"ר סולומון דהן מורלי, רופא שהגיע מאפריקה יום קודם לקרב.
מזה זמן אנחנו אוספים נתונים לגבי הקרב הזה, להפתעתנו נתקלנו בקיר, אנשים פחדו לדבר על המקרה וטענו "אל תעירו את השדים".
בלילה בין ה- 48.10.29-28 מתחיל מבצע חירם, בתנועת מלקחיים מזרחית ומערבית. ממזרח חטיבה 7 וגולני, ממערב חטיבת עודד 9, הפלוגה הדרוזית סופחה לחטיבת עודד והייתה אמורה לעלות בשלוחה שבין עמקא לינוח.
על מנת שהכפר ינוח יכבש ללא קרב (כמו שעשו בכפרים הדרוזים האחרים), מרדכי שכביץ מפקד האזור החליט ליצור קשר עם שיח' ג'בר מועדי ושיח' סאלח ח'ניפס , בפגישה סוכם שמועדי ישלח שליח לינוח. ואכן נשלח שליח בשם סלמאן סאלחה אבו ריאד.
שיח' מועדי תדרך את השליח להגיד לשיח' של ינוח שצה"ל אמור להגיע, ואם ייתפס על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י עליו להגיד אותו דבר, השליח נתפס ואמר את מה שביקשו ממנו להגיד.
הפלוגה הדרוזית עלתה בשלוחה כשבראשה הובילה מחלקת ההר שרוב אנשיה הגיעו מסוריה, במסגרת צבא ההצלה, תחת פיקודו של המ"מ אסף כץ.
אנשי צבא ההצלה של קאוקג'י גייסו את כל הגברים בינוח וציידו אותם בנשק כדי לעזור להם במארב נגד הכוח של חיילי צה"ל, הפלוגה הדרוזית הופתעה כי אמרו להם שיקבלו את פניהם בכפר, הם התקבלו במכת אש ממנה היו רוב הנפגעים.
בנסיגה של כוח צה"ל ממכת התופת נתקלו באש שהגיעה מאנשי גת וינוח, התוצאה 14 הרוגים לצה"ל, מתוכם 11 דרוזים.
ההרוגים נקברו בחורשת קפישה, שהייתה חלקה של ג'אבר סייף מינוח, הוא תרם אותה לצה"ל, היה מוכתאר הכפר אחרי האירוע.
צה"ל כעס על ינוח, "בגידת ינוח" הפך למושג, למחרת הכפר הופגז ואנשי צבא קאוקג'י נסוגו, כתוצאה מזה תרשיחא נכבשה.
איבי נתן ועזר ויצמן שני טייסי חיל האוויר הפציצו את תרשיחא מהאוויר במסגרת המבצע המהיר מבצע שישים השעות.
אנשי ינוח סיפרו שפתחי בק המפקד הערבי הכריח אותם לבוא לאתר הקרב.
סלמאן דיב פרג': "לכוחות קאוקג'י היו 16 הרוגים, ועוד 6 נהרגו בידי תושבי יאנוח, לא היה שום תיאום מוקדם ולא ידענו על מכתב שנשלח על ידי ג'בר מועדי. צבא ההצלה הכריח אותנו ללחום לצידו... פחדנו מאנשי תרשיחא שמנו 5000 מוסלמים ואילו יאנוח מנתה, 600 תושבים בלבד, איש לא ידע שבצד היהודי ישנם לוחמים דרוזים".
רוב ההרוגים הדרוזים היו מבני כפרי הכרמל, משפחותיהם האשימו את הצבא שניתן היה למנוע את האסון ותבעו לחקור את המחדל.
הנוהל היה ששליח מגיע לכפר לפני הצבא, מודיע לנכבדים שכוח צבאי מתקדם לעברם. אם הם מסכימים להיכנע ללא קרב, אזי עליהם להניף דגל לבן, נוהל זה בוצע גם בכפר ינוח, ונכבדיו הסכימו לתנאי הכניעה. מה שאיש לא ידע זה, שכנופיות של פליטים ערבים מכפרים באזור שנכבשו, ארבו לכוח ופתחו לעברו באש.
לפרשת ינוח היו השלכות פוליטית על מאבק הכוחות הפנימי בקרב הדרוזים, היא גרמה לקרע ביחסים בין בני הכפרים והמשפחות המנהיגות, כמו גם בין הדרוזים והממסד הישראלי, חרף העובדה ששבועות ספורים אחרי הקרב, נערכה סולחה בין הכפרים בגליל ובכרמל, שארגן והוביל רב סרן טוביה לישנסקי, מפקד חיל המיעוטים בצה"ל.
כאשר העיתונאי מוסבאח חלבי כתב את ספרו ברית דמים הוא התייחס להלאל חסין אבו עלי, שבקרב ראה את המ"פ אסף נפגע, רץ להצילו וחטף כדור ונהרג, דמו של הלאל נמהל בדמו של אסף, לכן כתבו ברית דמים יהודים דרוזים.
חשוב לציין שהדרוזים בכרמל היו מוכנים ללכת ולהסכים לסולחה למרות המחיר הכבד ששילמו, וכל זה למען הקמת מדינת ישראל.
לכל הפרטים באגרת מספר 103 קפישה וסאפוואת עודה בקישור
ינוח היום
